צילום: יח"צ
פס"ד חדש בעליון יאפשר לבתי עסק להדוף תובענות ייצוגיות
מוגש מטעם DUN'S 100
בשנים האחרונות חלה עלייה דרמטית בהיקף התובענות הייצוגיות המוגשות בישראל. מדי שנה מוגשות בישראל כ-1,500 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות. לשם השוואה, בארה"ב כולה מוגשות כ-3,000 תובענות ייצוגיות בשנה. מחקרים מצביעים על כך שכ-60% מהתובענות הייצוגיות המוגשות בישראל מסתיימות בהסתלקות מהתביעה או בזניחתה, ומכאן שככלל ניתן לקבוע כי בישראל מוגשים הרבה מאוד הליכי סרק בתחום התובענות הייצוגיות, שעבור בתי עסק בישראל עלויות ההתמודדות עמם הן גבוהות, והם משקפים, הלכה למעשה, ניסיון מצד תובעים להתעשר ללא מאמץ וללא עילה. פסק דין שהתקבל לאחרונה בעליון מהווה בשורה של ממש עבור עסקים פרטיים המבקשים להדוף תובענות ייצוגיות.
הליך של פנייה מוקדמת לנתבע, טרם הגשת התביעה, עשוי לייתר חלק משמעותי מהתביעות הייצוגיות - בעיקר כאלו שבהן לתובע אין מידע על הנעשה בבית העסק ואין עילה של ממש להגשת התביעה. הליך זה גם עשוי לקדם הידברות בין הצדדים טרם הגשת התובענה הייצוגית, באופן שיביא לחסכון במשאבים שיפוטיים, וכן לחיסכון משמעותי בעלויות המשפטיות הכרוכות בטיפול בתביעה מצד בתי העסק.
בהעדר הוראה מפורשת בחוק תובענות ייצוגיות, בתי המשפט בישראל התחבטו פעמים רבות בשאלה האם נכון וראוי להטיל על גורם, המבקש להגיש תובענה ייצוגית, חובה לפנות לנתבע בפניה מוקדמת עוד לפני הגשת התובענה הייצוגית, על מנת להביא בפניו את טענותיו ולקבל את התייחסותו. סוגיה זו הוכרעה לאחרונה, כאמור, במסגרת פסק דין בעניין תאגיד הביוב מי הגליל, והיא רלוונטית לכל בית עסק בישראל המתמודד עם תביעות ייצוגיות, למשל בנושאים צרכניים, בעילות מכוח החזקה בניירות ערך או בנושאים אחרים.
בפסק דין קודם של העליון משנת 2015 שדן במקרה הנוכחי, נקבע כי במקום בו מוגשת תובענה ייצוגית נגד רשות מדינה, חלה חובת פנייה מוקדמת לרשות. אותו פסק דין לא התייחס במפורש לתביעות ייצוגיות כנגד בתי עסק פרטיים, אך צוין כי יתכן שבנסיבות מסוימות היעדר פניה מוקדמת יהווה הפרה של החובות המוטלות על התובע הייצוגי ובא כוחו - גם בתובענה ייצוגית נגד גורם פרטי.
בפסק הדין החדש, שניתן בשבוע שעבר, העליון החליט לקיים באופן חריג דיון נוסף בשאלה זו, בהרכב מורחב. העליון פסק אמנם כי פנייה מוקדמת טרם הגשת התובענה אינה תנאי סף בכל הנוגע לרשויות המדינה, והיו מי שהסיקו מכך כאילו הלכה זו הרחיבה את הפתח להגשתן של תביעות סרק. ואולם, באותה נשימה נפסק כי לבתי המשפט נתון שיקול דעת רחב לשקול האם היה מקום לבצע פנייה מוקדמת בנסיבות הקונקרטיות של המקרה שמובא בפניהם, בתי עסק ורשויות המדינה כאחד, וכי במקרים המתאימים ניתן יהיה לייחס לתובע או לבא כוחו חוסר תום לב בשל אי פנייה מוקדמת.
אנו סבורים כי ההלכה שנפסקה עשויה לשמש בסיס לטענה מצד נתבעים בתובענות ייצוגיות, הכוללים גם בתי עסק וגם את רשויות המדינה, שלפיה במקרים המתאימים ניתן יהיה לדחות תובענה ייצוגית שלא נעשתה בה פנייה מוקדמת, ולו מחמת חוסר תום הלב של התובע הייצוגי או של בא כוחו, וחוסר יכולתם לייצג בהגינות את הקבוצה; לטעמנו, אף ניתן יהיה במקרים קיצוניים לבקש לסלק על הסף תובענה ייצוגית שלא הוקדמה לה פנייה מוקדמת.
כמובן שלקביעה כזו בדבר חוסר תום הלב של יוזמי ההליך, עשויה להיות השלכה גם על הפחתת סכומי שכר הטרחה והגמול שייפסקו לטובתם, אפילו בהליכים שהתברר בדיעבד כי היה מוצדק להגישם. מתוך כך, הגם שהיעדר פניה מוקדמת לא בהכרח יחסום על הסף את בירור התביעה הייצוגית, במקרים המתאימים יעמוד לבתי העסק קו הגנה נוסף ומשמעותי שבאמצעותו יוכלו לבקש להדוף תובענות ייצוגיות מופרכות וסחטניות, שמוגשות בחופזה וללא הקדמת פניה לתאגיד הנתבע, ולכל הפחות להפחית את סכומי הגמול ושכר הטרחה שייפסקו, אם ייפסקו, לטובת התובע ובא כוחו.
עו"ד אייל נחשון הוא שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות' , ועמיחי טסלר הינו עו"ד (רו"ח) במחלקה