אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בין בג"ץ לנשיא המדינה: האם נאשם יכול להרכיב ממשלה צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ

פרשנות

בין בג"ץ לנשיא המדינה: האם נאשם יכול להרכיב ממשלה

בכירי המשפטנים מתמודדים עם דילמת כתב האישום שהובאה בפני בג"ץ. אם נתניהו יביא 61 מנדטים משקלו של האישום יפחת, ואם לא - על הנשיא לשקול גם מניעת קיום בחירות בפעם הרביעית

30.12.2019, 08:06 | משה גורלי

לאחר שגדעון סער שלח אותו לבית הנשיא, מקווה כעת ראש הממשלה בנימין נתניהו שהעם ישלח אותו לשם. לא כדי להחליף את הנשיא רובי ריבלין, אלא כדי לקבל ממנו את המנדט המיוחל להרכבת הממשלה. ואז תעלה השאלה אם הנשיא רשאי לקחת בחשבון את כתבי האישום שנקשרו למועמד או שעליו להסתפק בספירת הראשים הממליצים.

קראו עוד בכלכליסט

רבים מתומכי נתניהו נמנים עם קבוצות שצביונה הדמוקרטי של המדינה אינו בראש עדיפויותיהן: מתנחלים, חרדים והחבר'ה מההפגנה ברחבת המוזאון שאיחלו לאמנון אברמוביץ' להישרף שוב. הבוחרים האלה יכולים לשלוח לנשיא מספיק חברי כנסת כדי להמליץ על הנאשם. יהיה עליו להתעלם מזהות השולחים, אבל האם עליו להתעלם מכתבי האישום?

"לנשיא יש שיקול דעת", אומר פרופ' דניאל בן אוליאל, "ועליו להטיל את התפקיד על חבר הכנסת שלו מרב הסיכויים תוך שקילת שיקולים ציבוריים נוספים, ובהם גם מעמדו האתי והמוסרי".

מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין. לפני הבחירות זו תקופה סטרילית יותר להכרעות, צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין. לפני הבחירות זו תקופה סטרילית יותר להכרעות | צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא המדינה ראובן ריבלין. לפני הבחירות זו תקופה סטרילית יותר להכרעות, צילום: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ

"הנשיא הוא 'נאמן הציבור' ועליו לבטא את רצון הציבור", אומרת פרופ' סוזי נבות. "על כן נהוג שהנשיא מתחשב במספר המנדטים שקיבלה כל מפלגה ובמפלגה הגדולה ביותר. מעמדו של הנשיא כ'נאמן הציבור' מחייב אותו להתייחס גם לעקרונות היסוד של שיטת המשטר. במסגרת שיקול דעתו הנשיא רשאי לשקול גם את השאלה אם מדובר בחבר כנסת שיש נגדו כתב אישום. חובת ההגנה על אמון הציבור בממשלה, הבטחת יושרם האישי של משרתי הציבור וטוהר המידות הם שיקולים הנובעים ממהות המשטר ולא ניתן להתעלם מהם".

פרופ פרופ' סוזי נבות: "הבטחת יושרם האישי של משרתי הציבור וטוהר המידות הם שיקולים הנובעים ממהות המשטר ולא ניתן להתעלם מהם" פרופ

"אין הגבלה בחוק"

בעבר היו מקרים, פרשת דרעי-פנחסי למשל, שבג"ץ הפך את ה"רשאי" ל"חייב". ראש הממשלה רשאי לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום, אולם משסירב יצחק רבין לפטר את השר אריה דרעי, כפה עליו בג"ץ לעשות זאת. וזו רק אחת הדוגמאות שבהן התערב בית המשפט בשיקול דעת השלטון בתחום המינויים וטוהר המידות. האם הפעם יחייב הבג"ץ את הנשיא? "אין שום הגבלה בחוק על השיקולים שרשאי הנשיא לשקול", אומר פרופ' דניאל פרידמן, "ולפי החוק שיקול הדעת שלו אינו שפיט, אבל אי אפשר לדעת מה יעשה בג"ץ, שכבר הוכיח את יכולתו לצפצף על החוק".

פרופ פרופ' דניאל פרידמן: "שיקול הדעת של הנשיא אינו שפיט, אבל אי אפשר לדעת מה יעשה בג"ץ, שכבר הוכיח את יכולתו לצפצף על החוק" | צילום: יאיר שגיא פרופ

פרופ' אמנון רייכמן מנסה להעריך את מידת ההתערבות של שופטי בג"ץ בדיון שיתקיים מחרתיים בעתירת עו"ד דפנה הולץ־לכנר בשם 67 בכירי המשק והאקדמיה: "בג"ץ יכול וצריך להגדיר את גדרי הסמכות של הנשיא ואיזה שיקולים עליו לשקול. אבל הוא לא יכול להכתיב לו איזה משקל עליו לתת לכל שיקול, ובהם כתב האישום. להערכתי, אם לנתניהו יהיו 61 חברי כנסת ממליצים, יפחת משקלו של כתב האישום ולהפך. כלומר משקלו של כתב האישום בתוך החלטת הנשיא יהיה דינמי, בהתאם למשקלם של הבוחרים".

והוא מוסיף עוד שיקול: "בהיעדר רוב לנתניהו, עם תוצאות דומות לאלו של הבחירות הקודמות, יוכל הנשיא לשקול גם את הסיכון בהליכה לבחירות פעם נוספת, ולכן להטיל את המנדט על גנץ ועל מישהו אחר בליכוד".

ומה באמת יעשה בג"ץ? המומחים סבורים ששתי אופציות על הפרק: דחיית העתירה או הוצאת צו על תנאי והמשך בירור העתירה בפני הרכב מורחב. העתירה לא סולקה הפעם על הסף, כמו במקרים קודמים, למשל בשל אי מיצוי הליכים, וההרכב שנקבע הוא הבכיר ביותר - הנשיאה אסתר חיות, המשנה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן.

לכן סביר שגם אם העתירה תידחה, יצורפו נימוקים והבהרות משפטיות, לא רק לגבי שיקול הדעת של הנשיא, אלא גם למשל באילו תנאים על נתניהו לצאת לנבצרות. אם ייאמר במפורש שעליו לצאת לנבצרות עם הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי, ניתן יהיה לסלק חלק מהמכשולים מעל מו"מ עתידי עם כחול לבן במקרה שיחזור תסריט שני הגושים נטולי הרוב (וליברמן). לשבת תחת נתניהו בחותמת הבג"ץ, זו גלולה שתקל על מתנגדי האחדות לבלוע.

בינתיים חזינו בכמה סיבובים בין בג"ץ ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שמתעקש למנוע לעת הזו מבג"ץ את עמדתו לגופו של עניין. במידה מסוימת של צדק כי למה להקדים את המאוחר. וזו דילמה: מצד אחד היועץ וגם בית המשפט אינם מספקים חוות דעת תאורטיות, שהרי נתניהו עדיין לא מועמד להרכבת ממשלה. מצד שני כשיבוא היום הזה, לגופי המשפט יהיה קשה יותר להנפיק הבהרות משפטיות.

נתניהו הוא קליינט קשה גם בימים כתיקונם, בוודאי שלפני בחירות, ועל אחת כמה וכמה אחריהן, בין אם ינצח וירחיק מעצמו את שיקול כתב האישום, ובין אם לא ישיג 61 וספסל הנאשמים יהפוך לאופציה קרובה יותר מכורסת עור הצבי בכנסת. עכשיו, לפני הבחירות, אנו יחסית בתקופה סטרילית יותר להכרעות. וחוץ מזה, גם אם העתירה תאורטית מבחינת המנדט להרכבת ממשלה, היא מעשית לגבי האזרחים שהולכים לקלפי.

נתניהו הספיק לצלוח את הפריימריז בלי גיבנת משפטית כלשהי לגבי כשירותו, ועכשיו נראה אם יצליח לצלוח את הבחירות. נציגיו בממשלה ובתקשורת כבר פצחו באיומים מאפיונריים על בית המשפט לבל ישלח ידו אל המנהיג.

"לא להחיל תקדימים"

ואכן השאלה היא אם בג"ץ יגביל את סמכות הנשיא, למשל באמצעות צו הצהרתי שמדגיש את כובד משקלו ומרכזיותו של כתב האישום בהחלטתו להטיל את המנדט להרכבת הממשלה; או שיסיר ידיו ויתנער כליל מהסוגיה בגלל סיבות טובות כמו חזקת החפות, רצון הבוחרים ובעיקר כי החוק אינו מגביל את הבחירה.

"בהקשר של מינהל תקין, טוהר מידות והתערבות במינויים בית המשפט הישראלי הוא סופר־אקטיביסטי בהשוואה לבתי משפט בעולם", אומר פרופ' משה כהן־אליה, "ועכשיו השאלה היא אם בית המשפט יעלה מדרגה ויסכל בחירת ראש הממשלה. נכון שהחוק שותק לגבי תנאי הכשירות של חבר כנסת שמועמד להרכבת ממשלה, אבל לדעתי יש ללמוד מהוראות וחוקים אחרים שמבחינים בין ראש ממשלה לבין שרים לעניין הדין שיש להחיל על המועמד, כלומר לא להחיל כאן את התקדימים של דרעי־פנחסי וראשי הערים ולא להגביל במתן המנדט".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות