אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלמ"ס: רק 21% מהעובדים במשק בטוחים שיצליחו לגמור את החודש צילום: עטא עיווסאת

הלמ"ס: רק 21% מהעובדים במשק בטוחים שיצליחו לגמור את החודש

מנתונים שנאספו במסגרת הסקר החברתי שערכה הלמ"ס ברחבי הארץ בשנת 2018 עולה כי רוב מכריע של המועסקים בישראל - 88% - מרוצים מעבודתם, אך 60% בלבד מרוצים גם מהכנסותיהם; 33% בלבד חוששים לאבד את מקום עבודתם, 39% לא מרוצים מהאיזון בין עבודתם לבין חייהם הפרטיים

29.12.2019, 13:00 | בילי פרנקל

15% מקרב המועסקים במשק בני 20 ומעלה חשו עניים במהלך חמש השנים האחרונות (2018-2013), ו-10% חשו כך במהלך בשנת 2018; כך עולה מנתונים שמפרסמת היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

מדובר בנתונים שנאספו במסגרת הסקר החברתי שערכה הלמ"ס ברחבי הארץ בשנת 2018, אשר כלל ראיונות עם כ-7,450 אנשים, בני 20 ומעלה, המייצגים כ-6.5 מיליון איש. הממצאים מלמדים, כי חרף שביעות רצון גבוהה מאוד של רוב המועסקים בישראל - 88% מהם ציינו כי הם מרוצים מעבודתם - שיעור המועסקים שמרוצים גם מהכנסותיהם צונח ל-60% בלבד.

קראו עוד בכלכליסט

גן ילדים. העוסקים בהוראה מרוצים מהמקצוע, אך לא מרוצים מההכנסה, צילום: עטא עוויסאת גן ילדים. העוסקים בהוראה מרוצים מהמקצוע, אך לא מרוצים מההכנסה | צילום: עטא עוויסאת גן ילדים. העוסקים בהוראה מרוצים מהמקצוע, אך לא מרוצים מההכנסה, צילום: עטא עוויסאת

כך, עובדים רבים מתקשים לסגור את החודש: חמישית בלבד מהמועסקים במשק (21%) ציינו שהם חשים כי הם מצליחים לכסות ללא כל קושי את ההוצאות החודשיות של משק ביתם; זאת לעומת כמחצית (51%) מהמועסקים ש"מצליחים" לכסות את הוצאותיהם החודשיות, 22% שלא כל כך מצליחים, ו-5% נוספים שלא מצליחים בכלל.

בסקר נבחנה גם השאלה עד כמה חוששים המועסקים מאיבוד מקום עבודתם בשנה הקרובה. לפי הממצאים, 64% אינם חוששים מכך כלל, לעומת 27% החוששים מכך מעט ו-6% החוששים מכך מאוד.

המחסור הגדול בעובדים במערכי הבריאות והחינוך בישראל מקבל כאן ביטוי בבחינת המועסקים שאינם חוששים כלל מפיטורים, עם 86% מקרב הרופאים, 81% מקרב האחיות, 79% מהגננות והמורים בבי"ס יסודיים ו-75% מהמורים בבתי ספר על יסודיים.

מקצועות נוספים בהם שיעור גבוה של משיבים ציינו כי אינם חוששים לפרנסתם הם הנדסאים וטכנאים, מנהלי חשבונות ועובדים סוציאליים (71% מהמשיבים בכל אחד), סייעות, מטפלים בילדים ועובדים בתחומי ההוראה שאינם מורים (כ-70%), וכן מלצרים וברמנים, מאבטחים, עובדים פרא רפואיים ועובדי מזכירות – עם 68% מהמשיבים כל אחד. לעומת זאת, בקרב מנכ"לים ומנהלים בכירים, כמחצית בלבד ציינו כי אינם חוששים כלל מאיבוד מקום עבודתם.

 

מרוצים מהעבודה - פחות מההכנסות

הפער הגדול ביותר בין שביעות הרצון הכללית מהעבודה לבין שביעות הרצון מההכנסה נרשם בקרב עובדים סוציאליים ובקרב גננות ומורים בבתי ספר יסודיים, עם יותר מ-90% מהמשיבים שציינו כי הם מרוצים במקצועות אלה, לעומת 41% ו-51% בהתאמה, שהביעו שביעות רצון מההכנסה.

מקצועות נוספים שבהם היה שיעור נמוך של עובדים שמרוצים מהכנסותיהם, עם פחות ממחצית מהמשיבים, כללו מטפלים סיעודיים, מפקחים על תחזוקת בניינים ועל עבודות משק בית, עובדי ניקיון, עובדי מכירות (מוכרים וקופאים) ומאבטחים.

שביעות הרצון הכללית, שאינה מתיישבת בקנה אחד עם שביעות הרצון מההכנסות, עשויה לנבוע משביעות הרצון הגבוהה באשר לאיזון בין הזמן המוקדש לעבודה לבין החיים הפרטיים. כך, 14% מהמשיבים ציינו שהם מרוצים מאוד מהאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים ו-47% השיבו שהם מרוצים, לעומת 28% שלא כל כך מרוצים ו-11% שלא מרוצים בכלל.

השיעורים הגבוהים ביותר של עובדים שהביעו שביעות רצון מהאיזון בין החיים הפרטיים לעבודה, נרשמו במקצועות בהם הובעה גם שביעות רצון נמוכה מההכנסות - מפקחים על תחזוקת בניינים ועל עבודות משק בית (75%), ואחריהם מטפלים סיעודיים (74%), מטפלים בילדים וסייעים למורים ולגגנות (73%), אחיות (72%), עובדי ניקיון ומאבטחים (71%), פקידים ועובדי משרד (69%), מורים ועובדים בתחום ההוראה (67%) ועבדים סוציאליים (64%).

עם זאת, ישנם גם מקצועות בהם רוב המשיבים היו גם מרוצים מההכנסות וגם מהאיזון בין העבודה לחיים הפרטיים. כך למשל, הנדסאים וטכנאים בענפי טכנולוגיות מידע (65%), מרצים באוניברסיטאות (64%), והנדסאים וטכנאים בתחומי המדע וההנדסה (59%). גם בקרב מפתחי תוכנה ומנתחי יישומים, עורכי דין, מהנדסים ואדריכלים, מנכ"לים ומנהלים בכירים, ואפילו רופאים – למעלה ממחצית מהמועסקים ציינו שהם מרוצים מהאיזון בין העבודה לחייהם הפרטיים.

 , צילום: עטא עיווסאת צילום: עטא עיווסאת  , צילום: עטא עיווסאת

מבלים בכבישים

הסקר בחן גם תנאי עבודה נוספים של המועסקים בארץ, ובהם מיקום עבודתם, הכרוך בזמן שהם נדרשים לבזבז מדי יום בפקקים או בתחבורה הציבורית המקרטעת אליו ובחזרה. הממצאים מעלים כי מרבית התושבים במחוזות תל אביב והמרכז נאלצים לצאת מעיר מגוריהם לצורכי עבודה, למעט תל אביב-יפו ונתניה, בהן למעלה ממחצית מהמועסקים תושבי העיר עובדים בתחומן.

בחלוקה לפי ערים, בבת ים מתגוררים המספר הנמוך ביותר של מועסקים שגם עובדים בעיר – עם כחמישית בלבד (20%) מהמועסקים; עוד מובילות ברשימה חולון ורחובות, עם כשליש בלבד מהמועסקים בכל אחת שמתגוררים ועובדים בתחומי העיר; רמת גן (37%), ראשון לציון (39%), וכפר סבא ופתח תקווה (40% כל אחת).

מנגד, בירושלים נרשם שיעור חריג של 86% מהמועסקים שעובדים בעיר עצמה, וגם בערים חיפה, אשדוד, אשקלון ובאר שבע, רוב המועסקים (למעלה מ-50%) לא יוצאים מתחומן לצורכי עבודה. בסך הכל, כ-42% מהמועסקים במשק עובדים בישוב מגוריהם, כאשר בערים המונות 100 אלף תושבים ומעלה מטפס שיעור העובדים שמועסקים בתחומן ל-54%.

בבחינת זמני ההגעה לעבודה נמצא, כי לשליש מהמועסקים לוקח פחות מרבע שעה להגיע לעבודה, לעומת 26% שלוקח להם בין רבע שעה לחצי שעה, 27% - בין חצי שעה לשעה, ו-11% נוספים שלוקח להם שעה ומעלה; זאת, לעומת 5% שמשך זמני ההגעה שלהם אינו קבוע.

באשר לאופני ההגעה, 61% מגיעים לעבודה ברכב פרטי או מסחרי, כולל אופנוע, לעומת 18.2% שמגיעים בתחבורה ציבורית, 7% בהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה, 7% ברגל ו-1.5% על אופניים. השאר מגיעים באמצעי לא ידוע או שעובדים מהבית.

עוד מצא הסקר, כי תנאי עבודה של 89% מהשכירים (וחברי קואופרטיב) כוללים השתתפות המעסיק בתוכנית פנסיה, כולל ביטוח מנהלים וקופות גמל. בנוסף, 86% מקבלים תשלום מלא עבור ימי חופשה, אך מספר ימי החופשה משתנה - 4% זכאים ל-1 עד 10 ימים, 49% - 11 עד 20 ימים, 24% - 21 עד 30 ימים, ו-3% - 31 ימים או יותר. 20% לא ידעו לדווח על מספר ימי החופשה.

עוד נמצא, כי 55% מקבלים תשלום מלא עבור ימי מחלה, ל-35% יש השתתפות של המעסיק בתשלום עבור קורסים והשתלמויות ול-31% יש ביטוח חיים מטעם העבודה. 18% מקבלים הוצאות אחזקת רכב ו-14% מקבלים רכב מהמעסיק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות