רמ"י רוצה לחסל את אורח החיים הכפרי

פקח של רשות מקרקעי ישראל נכנס לצרכניה במושב במרכז הארץ, רכש מוצר בכמה שקלים ובעקבות כך נשלחה למושב דרישה לתשלום "דמי שימוש" במאות אלפי שקלים בטענה שהצרכניה נועדה לשירות חברי האגודה ולא לתושבים זרים.

במושב אחר, הצרכניה ממוקמת במרכז המושב, בחלקה המוגדרת כשטח "לצרכי ציבור" ובנויים בה גם "בית- עם", מרפאה, מגרש ספורט ומבני ציבור נוספים. רמ"י דורשת פיצול "המגרש" עליו עומדת הצרכניה מהשטח הציבורי, במטרה להכין שומה לדמי שימוש ודמי היוון בגין שימוש מסחרי.

כמו כן, בוחנת הרשות, באמצעות פקחים מטעמה את השימושים הנעשים במבנים ציבוריים אחרים. כך, למשל, מבנים בהם מבוצעים חוגים בתשלום, בריכות שחייה, צהרונים, מועדון חברים או פאב המצוי במבנה ציבור בו נמכרת שתייה.

כל אלה נחשבים לשיטת הרשות "מבנים מסחריים" שאליבא דרמ"י יש להסדיר את המשך השימוש בהם כנגד תשלום "דמי היוון" - סכום השווה לשווי הקרקע לשימוש מסחרי "בשוק החופשי".

חשוב להבין שאנחנו מדברים על שימוש במבני האגודה המשרתים את חברי הישוב ובעיקר התושבים הותיקים המתקשים להגיע למרכזי הקניות בעיר. אין מדובר בפאוור סנטר, בקניון וגם לא בסופרמרקט של רמי לוי, אלא ב"צרכניות" המצויות בפריפריה שהן חלק בלתי נפרד מאורח החיים הכפרי מאז הקמתו. אף תושב עירוני לא יטרח להכנס לקיבוץ כדי לקנות חלב או חלבה.

היכולת של מפעיל הצרכניה ו/או האגודה לשלם תשלומי היוון לרשות מקרקעי ישראל נמוכה ביותר. היה ויוטלו תשלומי דמי היוון למבני צרכניה, כפי הנראה, לא יהיה כלכלי לאגודה ולמפעיל הצרכניה לשלמם וכפועל יוצא מכך השירות החשוב הזה לציבור התושבים – ייסגר.

רמ"י כבר הצליח לחסל במידה רבה את תחנות הדלק הפנימיות במושבים ובקיבוצים עת נדרשו לשלם דמי היוון כתנאי להמשך הפעלתן מאחר שלשיטתו הן לא שירתו רק את הכלים החקלאיים. כפועל יוצא מכך רבות מתחנות התדלוק הפנימיות נסגרו בשל חוסר כדאיות כלכלית לאגודה או למפעיל התחנה לשלם את הסכומים שדרשה הרשות.

מצב דומה עלול להיות בבריכות השחייה, צהרונים, גני ילדים פרטיים ושירותים נוספים המסופקים לציבור מתוך "מבני ציבור". ההכנסות מעסקים אלה אינן מהוות מקור לרווח אלא מכסות בקושי את העלויות שלהן. השירותים המסופקים ממבני האגודה בשטח "הציבורי" מהווים שירות חשוב ביותר, קהילת המתישבים ביישובים הכפריים נזקקת למקום זמין לרכישה של מוצרי צריכה בסיסים ושירותיים קהילתיים נוספים כגון; "צהרונים, גני ילדים פרטיים, חוגים" לנוער, בריכות שחיה, מרפאות, דואר, נוכח המרחק בו מצויים הישובים הכפריים מהמרכזים המסחריים ובשל האופי הקהילתי הקואופרטיבי המיוחד.

עניבת החנק של רשות מקרקעי ישראל מדאיגה ביותר שכן רוב המושבים תלויים בהכנסות מהמבנים שבבעלות האגודה לצורך כיסוי מינימליסטי של הוצאותיהן. כך גם הוועדים המקומיים שעושים שימוש ב"מבני ציבור" בהסדרים ובהסכמים מול האגודה המאפשרים גביית סכומים קטנים ומצטברים למימון פעילותם והשקעותיהם.

היה ורשות מקרקעי ישראל תמשיך במגמה המשנה את "סדרי עולם" בישובים הכפריים שירותים שכאלה יסגרו כולם יפסידו: המועצות האזוריות יפסידו ארנונה ורמ"י לא תזכה לראות שקל אחד.

על מובילי המדיניות בתנועות המיישבות ויו"ר המועצות האזוריות, לפעול ביחד עם הישובים הכפריים לעצירת המינהל ולסייע בקביעת מנגנון מול הרשות שיאפשר שימוש "מעין מסחרי" מתוך מבנים שבבעלות האגודה והוועד המקומי.

מוצע להשקיע חשיבה תכנונית מקיפה בהגדרות שונות של ייעודי הקרקע השייכים לאגודה כשטחי ציבור ולהקנות זכויות הבנייה תוך בחינת העלויות שידרשו לתשלום לרשויות השונות וזאת בכל תכנית מתאר חדשה של המושב.

אל תאפשרו לרמ"י לחנוק את אורח החיים הכפרי.

הכותב עוסק בדיני אגודות שיתופיות וובדיני רשות מקרקעי ישראל.