בכירי המשק מספרים על היום שלא ישכחו בעשור האחרון, ואיך הוא השפיע עליהם

"הייתי נרקומן, יושב שעות על המשחק, עד שניתקו אותי"

גילעד אלטשולר | מנכ"ל משותף אלטשולר שחם

"לפני כמעט שלוש שנים, השותף שלי ובת זוגי החליטו לנתק אותי מהמחשב. חזרתי הביתה באמצע השבוע ובמקום מחשב מצאתי רק כבלים. זה קרה אחרי תקופה שהייתי מכור, ממש נרקומן של משחק המחשב ציוויליזציה. שיחקתי בו מול אנשים מרחבי העולם, כמו פורטנייט, רק שהגיל הממוצע של השחקנים הוא 35‑40. זה משחק מאתגר ומורכב שדורש לוגיקה. יש בו אלמנטים של תרבות, דת וצבא. הבעיה היא שהוא נמשך הרבה מאוד שעות.

"הייתי משועבד לזה, יושב שעות ולא עושה שום דבר אחר. קיבלתי את הניתוק הכפוי בהבנה. ידעתי שאני מכור. הייתי בעבר שחקן ברידג'. הבנתי שיש בי אהבה למשחקים, שעדיין נותר בי הילד.

"הניתוק מהמחשב היה רגע מכונן. היו לי תופעות של קריז. נוצר לי פתאום חלל זמן פנוי. התחלתי להיחשף לסדרות בטלוויזיה שאנשים מכירים כבר ארבע שנים ואני רק התחלתי לראות עכשיו. מאז חזרתי לשחק, אבל לא באינטנסיביות כמו בעבר. היום אני גם יודע שאני מועד לפורענות. עולם ההשקעות והמשחק הזה עובדים על אותה לוגיקה: הם מחייבים אותך לחשוב על כל הדברים במרחב ולהסיק מסקנות עם הסתברות מסוימת. אתה צריך לחשוב לאן דברים הולכים ואתה תמיד חי באי־ודאות. בעשור האחרון גם הגעתי לשתי הבנות מרכזיות, שמשפיעות על החלטות ההשקעה בעידן הנוכחי: הראשונה היא הבנה של כוחה של סין כמעצמת צרכנות, והשנייה היא המהפכה הטכנולוגית שמשפיעה על תחומים רבים.

   

"קיבלתי מייל סחיטה, לא ישנתי שבועיים"

דוד ברודט | יו"ר בנק לאומי לשעבר

"זה היה ב־30.10.2014, יום ההולדת שלי. הייתי בניו יורק וקיבלתי מייל סחיטה, שקוד הפתיחה אליו היה תעודת הזהות שלי. הסחיטה הייתה מיועדת ללאומי קארד, שהיתה אז חברה־בת של הבנק. הסוחט היה עובד לשעבר, שאסף מידע על עשרות אלפי לקוחות החברה וברח לתאילנד. משם, הוא שלח מיילים מסווגים, שבהם דרש מיליוני דולרים ככופר כדי שלא ישתמש במידע. בסופו של דבר המשטרה, בסיוע גורמים נוספים, תפסו את הסוחט. קראו לו אלירן רוזנס והוא נדון ל־11 שנות מאסר.

"עד שתפסו אותו היינו במתח גדול. לא ישנתי שבועיים. האירוע הזה העמיד על הרגליים לא מעט אנשים. כל המי ומי היו מעורבים. ראש הממשלה, שר האוצר, נגידת בנק ישראל, מפכ"ל המשטרה. החשש הגדול היה שייעשה שימוש במידע הפיננסי שנגנב וזה היה עלול לגרום

ל־Run on the Bank (משיכה המונית של כסף מהבנק, דבר שעלול להביא לקריסתו, ד"ב).

"האירוע הזה היה בשורה לכל הגופים שאוחזים במידע על הציבור. בנקים, ממשלות, קופות חולים, חברות ביטוח, כל החברות הללו מבינות שפריצת סייבר זה איום גדול. הפורצים לא רק חשופים לפרטים האישיים שלך, למצב הרפואי ולחשבון הבנק, הם יכולים גם לעשות עליהם מניפולציות ולגרום לנזקים דרמטיים, והחשש הוא שהעתיד יהיה אף יותר מסובך".

"הגרף השתולל. נפל דבר. ההיסטוריה הכלכלית של ישראל השתנתה"

גדעון תדמור | יו"ר נאוויטס פטרוליום ולשעבר יו"ר דלק קידוחים

"29.11.2010, אמצע הלילה. אני בחדר הבקרה הקטן במשרדי נובל אנרג'י בהרצליה, עוקב יחד עם חבריי מדלק קידוחים, אבנר ונובל אחר נתונים בזמן אמת מקידוח האקספלורציה לוויתן 1. זה הלילה שבו המקדח צריך להגיע לשכבת המטרה. עלות הקידוח היא כ־150 מיליון דולר וסיכויי ההצלחה אינם גבוהים. קיים סיכוי גבוה שהלילה והקידוח יסתיימו במפח נפש גדול.

"השעות נוקפות, הקידוח מתקדם לאיטו ונמצא זה זמן באזור שבו אמורה להיות שכבת המטרה, ו... כלום. הלחץ נבנה מרגע לרגע והמחשבות, שבתחילת הלילה דמיינו את ההצלחה, מתחלפות די מהר בהרהורים נוגים על כישלון, שהופך יותר ויותר מוחשי. ואז, ברגע אחד, הגרף משתולל! המקדח חודר לשכבת מאגר, והאותות מעידים בבירור: יש שם גז טבעי.

"ברגע הזה האושר פשוט הציף את כולנו, ופרצנו בספונטניות ובגרון ניחר בשירה אדירה של 'ירושלים של זהב'. אנו מתחבקים מאושרים ויודעים מיד שנפל דבר אדיר, שברגע זה השתנתה ההיסטוריה הכלכלית של ישראל. בשלב הזה הידיעה המרעישה היא עדיין סוד השייך רק לנו שיושבים בחדר הבקרה באמצע הלילה. ההרגשה נפלאה. ככל שהקידוח מתקדם ושכבת החולות רווי הגז הולכת, גדלה ותופחת, למדנו גם על ממדיה האדירים של מה שהתברר כתגלית הגז הגדולה בעולם זה עשור".

"MeToo היה יריית הפתיחה לתקופה של זעזוע"

עדי סופר תאני | מנכ"לית פייסבוק ישראל

"בעשור האחרון עברתי התפכחות בכל הקשור לתפיסה שלי של השיח הפמיניסטי. השיח סביב נשים במקומות עבודה ובכלל. תמיד חשבתי שהשיח הזה מתחיל להיות בעיה של העבר, ויותר מזה - פחדתי שעצם השיח מנציח את הבעיה ולא מקדם אותנו.

"שני דברים גרמו לי להבין עד כמה טעיתי, ועד כמה המהפכה עוד רחוקה. הראשון היה כשהסתכלתי על הנתונים — זה מטורף לראות כמה מעט נשים יש בתפקידי מפתח במשק. בעשור השני של המאה ה־21 יש עדיין אחוז קטן מאוד של נשים בשולחנות מקבלי ההחלטות במשק הישראלי.

"הפעם השנייה היתה ב־16 באוקטובר 2017, כש־4.7 מיליון אנשים עשו שימוש בהאשטאג MeToo# ברשתות החברתיות. זו הייתה יריית פתיחה לתקופה של זעזוע והתפכחות. אם כל כך הרבה נשים שיתפו ביום הזה על הטרדות והתקפות מיניות שעברו, תהיתי כמה יש שעוד לא שיתפו ועד כמה עצום היקף התופעה.

"מהפכת MeToo היא הצלחה אדירה עם אימפקט חברתי וכלכלי משמעותי, אבל אני חוששת שאנחנו עדים גם לתופעות לוואי שליליות שלה, שלא צפינו. למשל חשש של גברים מלהיות בסיטואציות כמו פגישות אחד על אחת, או נסיעות עבודהעם נשים, שעשויות להתפרש כלא הולמות.

"כשעולם העסקים מנוהל ברובו על ידי גברים, החשש הזה עלול להוות חסם מסוג חדש עבור נשים. אם גבר לא מרגיש בנוח לעבוד צמוד לאישה או לטוס איתה לנסיעות עבודה הוא יעדיף להעסיק גבר במקומה. ואם זאת המציאות מה הסיכוי שהיא תקודם? אנחנו צריכים לוודא שמנהלים גברים מתנהלים בצורה שיוויונית באינטראקציות מול העובדים והעובדות שלהם".

"הארגונים החברתיים שכנעו אותי שפרטיות יותר חשובה מיעילות"

ד"ר נדין בודו־טרכטנברג | המשנה לנגידת בנק ישראל לשעבר

"כשהתקבלה החלטה להקים מאגר לנתוני אשראי, חשבתי כמו מרבית הכלכלנים שככל שהמאגר יכיל יותר מידע זה יותר טוב, כי ניתן יהיה להעריך טוב יותר את הסיכון של הלווה ולהעניק הצעות טובות יותר בתחום האשראי. אלא שאז נכחתי בדיון בוועדת הכלכלה. ארגונים חברתיים שהגיעו הסבירו מדוע צריך לצמצם את המידע שלפיו ניתן לדרג אנשים. מאוד הושפעתי ממה שהם אמרו. ככל שהדיונים העמיקו, הבנתי שיש משהו במה שהם אומרים.

"הסדרה 'מראה שחורה' מציגה מצבי קיצון של שימוש בטכנולוגיות. היא לכאורה סדרה עתידנית, אבל בעצם מתארת את ההווה. בסין זה קורה כבר עכשיו. אוספים שם המון אינפורמציה על האזרחים והתחילו להשתמש בה כדי ליצור דירוג חברתי. אם יודעים שיש קנס שלא שילמת, אם יודעים שבצמתים את לא עומדת באדום – כל זה נצבר כמידע שלילי על ההתנהגות החברתית שלך וזה יכול למשל למנוע ממך לקנות כרטיס רכבת. בארצות הברית יש דירוג אשראי, ויש שם מי שמשתמשים בו כתנאי להשכרת דירה או כדי לסנן דייטים, ושם הם חושבים שזה נורמלי, שכך צריך להיות.

"היום יש יותר מודעות לנושא פרטיות המידע ולצדדים האפלים הקיימים בחשיפת מידע. הגופים החברתיים שפעלו בכנסת הביאו לצמצום המידע שנמצא במאגר נתוני האשראי ובצדק, גם אם המחיר הוא שהמאגר לא יהיה מספיק משוכלל. לא כל דבר שחוסך לך שקל שווה שקל".

"המוות של אחי הכניס אותי לסחרור"

משה אדרי | יו"ר ומבעלי חברת NMC

ב־19.4.18, אחי היקר ליאון נפטר ממחלת הסרטן ביום ההולדת 70 שלו. היינו צמד שותפים 51 שנה. בשנותיו האחרונות הוא היה עסוק בבניית פרויקט חייו: סינמה סיטי באר שבע, מרכז הבידור הכי גדול במזרח התיכון, הכולל מועדון לילה, אולם תיאטרון, קניון ובית קולנוע.

"הפרויקט מהווה סגירת מעגל לו ולי. באנו מדימונה בשנות ה־60, שבה עבדנו בקולנוע כמקרינים, מנקים, עובדי מזנון וקופה, עד שהגענו לאן שהגענו. מותו של אחי הכניס אותי למערבולת עסקית ורגשית. הפרויקט בבאר שבע היה החלום שלו ופתאום אני זה שצריך להגשים אותו. זו משימה לא פשוטה, עם כל ההתחייבויות שלקח ועם הכאב והצער הנלווים. עם כל הקושי, החלטתי לעמוד בכך, ומאז ועד היום אני עובד בהגשמת החלום של אחי".

"המחאה החברתית היתה כמו אור אדום בוהק"

צבי סטפק | מייסד מיטב דש

"האירוע שהשפיע עליי יותר מכל בעשור האחרון החל במחאת האוהלים ברוטשילד, שהצמיחה את המחאה החברתית של 2011. זו היתה התרחשות ציבורית שלא נראתה כמוה בתולדות המדינה. זו רעידת אדמה חברתית בעוצמה של כמעט 10 בסולם ריכטר. בתוך כל זה, האירוע המכונן היה הפגנת הענק בכיכר המדינה, הפגנה מרשימה שהעבירה רטט בלבבות.

"רבים טוענים שהמחאה מתה בקול דממה דקה. אין טעות גדולה מזו. עד היום, שמונה שנים אחרי, היא נוכחת בשיח ואפשר למצוא לה עקבות ברורים מאוד באופן שחברות עסקיות מקבלות החלטות - ובמהות ההחלטות. עבורי, המחאה היתה אור אדום בוהק ותזכורת חזקה לכך שעסקים לא יכולים להמשיך להתנהל בדפוסים של קפיטליזם חזירי ודורסני שדואג לשכבה צרה של מנהלים ובעלי עניין.

"לכן, כשהגיעה אליי ד"ר יעל אלמוג זכאי עם היוזמה להקים חברה שעניינה יצירת התנהלות אחרת של המגזר העסקי, היה לי ברור שחייבים לעשות מעשה. הקמנו יחד בסוף 2015 את 'קפיטליזם קשוב ישראל'. לפי העקרונות של קפיטליזם קשוב, כל חברה צריכה שיהיה לה ייעוד מעבר להשאת רווחים. תחת התפיסה הזאת הורדנו במיטב דש את עלויות השכר שלי, של בני אבנר, של שותפי אלי ברקת ושל המנכ"ל אילן רביב בכ־20%.

"אין לי ספק שהקפיטליזם הולך לשנות את פניו, ולטובה. אין לו ברירה, אחרת הוא ימיט אסון על עצמו. מהירות הענישה ועוצמת הענישה כיום הן לאין ערוך ממה שהיו בעבר. זה נכון בזירה הציבורית, התקשורתית והרגולטורית, והן מזינות זו את זו. וכל זאת, בעידן של רשתות תקשורת פתוחות".

"בכל חיי לא נתקלתי במחאה כזאת"

אייל שוחט | מנכ"ל סודהסטרים העולמית

"חשיבותו ועוצמתו של אירוע היסטורי מובנת רק בדיעבד. בימים אלה אנו עדים למהפכה סביבתית שמובלת על ידי נערה בת 16 משבדיה, גרטה תונברג. היא העלתה בכוחות עצמה את המודעות הגלובלית למשבר האקלים, ותרמה לקיומן של שביתות והפגנות ענק בכל רחבי העולם. גרטה אינה פוליטיקאית, היא לא נבחרה בבחירות, היא אינה בעלת הון, חוקרת או יזמת, ועדיין - היא זו שהצליחה להביא את התובנה הסביבתית שהיתה מנת חלקם של מדענים לכל אדם ברחוב, ולעורר מודעות גלובלית למשבר הסביבתי. היא הוציאה מיליוני בני נוער בכל העולם לרחובות לדרוש פעולה מיידית ממקבלי ההחלטות שמזניחים את העתיד שלנו.

"איני בן הדור של גרטה. אני בן 46, ובכל שנותיי אני לא זוכר מחאה של בני נוער שיצרה תודעה עולמית כזו. בהשראת גרטה, בספטמבר האחרון השבתנו את אתרי המכירות של סודהסטרים בעולם כאות סולידריות עם מאבקם הצודק של בני הנוער. כשהודעתי על כך לפפסיקו, החברה־האם שלנו ותאגיד המזון והמשקאות השני בגודלו בעולם, ציפיתי שיניפו דגל שחור לחברה־הבת הצעירה והפוחזת מישראל. להפתעתי, תגובתם היתה נלהבת ותומכת ובתוך כמה שעות קיבלתי שורה של הודעות תמיכה ממנכ"לים וארגונים שתמכו במהלך.

"גם אם גרטה טרם השיגה הישג ממשי - ולהערכתי תנועת המחאה שהקימה עוד תשיג - אותם בני נוער יהפכו למנכ"לים, לפוליטיקאים ולמקבלי ההחלטות של מחר. המחאה שהיא הציתה תצבור מומנטום בשנים הבאות ובעשור הבא, תשפיע על מקבלי ההחלטות, תביא לחקיקה של חוקים רבים  שישנו את המסלול הסביבתי ההרסני שבו אנו צועדים, ותשנה את הרגלי הצריכה שלנו. כשנביט אחורה בעוד 15-10 שנים, נראה את נקודת ההתחלה בקיץ 2018, כשילדה שבדית אחת החליטה שלא תלך לבית הספר, אלא תפגין מול הפרלמנט השבדי".

"גיליתי שיש לי סרטן. פתאום הבנתי שאני על זמן שאול"

ארנה ברי | מבכירות תעשיית הייטק

"ב־19.1.2016 עברתי ניתוח להוצאת רחם ושחלות. הלכתי הביתה בהרגשה שאני רק צריכה להבריא מהניתוח. שבועיים מאוחר יותר קיבלתי דיאגנוזה מאוד קשה, שיש לי סרטן קשה שדורש טיפולים אגרסיביים. הודעתי לילדים, לאחי, לצוות המנהלים. בסוף פברואר התחלתי טיפולים כימותרפיים. כשעשיתי CT התברר שיש לי גם סרטן בבלוטת התריס.

"פתאום אתה מבין שאתה על זמן שאול, שיש החלטות שצריך לקבל. שיניתי גם את התזונה שלי. בעיניי היא תרופה. לא ערים לזה שלא אוכלים מסודר, מתעלמים מרגישויות של הגוף, כמו נטייה לסוכרת. בראייה לטווח רחוק, אנחנו רוצים שהגוף ימשיך לתפקד כשאנחנו מזדקנים.

"בלילה השדים יוצאים החוצה. ביום אני יותר אופטימית ומלאת עשייה, במגוון פעילויות שעושות לי טוב, כמו גיבוש תוכנית הקוונטים הלאומית. אבל חושך עושה משהו לכימיה של הגוף. בלילה אני נכנסת ללחץ ממחשבות ומנסה להרפות.

"עוד דבר שהשתנה הוא זמן האיכות עם המשפחה שלי, שמקבל משמעות מאוד שונה. זה תענוג גדול לקבל מהם תמיכה ואהבה ולבלות איתם זמן. כולנו מאוד עסוקים, אבל החיים הם סופיים וכדאי לנו למצות אותם עם האנשים שאנחנו אוהבים.

"לקבל בשורה כזו זאת מכה אנושה לקיום, אבל מצד שני פגשתי אנשים מאוד מאוד טובים בדרך והגעתי עד לכאן. בינואר אני חוגגת 70, ארבע שנים אחרי שאמרו לי שאחיה רק עוד כמה חודשים". 

"לא פשוט להתמודד עם התחושה שיצאת פראייר"

רני צים | הבעלים של רני צים מרכזי קניות

"היום שבו הנפקנו את החברה, לפני שנה וחצי, היה יום קשה. הנפקתי בסופו של דבר במחיר שלא רציתי. התלבטתי אם לרדת מהכל. בסוף מכרנו בהנפקה רק 20% מהחברה, ובזיל הזול, מתוך תפיסה שהשווי של יתר המניות יעלה עם הזמן. העיתוי לא היה פשוט. הוניגמן ועוד כמה רשתות אופנה פשטו את הרגל, היו דו"חות קשים לקסטרו וזעזוע ברשת יפו תל אביב. מבחינת שוק ההון, כל רשתות האופנה מתפרקות ואיתן גם הקניונים, כי האופנה מהווה 50% מהקניונים.

"בשוק ההון חשבו שאני מנסה לדחוף את החברה לבורסה. הרגשתי שלא הצלחתי להסביר את עצמי לשוק. הבנתי שהגעתי בטיימינג גרוע והתפשרתי על מחיר נמוך ב־35% מהמחיר שחשבתי שראוי למכור בו.

"ובכל זאת הלכתי על ההנפקה. אמרתי לעצמי שאני מוכר כרגע רק 20% מהמניות בזול כדי להיכנס לבורסה - ובסוף שוק ההון ידע לתת את השווי, אחרי שהרוחות יירגעו. ועדיין ההחלטה לא היתה פשוטה. באותה נקודת זמן היו מי שחשבו שאני פראייר. לא פשוט להתמודד עם התחושה שיצאת פראייר ולקבל מחיר מאכזב, אבל אמרתי לעצמי שלא מכרתי את כל החברה, רק 20%. ואכן, חצי שנה אחרי ההנפקה המניה כבר הספיקה לעלות ב־60% וסגרה פערים אפילו מעבר לשווי שרציתי למכור בו.

"המקרה הזה הוכיח לי שאם אתה מאמין שיש למשהו ערך חבוי, בסוף הוא יתגלה, גם אם אחרים לא רואים אותו, גם אם בטווח הקצר נראה שהכל הולך להיות שחור. לפעמים צריך קצת להפסיד בשביל להרוויח בהמשך. היום, בדיעבד, אני שמח שהנפקתי".

"הלכתי נגד הזרם והרווחתי בענק"

רוני צארום | בעל השליטה בצארום גרופ, מייסד ויו"ר יוניסטרים

"בעשור הקודם למדתי שלא ניתן לסמוך על מי שמנהלים את הכספים. אם לא הייתי פועל בעצמי, רוב ההון שלי היה נעלם. את זה למדתי ב־2008. כשהמשבר התקרב, ביקשתי ממנהלי התיקים שלי לשנות אסטרטגיה בעקבות ציפייה לנפילה בשווקים. ראיתי שהם כמעט לא עשו כלום. אז הבנתי שהם לחלוטין לא מבינים את השוק, שהם בסך הכל אנשי מכירות.

"בשלב הזה נאלצתי לקבל החלטה בעצמי ואמרתי, אנזיל את כל תיקי ההשקעות שלי למזומן. את המזומן הזה השקעתי לא בבנקים, אלא באיגרות חוב של הממשלה האמריקאית, הכלי לכאורה הכי בטוח, כי גם בנקים יכולים ליפול. עד כדי כך הייתי פרנואיד.

"אנשים שאלו אותי אם אני חושב שסוף העולם הגיע, אבל זה מה שהציל אותי כשהשוק ירד. לקראת סוף 2008 השקעתי את הכל בחזרה. בתחילת 2010 התחלתי לראות דברים מדהימים שקורים: הכל עלה וכבר אז נהניתי מהתוצאה.

"ב־2010 השקעתי באפל די הרבה, כשהיתה בסביבות ה־85 דולר למניה. כשדיווחו על הרבעון הראשון, שהיה מאוד מוצלח, היתה עליה מטאורית במחיר המניה. שמתי שם סכומים אדירים, והעלייה הזאת היתה עבורי הסמן שאפשר לנשום לרווחה. כשאתה משקיע נגד הזרם יש לך תחושה קשה, כי אף אחד לא עושה כמוך. אבל אמרתי לעצמי שאירוע כזה מתרחש רק פעם ב־100 שנה והיה חשוב לי לנצל את ההזדמנות. חשבתי שהפעם הבאה שדבר כזה יתרחש לא יהיה במשך חיי. זה היה שיקול מאוד לוגי, אבל הוא לווה בהמון חששות. כשהכל התאושש, למדתי כמה טוב שהייתי מספיק אמיץ להיות אדון לגורלי וללכת נגד הזרם".

"למדתי לא להרים מראש ידיים רק כי עומד מולך רגולטור"

עו"ד דליה טל | שותפה בכירה במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות'

"ייצגתי את בעלי השליטה בבנק אגוד, שרצו למזג את הבנק לתוך מזרחי טפחות. רשות התחרות פסלה את העסקה, והחלטנו להיאבק נגדה בבית המשפט, בתיק שנמשך כמעט שנה. בסוף נובמבר האחרון, זכינו. בית המשפט הפך את החלטת הרגולטור וקבע שאין במיזוג הזה כדי לפגוע בתחרות.

"פסק הדין הזה הוא תקדים חשוב למשפטנים. הרגע שבו נודע לנו על ההחלטה של בית הדין היה מאוד מרגש. בדרך כלל קשה לזכות בערעור על החלטה של רגולטור, מכיוון שבית הדין מאוד סומך על העמדה המקצועית שלו.

"האמנתי שיש לנו סיכוי להפוך את ההחלטה. היו ראיות ועובדות לכך שהמיזוג לא יפגע בתחרות. ועדיין, ניגשתי למשפט עם חששות. חשש שאתה מכניס את הגוף שאתה מייצג לאי־ודאות ולהוצאות משפטיות גדולות, כשאתה לא יודע אם תזכה או לא. יכול להיות שסתם תלך לאיבוד שנה.

"למדתי שאסור להרים ידיים רק כי עומד מולך רגולטור. אם בדקת את עצמך ואתה מרגיש שאתה יותר מ־70% במקום הנכון מבחינה משפטית — לך על זה".

"כאמא, לא אשכח את הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון"

טל גרנות גולדשטיין | מנכ"לית HOT

"לא אשכח את זכייתה של נטע ברזילי באירוויזיון. כשהכריזו שנטע ניצחה, היא אמרה בהתרגשות, אבל בטבעיות, Thank you for choosing different.

"לצד פעילותה המוזיקלית, לדעתי מטרתה של נטע היא לתת מקום בקדמת הבמה לשונה והאחר. נטע הפכה לסמל לכוח וביטחון עצמי עבור נערים, נערות ומבוגרים בארץ וברחבי העולם. היא נותנת אומץ להיות שונה, מעבירה את המסר שגם אם כילד נראה שהכול קודר, דווקא מי שיוצא מהתבנית הוא המנצח.

"כאמא, אני שמחה לראות שיש דמות כמו נטע, שנותנת דוגמה לילדות וילדים להגדיר את אידיאל היופי מחדש. השוני הופך כל אחד ליחיד ומיוחד, ולעשור הבא אני מאחלת לכולנו למצוא את הייחודיות שבנו. ולנטע, שהיא לחלוטין ובצדק מושא להשראה והערצה, אני מאחלת לפרוץ גבולות עבור עצמה ועבור עוד רבים בעולם".

"נפרדתי מהמותג של החברה אחרי 18 שנה"

איציק בנבנישתי | מנכ"ל פרטנר

"היום שלא אשכח בעשור האחרון הוא 16 בפברואר 2016, היום שבו נפרדנו מהמותג אורנג' לטובת פרטנר. כל התהליך של פרידה מהמותג הקודם ושינוי התפיסה התחיל חצי שנה לפני, כשנכנסתי לתפקיד.

"מנכ"ל שנכנס לתפקיד צריך מהר מאוד למפות מה יש לו ביד, איפה יש בעיות, הזדמנויות, יתרונות ואיומים. בפרטנר זה היה חד ועוצמתי. היה ברור שצריך להפוך את החברה מחברת סלולר לקבוצת תקשורת.

"במקביל, היינו צריכים למתג עצמנו מחדש. אלה היו ימים סוערים. לוחות הזמנים למיתוג מחדש היו קצרים ואינטנסיביים ורבים פקפקו ביכולת שלנו להגיע בזמן לתאריך הזה. זה היה תהליך מורכב, להיפרד ממותג שמזוהה עם החברה קרוב ל־18 שנים, ושהשקיעו בו כל כך הרבה. ואז הגיע יום ההשקה. כשהרמתי את הלוט מעל הלוגו החדש של פרטנר הבנתי שזהו, יצאנו לדרך חדשה. אנחנו חברה אחרת".