אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הגלגל הסתובב: "הקרנות נלחמות על גיוס היזמים" צילום: אוראל כהן

הגלגל הסתובב: "הקרנות נלחמות על גיוס היזמים"

גיגי לוי-וייס ושותפיו לקרן NFX מסבירים איך הצמיחה בהון להשקעה שינתה את יחסי הכוחות בין משקיע ליזם, ומה עושים כדי לשכנע את היזמים לקחת כסף דווקא מהם

29.12.2019, 11:55 | הגר רבט ומאיר אורבך
סופרלטיבים רבים נקשרו בעשור האחרון לשמו של גיגי לוי־וייס, כמו "האנג'ל הכי מקושר בהייטק הישראלי" ו"המשקיע העסוק בישראל". בשנים האחרונות הוא נטל חלק בכמה וכמה הצלחות דוגמת האקזיטים של פלייטיקה ופלאריום והשקעות בחברות כסימילירווב ו־MyHeritage. אך בשנים האחרונות לוי־וייס העביר את פעילותו לתוך קרן ההון סיכון NFX, לצד שותפים מרשימים בפני עצמם: האנג'לים פיט פלינט הבריטי וג'יימס קורייר האמריקאי. "כאנג'לים ייסדנו חברות בשווי מצרפי של 10 מיליארד דולר", מתגאה קורייר.

קראו עוד בכלכליסט

אך התחרות הגוברת בעולם ההון סיכון (VC) שינתה מעט את השיטה המוכרת של סטארט־אפים שרודפים אחר משקיעים, והכריחה את האנג'לים לשעבר לחפש דרכים חדשות לקרוץ ליזמים. השיטה שמצאה NFX היא מערכת ניהול לקוחות (CRM) שאמורה לשפר את התקשורת בין הקרן ליזמים שהשקיעה בהם. "אנחנו מאמינים שמידע ותוכנה ישנו את תעשיית ההון סיכון כפי ששינו תעשיות אחרות ואת ההשקעות בשוק המניות", אומר קורייר, "הרבה דברים בתעשייה שלנו מעורפלים וחבויים ואנחנו רוצים לשנות את זה".

קרן NFX: פיט פלינט, גיגי לוי  וג קרן NFX: פיט פלינט, גיגי לוי וג'יימס קורייר | צילום: אוראל כהן קרן NFX: פיט פלינט, גיגי לוי  וג

בנוסף מציעה הקרן ליזמיה פלטפורמת מידע פרי פיתוחה הכוללת מידע על אלפי משקיעים גלובליים, שמסייעת ליזמים לאתר אנשי הון סיכון רלבנטיים ולתקשר איתם. "85 אלף משקיעים כבר יצרו פרופיל במערכת", מסביר קורייר. "מסורתית החברות בונות לעצמן פרופילים והמשקיעים בוחנים אותן. כאן זה הפוך". על פניו מדובר בשינוי מינורי, אך הוא מבטא כיצד הצמיחה בכמות בהון הזמין להשקעה שינה את מאזן הכוחות. הקרנות המובילות הבינו שכדי לשמר את מעמדן הן נדרשות להציע יותר מכסף.

מחפשים את אפקט הרשת לתשואות טובות יותר

"קשה יותר ויותר לפרוץ היום עם קרן חדשה", מודה לוי־וייס, "אחת לכמה זמן יש חברה שכולם רוצים להשקיע בה, או קרן שכולם רוצים לקבל ממנה השקעה, אבל בגדול השוק היום מאוזן יותר. היזמים הטובים מקבלים הצעות אבל צריכים להתחרות עליהן. המשקיעים הטובים מקבלים את העסקאות שהם רוצים, אבל אנחנו עובדים קשה עבורן ועבור היזמים. הקרנות צריכות להראות ליזמים שהן מביאות להם ערך. פעמים רבות אנחנו שולחים יזמים לדבר עם חברות שכבר השקענו בהן כדי לקבל עלינו המלצות.

"כשהתחלנו בדקנו מה עבד עבור הקרנות במשך השנים וראינו שהדברים השתנו. בשנות התשעים נדרש צוות טוב ומותג, והיה קל לבנות מותג כי היו עשרות בודדות של קרנות. בשנות ה־2000 נוסף רובד של תוכן ושירותים, צוות שיכול לעזור ליזם ולא רק לתת כסף. Y–Combinator הוסיפו את מימד האקוסיסטם: הם הבינו שמאסה של יזמים תיצור קהילה שתעזור לחבריה. אנחנו חושבים שעל כל אלו נדרשת שכבה נוספת של מידע ותוכנה, כמו זו שאנחנו בונים".

לדברי לוי־וייס ההימור של NFX עד כה מצליח. כשהקרן הוקמה היא דורגה במקום ה־44 בין גופי ההון סיכון בעולם מבחינת תנועה לאתר האינטרנט שלה. אשתקד היא דורגה כבר במקום ה־

11 והשנה במקום הרביעי: "רק אנדריסן־הורוביץ, פירסטראונד וסקויה נמצאים לפנינו מבחינת תנועה לאתר", הוא אומר.

NFX מתמחה בהשקעות בשלב הסיד הראשוני, שנחשב כמסוכן יותר אך גם מבטיח תשואות גבוהות יותר. "שלב הסיד הוא הקריטי ביותר עבור חברה", מסביר פלינט. "מנסים למצוא התאמה בין המוצר לשוק, מגייסים צוות ראשון ומגבשים אסטרטגיית שיווק. אבל זה גם השלב של המשקיעים הכי פחות מנוסים. חברות צריכות קרן מגובשת שתשקיע בהן בשלב הסיד, וזה מה שיצרנו. היה מחסור בשוק".

הרזומה של מייסדי NFX הרזומה של מייסדי NFX הרזומה של מייסדי NFX

לטענת פלינט, שהייה של חברה בעמק הסיליקון מפתחת לה מדדים חדשים של הצלחה: "רף ההצלחה מוצב לפי האנשים סביבך. אם אתה מסתובב עם אנשים שמכרו חברה ב־110 מיליון דולר זה הרף. כמי שהגיע מבריטניה לעמק הסיליקון הבנתי שהרף שם פשוט גבוה יותר, כי אתה מבלה שם בין אנשים מהמוצלחים בעולם. הרף עולה מטוב למצוין".

הקרן מתמקדת בחברות בעלות אפקט רשת, שלטענת נמצא בבסיס ההצלחה של 70% מהערך בעולם הטכנולוגיה מראשית האינטרנט בחברות כמו פייסבוק, גוגל או אובר. בכלליות, האפקט טוען שערך המוצר עולה בהתאם למספר המשתמשים בו: צורת תקשורת חדשה הופכת לפופולרית בהתאם למאסה של המשתמשים בה. האפקט הוא גם מקור השם של הקרן, קיצור של Network Effect.

שיעור ההצלחה בהון סיכון הוא כ־10%. אתם סבורים שאפקט הרשת הוא רכיב קסם שישפר לכם את הסטטיסטיקה?

לוי־וייס: בתחום הסיד שיעור ההצלחה אפילו נמוך מ־10%. השאלה היא האם נאתר יותר הצלחות והאם הן גדולות מספיק כדי לייצר תשואות גבוהות יותר. כשאתה הופך לטוב בבחירת אנשים, בייעוץ ובחיבור בינם לבין גורמים אחרים לגיוס הון אתה מרחיב קצת את אותם 10% הצלחה סטטיסטיים. מה שאנחנו עושים זה מוודאים שהחברות שמצליחות הן גדולות ויותר ועם שווי גבוה יותר. הפוקוס שלנו לא משנה את שיעורי ההצלחה אלא את התוצאה הסופית".

איך מגדילים את סיכויי ההצלחה בהשקעה

 

כולכם רשמתם הצלחות כאנג'לים, מה הסוד?

לוי־וייס: "אני יכול לדבר רק בשם עצמי, אבל כאנג'ל וכמשקיע קרן אני מאמין שהעבודה שלי היא לא להיות 100% צודק אלא להגדיל את הסבירות. חלק מזה זו IQ וחלק מזה זו אינטליגנציה רגשית. עם הזמן אתה לומד, למשל, שמייסד בודד מכפיל את הסיכוי לכישלון לעומת חברה עם שניים־שלושה מייסדים, ושמעל ארבעה מייסדים סיכויי ההצלחה שוב יורדים.

"זה לא אומר שלא נשקיע במייסד בודד, אבל שצריך להתמקד, למשל בתחומים עם שיעורי כישלון נמוכים יותר. אני יודע שחומרה לשוק הצרכני זה תחום עם הרבה כשלונות, אז אני נמנע ממנו. לצד זה יש את מה שאני מרגיש לגבי הצוות והתקשורת בין האנשים. אני מקווה שלאוכך השנים למדתי להגדיל את הסיכויים שלי".

שנים היתה בענף דמות של יזם טיפוסי, אנשים עם אישיות 'גדולה מהחיים', כמו מייסר אובר טרוויס קלאניק או מייסד WeWork אדם נוימן. נראה שהשוק משתנה, אתם מחפשים דברים אחרים ביזמים?

לוי־וייס: "הדברים הבסיסיים שאנחנו מחפשים ביזמים לא השתנו, לטוב או לרע. כשמשווים יזמים ישראלים ליזמי עמק הסיליקון מגלים שהרבה מהקלישאות נכונות: האמריקאים מוכרים את הסיפור שלהם טוב יותר, אבל הישראלים יותר בעלי תושיה ונלחמים עד טיפת הדם האחרונה, שזה לא תמיד דבר חיובי".

 

קורייר: "יש יזמים שפשוט טובים במה שהם עושים. יזמים עם אישיות 'גדולה מהחיים' תופסים את תשומת הלב התקשורתית, אבל אנחנו מבלים יותר זמן עם מי שהם אולי סופר־יזמים אבל אין להם אישיות כזו. תסתכל על פיט, הוא מכר חברה ב־3.5 מיליארד דולר ואין לו אישיות כזו".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
הבועה הפיננסית הבאה
יזמים וחברות סטארטאפ רבים מנצלים את ציבור המשקיעים ומגייסים בהמוניהם כספים משוק קרנות הון סיכון, שכבר מראה סימנים של בועה. התוצאה היא שכיום חברות סטארטאפ זוכות להערכות שווי מוגזמות, כמובן הכל על הנייר, כאשר רובן לא מרוויחות אפילו דולר אחד. וכשכל השוק כולו "מתומחר ביתר" יהיה תיקון בקרוב. כואב. התיקון הזה יהיה התפוצצות של בועת הקרנות הון סיכון. כי מה שעולה בהגזמה חייב לרדת, כפי שקרה עם התפוצצות בועת הדוט.קום שמזכירה את זה באופן כואב למשקיעים.
טוני  |  31.12.19
3.
סטורי טלינג לא משהו...
שמעתי דברים טובים על גיגי ואף שקלתי לפנות אליו, אבל הנרטיב כאן מאוד לא משכנע. להתגאות בטרפיק לאתר ובמערכת CRM זה על גבול הילדותי.הנקודה השניה של הנטוורק אפקט היא גנרית לחלוטין והיא בוודאי לא מבדלת את הקרן. בכל מקרה, הגישה על פניו של כסף שלא מגיע מעמדה מתנשאת הינו מבורך!
יזם לפני A  |  29.12.19