אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

בני לנדא: "המפעל הבא לייצור יהלומים יקום בישראל, אך זה תלוי ברגולציה"

זאת לאחר שכבר הוקם מפעל ברחובות; לנדא אמר בוועידת תחזיות 2020 של כלכליסט כי "חברות סייבר ותוכנה מכובדות ומבורכות אבל התרומה של הערך המוסף שלהם פחות מורגשת בחברה והכלכלה הישראלית מאשר חברות חומרה תעשייתית". בעניין המצב במדינה הוסיף: "הניכור והפער העצום, יש שתי מדינות בתוך מדינה, אחת כמו בדנמרק עם הייטק והכנסה גבוהה ואחרת שחיה כמו באל סלבדור בעוני ובלי תקווה"

31.12.2019, 13:03 | אביאור אבו

"יש לנו סיכוי להביא חזרה תעשייה ענפה של ייצור יהלומים, ליטוש לעולם לא יחזור. המפעל הראשון יקום ברחובות ויהיו בו 76 ראקטורים, אנחנו רוצים מאות מכונות. המפעל הבא יקום בישראל אך זה תלוי ברגולטור. אם יטילו רגולציה על יהלומי מעבדה, על הייטק ישראלי – זה יהיה רע מאוד. באף מקום בעולם אין רגולציה על ייצור יהלומים", כך אמר היום (ג') היזם ואיש העסקים בני לנדא בוועידת התחזיות 2020 של כלכליסט.

כשנשאל ע"י כתבת כלכליסט דיאנה בחור-ניר אם הוא תעשיין, איש הייטק או אלכימאי, ענה: "את שואלת כי אנחנו הופכים נוד של פרה ליהלום?".

בני לנדא בוועידה, צילום: יריב כץ בני לנדא בוועידה | צילום: יריב כץ בני לנדא בוועידה, צילום: יריב כץ

לנדא התייחס להצלחתה העתידית של 'לנדא דיגיטל פרינטינג', אחת הפעילויות של לנדא לאבס (Landa Labs): "ימים יגידו. יש לנו 600 איש במפעל, הושקע פה כ-800 מיליון דולר, 300 מכספי הפרטי, השאר ממשקיע זר. זה בטח יפתיע הרבה אנשים, כי הצעירים אומרים מה הזקן הזה מדבר, הדפוס מת, יש אייפדים. עיתונים וספרים הפכו דיגיטליים, אבל זה רק 8% מתעשיית הדפוס. כל תעשיית הדפוס שווה טריליון דולר, חצי ממנה זה דפוס אריזות פיזיות – כמו אריזת קורנפלקס, ומי שיוביל את התעשייה הזו יכבוש השוק ולכן זה מצדיק השקעה כזו אדירה. התעשייה הזו בת 600 שנה בהם הגרמנים מובילים את תעשיית הדפוס עם 3 חברות בטופ. בשנים הקרובות נביא את הכתר הזה מגרמניה לישראל. כבן לניצולי שואה יש לזה משמעות מיוחדת עבורי".

כמעט שאין תעשייה חדשה בארץ, הייצור - עבר למזרח, העולם עבר לשירותים ולתוכנה, לבכות על זה או להשלים עם זה?

"אי אפשר להשלים עם זה. חברות סייבר ותוכנה מכובדות ומבורכות אבל התרומה של הערך המוסף שלהם פחות מורגשת בחברה והכלכלה הישראלית מאשר חברות חומרה תעשייתית. צ'ק פוינט היא חברה נהדרת, אבל היא חברת תוכנה, לכן אין להם השפעה שמחלחלת למטה לכלכלה. חברה תעשייתית לא רק מעסיקה עובדיה אלא לכל עובד ישיר יש 4 שמתפרנסים באופן עקיף, מקבלנים, קבלי משנה, נהגים וכו'. הערך המוסף מחלחל לכל רובדי האוכלוסייה. מה שהפך את סין למעצמה זה תעשייה, היא בית החרושת של העולם, כל העולם זקוק לחומרה, ואסור לנו לוותר על להיות תעשיינים בישראל".

משנה לך אם הבעלות היא זרה או מקומית?

"לא, מה שמשנה היא מה הפעילות של החברה בארץ. שמכרתי את אינדיגו ל-HP קבענו שהפיתוח ימשיך בארץ. אני לא פוסל בעלות סינית".

מה היית  עושה כשר אוצר?

"לא הייתי מתנה תמריצי מס בזה שישקיעו דווקא בגליל או בנגב, למרות שאני בעד זה. לפני הכל צריך להשקיע במדינה. חברה לא תשקיע באזור שקשה לגייס מדענים. אם התנאי שזה יהיה בירוחם - זה החמצה. פיתוח הנגב והגליל – יקרה טבעית ואורגנית".

מה דעתך על המצב הפוליטי?

"מדינה משוגעת אבל לנו אין אחרת. יום אחד נתפכח ונשנה את שיטת הממשל. המצב הפוליטי בין ימין לשמאל – פחות מדאיג, הוא חולף. הדבר הכי מדאיג זה מה שקורה בתוך המדינה, הניכור והפער העצום, יש שתי מדינות בתוך מדינה, אחת כמו בדנמרק עם הייטק והכנסה גבוהה ואחרת שחיה כמו באל סלבדור בעוני ובלי תקווה. 20% מהאוכלוסייה נשארת מאחור ואת זה חייב לפתור. אם הכול רק תוכנה או סייבר זה לא מייצר תעסוקה לכולם. כשאין תעשייה איך תעסיק את כל רובדי החברה?".

מכרת חברה. אתה מגדל סטארט-אפים. אחרי 40 שנות פעילות - בגיל 73, לא הגיע הזמן למנוחה?

"עשיתי סקר שמראה שאחיה עד גיל 90. מקווה להיות עד היום האחרון במעבדה. כל מה שעשיתי עד כה הכין אותי לעשור הבא".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות