אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היה עשר: האנשים והתופעות שעשו את העשור החולף בקולנוע צילום: איי פי

היה עשר: האנשים והתופעות שעשו את העשור החולף בקולנוע

השחקן הכי מבריק, המפיקה הכי חזקה, הטאלנט הכי זוהרת, המולטי־טאלנט הכי אינטליגנטית והאירוע הכי משפיע. סיכום העשור

25.12.2019, 08:35 | יאיר רוה

השחקנית

ג’סיקה צ’סטיין

זה היה העשור שבו גילינו את אמה סטון (שזכתה באוסקר על “לה לה לנד”), את ג’ניפר לורנס (שזכתה באוסקר על “אופטימיות היא שם המשחק”). אבל כשאנחנו מסתכלים על הסרטים שהכי אהבנו בעשר השנים האלה יש להם מכנה משותף מאוד ברור: ג’סיקה צ’סטיין משתתפת בלא מעט מהם, ובראשם “עץ החיים” ו”בין כוכבים”. העניין הוא שכשצ’סטיין מופיעה בסרט, היא הופכת אותו מסרט שהיה יכול להיות זניח לסרט בעל עוצמה: למשל, “ארץ יבשה”, “המשחק של מולי”, “העזרה”, “מאמא” ו"קרימזון פיק". היא יכולה לככב בדרמה תקופתית, במערבון, בסרט אימה, ובדרמה פוליטית חברתית. היא יכולה להיות קשוחה או כנועה, ואז גם להיות ההפך. ובעיקר, נדמה שיש לה עור כה דק, שכל רגש שהיא חשה מיד חוצה את המסך ומדביק את הצופה.

התסריטאי

ארון סורקין

עד 2010, ארון סורקין התמקד בתיאטרון ובטלוויזיה, אבל האוסקר שלו על כתיבת “הרשת החברתית” העביר את עיקר תשומת הלב שלו לקולנוע עם תסריט מופת ל”מאניבול” ובכורתו כבמאי עם “המשחק של מולי”. הוא יצר את אחת מסדרות הטלוויזיה הטובות של העשור עם “חדר החדשות”, וחזר לתיאטרון עם ”אל תיגע בזמיר”. ובעיקר נדמה שבעשר השנים האלה, כל התסריטאים בקולנוע ובטלוויזיה ניסו לחקות את הסגנון מרובה המילים ומהיר הדיבור שלו.

ארון סורקין, צילום: שאטרסטוק ארון סורקין | צילום: שאטרסטוק ארון סורקין, צילום: שאטרסטוק

הבמאי

דני וילנב

זה היה עשור מופלא לבמאים. פול תומס אנדרסון וכריסטופר נולן כיכבו בו. גם גילינו את יורגוס לנתימוס היווני עם “שן כלב” ואז “לובסטר” ו”המועדפת”. לדמיאן שאזל, בארי ג’נקינס, ג’ורדן פיל ונדב לפיד היו בכורות נפלאות. קסבייה דולן הקנדי היה בן 20 ב־2010 והפציץ עם שמונה סרטים כבמאילצד דולן גילינו עוד במאי קנדי: דני וילנב, שהיה מועמד לאוסקר הזר עם “האשה ששרה”, ומשם המשיך ברצף פלאי עם “אסירים”, “סיקאריו”, “המפגש” ו”בלייד ראנר 2049”. סרטים מדהימים שכיכבו ברשימות סרטי השנה שלנו.

דני וילנב, צילום: AFP, © Sony Pictures Releasing International דני וילנב | צילום: AFP, © Sony Pictures Releasing International דני וילנב, צילום: AFP, © Sony Pictures Releasing International

רעידת האדמה של העשור

הארווי וויינסטין ואסיה ארג'נטו

בתחילת העשור המפיק הארווי וויינסטין עוד היה חתום על סרטים כמו “נאום המלך” ו”אהבה זה כל הסיפור”, אבל סיפור ההצלחה שלו הגיע לסיומו באוקטובר 2017 כשהתפרסמו שני תחקירים על כך שלכל אורך הקריירה שלו וויינסטין הטריד, תקף ואנס עשרות נשים. התחקירים לא היו יכולים להתפרסם, ולהפוך לכתבי אישום, ללא הנשים הקורבנות שהעזו להיחשף. השחקנית והבמאית אסיה ארג’נטו, שהאשימה את וויינסטין באונס, היא המפורסמת מבין המאשימות. תנועת Metoo# נולדה ושינתה את האופן שבו הוליווד מתייחסת לנשים.

הארווי וויינסטין, צילום: גטי אימג הארווי וויינסטין | צילום: גטי אימג'ס הארווי וויינסטין, צילום: גטי אימג

המפיקים

קווין פייגי וקתלין קנדי

ב־2009 רכש תאגיד דיסני את אולפני מארוול בראשות קווין פייגי, וב־2012 את חברת לוקאספילם, ומינו את קתלין קנדי לעמוד בראש החברה. מאותו רגע דיסני כבשה את העולם. סרטי מארוול היו המוצר הקולנועי הכי פופולרי בעשור האחרון, כולל “הנוקמים: סוף המשחק” שהפך לסרט הקופתי של כל הזמנים. ומ־2015 “מלחמת הכוכבים” חזרה לחיינו. אם אומרים לנו שהקולנוע מת שני המפיקים האלה החזירו אותו לחיים.

המולטי־טאלנט

גרטה גרוויג

היא שחקנית, תסריטאית ובמאית והיא הקול של הדור שלה. בדיוק לפני עשר שנים התחילה גרוויג את שיתוף הפעולה שלה עם נואה באומבך, שהפך עד מהרה לזוגיות פורה מבחינה יצירתית. תחילה כשחקנית ב”גרינברג” ואז כתסריטאית ושחקנית ב”פרנסס הא”, אחד מסרטי העשור שלנו, ו”גברת אמריקה” . אז עברה לבימוי עם “ליידי בירד” המצוין ו”נשים קטנות” הנהדר, שיוצא היום בארה”ב ובעוד חודש בארץ. כל הסרטים האלה מוכיחים שהיא היוצרת האמריקאית הכי אינטליגנטית כרגע.

גרטה גרוויג, צילום: איי פי גרטה גרוויג | צילום: איי פי גרטה גרוויג, צילום: איי פי

השחקן

חואקין פיניקס

מפתה לתת את התואר לכוכבים הגדולים של העשור הזה: ריאן גוסלינג, מתיו מקונוהיי או דניאל דיי לואיס אבל חואקין פיניקס, מה זה הדבר הזה? בכל פרויקט שלו אי אפשר שלא לחשוש לבריאותו הפיזית והנפשית. ב”המאסטר” ו”יום נפלא” הוא כמו פצצה שעומדת להתפוצץ, ב”היא” ו”מידות רעות” הוא רך ובלתי נוכח, וב”האחים סיסטרז” ו”אל דאגה, הוא לא יגיע רחוק ברגל”, הוא מצליח גם להצחיק וגם לייסר מכאבים. ובכלל, כאב הוא כלי העבודה העיקרי של פיניקס, שמתחרפן אחת לכמה שנים ואז חוזר לתפקד. ואז הגיע “ג’וקר” וחתם את העסק. 

חואקין פיניקס בסרט "הג חואקין פיניקס בסרט "הג'וקר" | צילום: איי פי חואקין פיניקס בסרט "הג

הווירטואוזים

אלפונסו קוארון ואלחנדרו גונסלס איניאריטו

הצמד המקסיקאי יצר בעשר השנים האחרונות כמה יצירות מופת. שניהם סיימו את העשור עם ארבעה פרסי אוסקר לכל אחד, כולל על בימוי: איניאריטו על “בירדמן” ו”האיש שנולד מחדש” וקוארון על “כוח משיכה” ו”רומא”. בשנים שבהן הבית הלבן מנהל מלחמה נגד מהגרים מקסיקאים, הצמד הוכיח להוליווד שכשזה מגיע לקולנוע, ממקסיקו תיפתח הבשורה. 

אלפונסו קוארון, צילום: EPA אלפונסו קוארון | צילום: EPA אלפונסו קוארון, צילום: EPA

המהפכנים

טד סרנדוס וריד הייסטינגס

המילה הכי חשובה של העשור האחרון היא “סטרימינג”. סרנדוס והייסטינגס שעומדים בראש נטפליקס, חברה שהיא עדיין סטארט־אפ עצמאי, ובשבע השנים האחרונות הם שינו את העולם. בעוד דיסני מצליחה להוציא את הקהל מהבית נטפליקס עשתה הכל כדי להשאיר את הצופים על הספה. ועכשיו כולם רוצים נתח מעוגת הסטרימינג ולהדביק את נטפליקס במירוץ.

נשות התוכן

ריס וויתרספון ושרליז תרון

בעשור הקודם שתיהן זכו באוסקרים, אבל אז הן הגיעו לגיל 40 וגילו שהתפקידים מגיעים לעתים יותר ויותר רחוקות, אז הן המציאו את עצמן מחדש ולקחו פיקוד על הקריירות שלהן. ריס וויתרספון הפיקה את “הולכת רחוק” ואת “נעלמת” ואז הפכה לאחת הנשים החשובות בטלוויזיה בזכות ההפקות שלה “שקרים קטנים גדולים” ו”תוכנית הבוקר”. שרליז תרון המציאה את עצמה מחדש ככוכבת אקשן מדהימה עם “מקס הזועם: כביש הזעם” ו”פצצה אטומית”. וכמו וויתרספון, התחילה להפיק בעצמה סרטים וסדרות, ובראשם “מיינדהאנטר” ו”תעלומת רצח” לנטפליקס, ו”מה הסיכוי?”, אחת הקומדיות הרומנטיות המוצלחות של השנים האחרונות.

ריס וויתרספו ן ושרליז תרון, צילום: AFP ריס וויתרספו ן ושרליז תרון | צילום: AFP ריס וויתרספו ן ושרליז תרון, צילום: AFP

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות