רוצים לשלם בדואר באשראי? רק בתשלומים בריבית של 10%

לקוחות בנק הדואר שרוצים להעביר תשלומים לרשויות המדינה, לרשויות המקומיות, לחברת החשמל ואפילו לבזק לא יכולים לשלם בכרטיס אשראי אלא אם יסכימו לבצע עסקת תשלומים (3 תשלומים לפחות) נושאת ריבית של 10%.

ככל שאינם מעוניינים בכך, הם מחוייבים לשלם במזומן או בצ'ק בנקאי בלבד. לשם השוואה, עסקת תשלומים נושאת ריבית בבתי עסק אחרים תהיה בריבית שנעה בין 6%–12%, בתלות במאפייני הסיכון של הלקוח שנקבעים על ידי חברת כרטיסי האשראי.

דני גולדשטיין מנכל דואר ישראל | צילום: אוראל כהן

מי שגוזר את הקופון על עסקאות התשלומים שמבוצעות בכרטיס אשראי בבנק הדואר הן שתי חברות סליקה – גמא וסילבר ווי - שמשלשלות לכיסן את הריבית, ובנק הדואר - שגובה מהסולקות עמלת הפצה המשתנה בגובהה על פי מספר התשלומים.

"על חשבון משלם המסים"

למרות שכיום ישנה אפשרות לשלם למרבית רשויות המדינה (תשלומי מסים, אגרות רכב, קנסות משטרה ועוד) באמצעות כרטיס אשראי באינטרנט, לקוחות רבים עדיין מגיעים לבצע את התשלום בסניפי בנק הדואר. ברשות המסיםמעידים כי 53% מהתשלומים משולמים להם דרך בנק הדואר. מדובר, לרוב, בתשלומי מע"מ, ניכויים ומקדמות למס הכנסה.

ברשות המסים הסבירו ל"כלכליסט" כי "הרשות לא מאפשרת לשלם לה באמצעות כרטיס אשראי בדואר, היות ואנו נדרשים לשלם עמלות כפולות עבור הפעולה, גם לדואר וגם לחברת האשראי. בשל היקף התשלומים הגדול לרשות המסים, מדובר בעלות גבוהה מאוד על חשבון משלם המסים".

רשות המסים מתייחסת בדבריה לעובדה שהדואר דורש מהגוף הגובה לשלם לה עמלה גבוהה עבור השירות של קבלת תשלום עבורו באמצעות כרטיס אשראי. מבחינת אותם גופים מדובר בעמלה כפולה שכן הם נדרשים לשלם גם לדואר וגם עמלת סליקה לחברת כרטיסי האשראי.

שיטת הפעולה של בנק הדואר נמשכת גם בזמן שמדינת ישראל מנסה, כמדיניות, להפחית את השימוש במזומן, כולל חקיקה מקיפה בנושא שהודלמה זה מכבר. בה בעת, מעודד בנק הדואר את הציבור לעשות שימוש במזומן, לעתים בסכומים גבוהים מאד.

כדי לפתור את הכשל יכול היה בנק הדואר להתנות את קבלת התשלום בכרטיס אשראי, בתשלום "עמלת פעולה" לדואר בגובה 0.5% מהעסקה. אך הדואר העדיף לפעול אחרת. בסוף 2018 יצא הדואר במכרז "למתן אשראי לפריסת תשלומים עבור לקוחות בנק הדואר". מי שזכו במכרז בתחילת 2019 הן שתי חברות סליקה וניכיון של כרטיסי אשראי – גמא וחברת סילבר ווי, שתי חברות המפוקחות על ידי רשות שוק ההון.

בנין הדואר המרכזי בתל אביב | צילום: עמית שעל

עידוד פריסת תשלומים

לפי תנאי המכרז, הלקוח מבצע עסקת תשלומים שמועברים לגמא ולסילבר והם בתמורה מעבירים את הסכום לרשויות, במזומן. שתי החברות גובות מהלקוח ריבית של 10% עבור פריסת התשלומים. לפי תנאי המכרז, הדואר לא חולק בריבית עם גמא וסילבר אבל מקבל מהן עמלות הפצה.

תנאי המכרז קובעים כי הדואר יקבל עמלה מהזוכה במכרז (גמא וסילבר) שלא תפחת מ־0.3% פלוס מע"מ מהיקף מחזור פריסת התשלומים לעסקאות בהן מספר התשלומים יהיה 3 עד 9 ולא פחות מ־0.5% מעסקאות בהן מספר התשלומים יהיה 10 עד 36. בדואר סירבו לחשוף מה גובה העמלה שנסגרה לבסוף במכרז, אך ברור שלדואר יש תמריץ לעודד פריסת תשלומים נושאי ריבית גדולה יותר שכן העמלה שלו גבוהה יותר.

מי שנושא בסיכון האשראי ללקוחות הן בכלל חברות כרטיסי האשראי שמהן חברות הניכיון יכולות לדרוש את הכסף במקרה שהלקוח לא משלם.

מרשות שוק ההון נמסר: "הנושא בטיפול. הרשות תפעל כנגד כל גורם שנותן שירותים פיננסים מוסדרים כהגדרתם בחוק ללא רישיון מתאים".

מבנק הדואר נמסר: "חברת דואר ישראל אינה נותנת אשראי או גובה ריבית על אשראי. בנק הדואר מאפשר לציבור הרחב לבצע פעולות תשלום, ללא קשר ל'פרופיל האישי שלו'. שירותי פריסת תשלומים נעשים בהתקשרות ישירה בין אלו המעוניינים בכך לחברות הנותנות שירות, ועפ״י התנאים שבינם לבין מקבל השירות, בהתאם לתנאי חוזה התקשרות שביניהם".

תגובת גמא: "גמא לא קבעה ואינה קובעת את מחיר הריבית. גמא היא מציעה שנייה במכרז אשר עליה למלא אחר המחירים שנקבעו במכרז. הצגת גמא ככזו שגובה ריבית גבוהה, אינה נכונה בעליל, שכן 70% מסכום הריבית, עובר כעמלות ולחברות כרטיסי האשראי,לדוג' מקס, ולדואר. חברת מקס (לאומי קארד), למשל, גובה ריביות גבוהות אף יותר בשירותים שהיא מציעה, וזאת בנוסף לעמלת סליקה בגין העיסקאות. בשירות מתחרה בצ'ינג'ים בו מקס (לאומי קארד) מספקת את פלטפורמת הסליקה, נגבית ריבית גבוהה בהרבה, אף כי בו לא משולמות עמלות סליקה".