אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך התחלנו לפחד מענקיות הטכנולוגיה איור: רועי רחמים

סיכום העשור

איך התחלנו לפחד מענקיות הטכנולוגיה

כיצד הפכו גוגל, פייסבוק, אמזון ואפל ממבשרות השוויון המקוון והדמוקרטיזציה לאיום אדיר על החירות האישית והשוק החופשי. הימים שבהם הכל השתנה. כתבה שנייה בסדרה

02.01.2020, 13:08 | ויקי אוסלנדר, ניו יורק

10 באפריל 2018

ביום זה, מוקף צלמים, התיישב מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג לחקירה מרתונית בפני הקונגרס האמריקאי. על פניו, מהחקירה לא יצא דבר, לא תשובות גדושות תובנות או הרתעה ראויה, לא קנס או תקנה. אך יום זה כן סיפק תמונה סמלית של מיליארדר צעיר, ילד הפוסטר של עולם הטכנולוגיה, נדרש להעניק דין וחשבון למחוקקים שמעולם לא התכוונו להסדיר את העולם המקוון החדש שעיצב ושבתוכו הוא פועל.

היה ברור אז שלא מדובר בתחילת הסוף, אלא ברגע קטן וייחודי בתוך שני עשורים תמימים של סנוור טכנולוגי גלובלי. אך משהו בכל זאת נשבר באותו יום. רבים מקרב הציבור האמריקאי ונציגיו, ובמובנים מסוימים רבים בעולם כולו, החלו להתעורר מהאופטימיות הנאיבית שבה התייחסו עד אז לכל חידוש טכנולוגי. הסנטימנט הציבורי החל להשתנות. 

איך התחלנו לפחד מענקיות הטכנולוגיה, איור: רועי רחמים איך התחלנו לפחד מענקיות הטכנולוגיה | איור: רועי רחמים איך התחלנו לפחד מענקיות הטכנולוגיה, איור: רועי רחמים

גלגול חדש של הרוח האמריקאית

במשך שנים החוויה היתה מבטיחה. אמזון, פייסבוק, אפל, גוגל ומיקרוסופט — כיום החברות היקרות ביותר בשוק האמריקאי — נתפסו, ובצדק, כחדשניות ופורצות דרך. הן שינו לבלי הכר את הדרכים לקטלוג ושליפת מידע, תיעוד החיים, קריאת ספרים, רכישת מצרכים, התמצאות במרחב, בידור ואפילו חידוש קשרים עם חברים ותיקים. הן קירבו בין קהילות מרוחקות והתגאו ביצירת כלים שמפרקים משטרים מדכאים ומפיצים רעיונות פרוגרסיביים כמו דרישה לדמוקרטיצזיה בימי האביב הערבי של 2011.

הן זכו להילה מלטפת ומגוננת מימין ומשמאל, מצד הרפובליקנים והדמוקרטים, שראו בהן גם אלה וגם אלה הוכחה ניצחת לאופן שבו יתרונות השוק החופשי ורוח היוזמה האמריקאית סוללים דרך לעושר אישי ולחיסכון צרכני. הצלחתן הגלובלית העניקה הצדקה אידיאולוגית להפצת הרוח האמריקאית שבונה כלים משחררי אומות, פותחת צוהר למידע חופשי ומקרבת את חברי הקהילה הגלובלית.

ברקע החלו רשויות הגבלים עסקיים, עיתונאים ופוליטיקאים באירופה לזעוק כנגד הכרסום בפרטיות, שחיקת הזמן הפנוי והשחתת מוחות הצעירים. דו"חות חוברו, קנסות (זעומים) הושתו ומאמרי דעה פורסמו. הנציבות האירופית אפילו העבירה ב־2014 את חוק "הזכות להישכח", אך הכל היה נדמה כצעקה שנבלעת בסערה. הנוחות שהעניקו חברות הטכנולוגיה ההולכות ותופחות היתה רבה מדי, ולמשך תקופה ארוכה נראה היה שהן ומניותיהן חסינות לביקורת.

העוצמה רוכזה בידי בודדים

אלא שמה שנדמה כקצף על פני המים בלבד, הסתיר הליך עמוק של בעיות שדווקא נגעו, הצטברו וחלחלו. שורת שערוריות החלה לשחוק את האמון הקולקטיבי באופטימיות הדיגיטלית. פרסום אחר פרסום חשפו את האמת המכוערת מאחורי המשרדים הנוצצים ותנאי התעסוקה המפנקים של עולם ההייטק: תרבות ההטרדות המיניות באובר, הגדרת אנשים כהי עור כקופים בידי אלגוריתם זיהוי התמונות של גוגל, התנאים המחפירים של עובדי המחסנים באמזון, ההאטה המכוונת של האייפון בידי אפל, מגיפת הבוטים הרעילים של טוויטר וחוסר הנכונות הפושעת של פייסבוק להתמודד עם שורת המניפולציות, השקרים והאלימות שמתבצעת על גבי הפלטפורמה שלה.

במקביל העולם חזה איך תחת ארשת של שוק חופשי העוצמה הכלכלית מתנקזת לידי קומץ מנכ"לים מתעשרים ולחברות ענק שמשתלטות על השוק. כיום חולשת אמזון על 40% משוק הקמעונאות המקוון בארה"ב ועל 32% משוק מחשוב הענן הגלובלי; גוגל שולטת ב־32% מהכנסות שוק הפרסום הדיגיטלי הגלובלי, 90% מהחיפוש ו־85% ממערכות ההפעלה לסמארטפונים; שירותי פייסבוק מפיצים תכנים ל־2.45 מיליארד איש בחודש, כשליש מאוכלוסיית העולם. וכל זאת תוך שהן נוקטות בפרקטיקות אנטי־תחרותיות ובתרגילי ותמרוני מס שמפחיתים למינימום את התרומה שלהן לכלכלות המדינות, שמאזרחיהן הן שואבות מידע אישי שמשמש להפקת הכנסות עתק הולכות וצומחות.

צוקרברג מול הקונגרס. נדרשה התערבות זרה כדי לסדוק את הטפלון סביב עמק הסיליקון , צילום: Bloomberg צוקרברג מול הקונגרס. נדרשה התערבות זרה כדי לסדוק את הטפלון סביב עמק הסיליקון | צילום: Bloomberg צוקרברג מול הקונגרס. נדרשה התערבות זרה כדי לסדוק את הטפלון סביב עמק הסיליקון , צילום: Bloomberg

29 באוגוסט 2016

הירייה הראשונה בקרב לבלימת ענקיות הרשת נורתה ביום זה בידי ראש נציבות האיחוד האירופי מגרטה וסטגר. בתום שנתיים של חקירה הודיעה וסטגר כי אירלנד העניקה לאפל הטבות מס לא חוקיות, והורתה לחברה האמריקאית לשלם לממשלה האירית 13 מיליארד יורו במסים עבור השנים 2014–2004. ביולי 2017 הטילה וסטגר קנס יוצא דופן בגובהו בן 2.7 מיליארד דולר על גוגל, ואחריו קנסות נוספים בגובה מאות מיליוני דולרים על גוגל ואמזון.

הגישה הלא מתפשרת של וסטגר פתחה את שערי הגיהינום, שדרכם זרמו רגולטורים רבים. יותר מ־100 מדינות פתחו במאמץ משולב למסות חברות שמעניקות שירותים מקוונים, וב־2019 היו צרפת ואיטליה הראשונות לחוקק מס של 3% על הכנסות ענקיות הטכנולוגיה (ולא על רווחיהן) מעסקות פרסום, שירותי מחשוב ענן וסטרימינג.

עבור הציבור הרחב, נקודת השבר הגיעה ב־2018, לאחר שבמרץ אותה שנה נחשף כי פייסבוק היוותה קרקע למכירת מידע פרטי של 87 מיליון משתמשים. דליפת המידע הפרטי והשימוש שעשתה בו חברת קיימברידג' אנליטיקה לתמרון בוחרים אמריקאים גילחו 80 מיליארד דולר משווייה של פייסבוק וזיכו את צוקרברג בנזיפה בשידור חי מהקונגרס. נדרשה התערבות של מדינה זרה בבחירות לנשיאות ארה"ב כדי להמחיש את הסכנה שמהווה כלכלת המעקב לסדר החברתי.

ההבנה שמבשרי החירות המקוונת נרתמו בידי גורמים זרים סדקה סוף סוף את כיסוי הטפלון שעטף את עמק הסיליקון. המשתמשים אמנם לא ברחו מפייסבוק אך האמון בענקיות הטכנולוגיה נפגע. בעידן הפוסט־אמת הטכנולוגיה כבר לא נתפסה רק ככלי להצלת העולם, ועונת הציד החלה.

1 בנובמבר 2018

השלב הבא היה התסיסה מבפנים: ביום זה 20 אלף מעובדי גוגל עזבו את עמדות העבודה שלהם במחאה נגד ההנהלה. הסיבה המרכזית למחאה היתה מדיניות החברה בטיפול בהטרדות מיניות, ואף שההנהלה ניסתה לשדר תמיכה במאבק, היה ברור שמדובר בשבירת הסטטוס קוו המוכר בעמק הסיליקון לפיו הכביסה המלוכלכת לא יוצאת החוצה. זמן קצר לאחר מכן יצאו עובדי אמזון בקריאה חריפה למנכ"ל ג'ף בזוס להפסיק לשתף פעולה עם רשויות ההגירה. בחודשים הבאים פרצו מחאות נוספות בשורה של חברות הייטק, ממיקרוסופט וסיילספורס ועד פייסבוק.

המחאה זלגה מהעובדים לזירה הציבורית וחוזר חלילה, תוך הזנה הדדית, ששיאה היה בהתקפלותה של אמזון בפברואר 2019 מהקמת מטה חדש בניו יורק. ההתקפלות של אמזון היתה מהדהדת במיוחד שכן באה לאחר תהליך מכרז ארוך שניהלה בין שורה ארוכה של ערים בארה"ב וקנדה, שהציעו לה מענקים והטבות מס כדי שתקים מטה חדש דווקא אצלה. הטבת מס בגובה 3 מיליארד דולר זיכתה את ניו יורק במיקום המטה (יחד עם וירג'יניה), אך התנגדות ציבורית ורגולטורית גסה דחפה את חברת הענק להרים ידיים.

ראשי ענקיות הטכנולוגיה רחוקים מלהיות טיפשים. אחרי שבתחילה טעו לחשוב שמדובר בגל חולף, הם זיהו את תנועת הנגד, ורתמו את משאבי החברות בכל הכוח לכוון את השיח מחדש. ב־2018 לבדה השקיעו הענקיות 64 מיליון דולר — 10% יותר מ־2017 — בפעילות לובי במסדרונות בתי הנבחרים. בכירים כצוקרברג וטים קוק מאפל החלו להיפגש עם טראמפ וראשי הרפובליקנים בניסיון להבטיח המשך יד חופשית. 

השווי זינק אבל הסנטימנט הציבורי השתנה השווי זינק אבל הסנטימנט הציבורי השתנה השווי זינק אבל הסנטימנט הציבורי השתנה

הסכמה רחבה שמשהו צריך להשתנות

 

אחרי שנים שבהן הרשו לענקיות הטכנולוגיה לצמוח ולהשמין בלי פיקוח, המחוקקים האמריקאים, עושה רושם, איבדו את הסבלנות. הדמוקרטים זועמים על ריכוז הכוח וקוראים לפרק את הענקיות, הרפובליקנים טוענים שהרשתות החברתיות מדכאות משתמשים שמרנים וטראמפ מתעב באופן אישי את מייסד ומנכ"ל אמזון ג'ף בזוס.

גל של חקירות ובדיקות נגד הענקיות וכוחן מציף את הרשויות האמריקאיות, וביוני האחרון הכריזה במפתיע שורה של רגולטורים כי בכוונתה להגביר את הפיקוח עליהן ולבחון את השוק בכללותו תחת הטענה ש"האינטרנט שבור". בהודעה רשמית טענו המפקחים כי "מספר קטן של פלטפורמות דומיננטיות, לא מבוקרות, מחזיקות בכוח יוצא דופן על המסחר, התקשורת, והמידע באינטרנט". בכך הם הדהדו מסר דו־מפלגתי נדיר במציאות המקוטבת הנוכחית, שלפיה אי אפשר להמתין עוד שהשוק יווסת את הענקיות. יישום הרעיון עדיין רחוק, אך הרוח, כאמור, השתנתה. 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות