נתניהו יוצא לקמפיין אגרסיבי נגד מערכת המשפט והתקשורת

ניצחונו בסוף השבוע של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפריימריז בליכוד הוא הפרומו לקמפיין שלו לבחירות לכנסת שייערכו ב־2 במרץ 2020. נתניהו, זחוח ומעודד מהתמיכה בו בפריימריז - 72.5%, אפילו יותר מהנתון לו ציפה - הכריז שלשום בנאום הניצחון שלו: "רוב העם תומך בימין, ורוב העם תומך בי לראשות הממשלה. ההכרעה הסופית והסוחפת בפריימריז היתה הבעת אמון עצומה בדרכי ובדרכנו". ואכן, שלושה כתבי אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים לא פגעו בנתניהו בקרב מתפקדי הליכוד אלא אף חיזקו אותו.

נתניהו בנאום הניצחון, ביום שישי | צילום: איי פי

ניתוח תוצאות ההצבעה מגלה שנתניהו השיג תמיכה גבוהה בפריפריה. הסיבה לכך היא דווקא כתבי האישום נגדו, והמתקפה של נתניהו על מערכת המשפט, על האליטות והצגתו (המעוותת) כנרדף וכמקופח - עבדה. תוצאות האמת הראו שמתפקדי הליכוד בפריפריה נתנו גב מוחלט לנתניהו: במצפה רמון ונתיבות הצביעו בעדו יותר מ־90%; בשדרות, בית שאן, עפולה, טבריה, דימונה, ירוחם ונהריה - יותר מ־80%. אפילו באילת, אחרי סגירת שדה דב, הצביעו לנתניהו 70%, אולי בזכות חבילת ההטבות לעיר בהיקף של 400 מיליון שקל (ראו עוד נתונים בתרשים). גדעון סער גבר על נתניהו בשבעה ישובים בלבד: תל אביב עם 69 קולות יותר, שוהם - 43 קולות יותר, עמק חפר - 17 קולות יתרון, וגם בישובים זרזיר, ג'וליס, דליית אל כרמל ויפיע.

חסינות שוב על הפרק

כשמשוכת הפריימריז מאחוריו, פצח נתניהו בקמפיין לבחירות הכלליות שבמרכז לוח המטרה ניצבים השמאל, התקשורת מערכת המשפט.

שני מהלכים שיתרחשו השבוע ישפיעו משמעותית על עתידו של ראש הממשלה. מחרתיים ידון בג"ץ בעתירות שמבקשות להכריע האם ניתן להטיל את המנדט להרכבת ממשלה על מועמד הנאשם בפלילים. במערכת הפוליטית מעריכים שבג"ץ לא יכריע בסוגיה בעת הזו.

בהמשך השבוע, ולא יאוחר מיום חמישי, עתיד נתניהו להודיע על כוונתו לבקש חסינות מהכנסת לאחר הבחירות ולאחר הקמתה של ממשלה חדשה. סביר להניח שבקשתו זו תידון לכל המוקדם בעוד חצי שנה. שאלת החסינות תככב בקמפיין הבחירות של כחול לבן. יו"ר המפלגה בני גנץ כבר צייץ אחרי ניצחונו של נתניהו בפריימריז כי הוא ״מבקש למוטט את שלטון החוק ולהשיג חסינות אישית, במקום לעסוק במה שחשוב לאזרחי ישראל".

נתניהו יתקוף בחזרה את כחול לבן, אבל יש לו מטרה נוספת, לא פחות חשובה מבחינתו. נתניהו מרבה להצהיר ש"שלטון מחליפים בקלפי". בשילוב הקשבה לדבריו של שר המשפטים אמיר אוחנה שאמר באחרונה כי "ישנה פרקליטות בתוך הפרקליטות", ושלשום הוסיף לכך בכנס שערך בדרום תל אביב: "השקפת עולמי בנוגע למערכת המשפט ברורה - יש צורך בשינויים. אחרי עידן האקטיביזם השיפוטי והאקטיביזם הייעוצי, הגיע עידן האקטיביזם המשילותי". דבריהם של נתניהו ואוחנה מכוונים למערכת המשפט בכלל ולשופטי העליון בכלל.

שואפים לחקיקת התגברות

בסבב הבחירות באפריל 2019, הצהיר נתניהו כי לא יבקש לעצמו חסינות, אבל רגע אחרי סגירת הקלפיות התברר שראש הממשלה מבקש להכניס להסכמים הקואליציוניים חקיקה של התגברות מורחבת שתכלול לא רק יכולת לעקוף את בג"ץ בחקיקה אלא גם צמצום סמכויותיו כולל התערבות בהחלטות מנהליות של הכנסת — דוגמת מתן חסינות. בסבב הבחירות בספטמבר 2019, הורידו נתניהו והליכוד פרופיל בסוגיות אלה. השימוע בעניינו של נתניהו וההמתנה לתוצאותיו, כמו גם הביקורת הציבורית שהתעוררה בעקבות חשיפת פרטי המשא ומתן הקואליציוני, תרמו לכך שנושאים אלה נדחקו, ואף נעלמו כליל בתקופת הקמפיין. עכשיו יוזמות ההתגברות למיניהן שבות וזוקפות את ראשן לצד המתקפה על מערכת המשפט וראשיה, שהתפרצה במלוא עוצמתה לאחר הגשת כתבי האישום. שלוחיו של נתניהו שבים ומצהירים: אם יצליח להשיג בבחירות רוב של 61 חברי כנסת לממשלת ימין צרה, תוביל הליכוד את חקיקת פסקת ההתגברות כולל ההתגברות המנהלית, לצד מהלכים שטרם הושלמו בקדנציה הקודמת, דוגמת החלשתם של שומרי על ידי הצעת החוק שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ייבחרו באמצעות ועדת איתור ולא במכרז כנהוג כיום.