הרצליה לביהמ"ש: הארכת הקו הירוק של הרכבת היא תנאי לבניית מגדלים במחלף שבעת הכוכבים

הוועדה המקומית הרצליה עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בדרישה כי יורה על תיקון או ביטול תוכנית ענק בסמוך למחלף שבעת הכוכבים, לבניית 1,650 דירות במגדלים בגובה עד 60 קומות. העתירה שהוגשה באמצעות משרד עורכי הדין הררי טויסטר היא נגד הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל) שאישרה את התוכנית, רשות מקרקעי ישראל שיזמה אותה וכנגד גופים נוספים שהיו קשורים להליכי התכנון.

מדובר בתוכנית שקיבלה תוקף בנובמבר 2019 ומכונה קרית שחקים. התוכנית חולשת על שטח של 180 דונם בצורת משולש בכניסה המערבית להרצליה מצפון-מזרח למחלף שבעת הכוכבים. התוכנית מאפשרת לבנות 1,650 דירות ומשרדים בשטח בנוי של 200 אלף מ"ר בבניינים בני 60-20 קומות. בנוסף היא כוללת הוראות לבניית מרכז תחבורה ענק וחדש הכולל חניונים וגישה לתחנת הרכבת, ולקווי אוטובוס.

בהרצליה מדגישים כי הם תומכים בתוכנית, בשל חשיבותה לעיר אך מבקשים מבית המשפט להורות על תיקונה והוספת הוראות המחייבות שהקו הירוק של הרכבת הקלה יגיע עד לאותו מרכז תחבורה. כמו כן, דורשים בעיריית הרצליה הוספת הוראות לגבי שלבי ביצוע התוכנית בהתאם להתקדמות פרויקטים שונים של תחבורה, ניקוז ומים החיוניים למימוש התוכנית.

כמו כן, הרצליה דורשת כי אישור התוכנית יותנה בהתחייבות של המדינה למימון עבודות הפיתוח במתחם. לטענתה, עלות הקמת התשתיות תיצור גירעון של 100 מיליון שקל לעומת ההכנסות הצפויות בגין היטלי פיתוח שישלמו חברות הבנייה. לטענתה גם היטלי ההשבחה שיגבו במסגרת התוכנית לא יכסו את עלות הקמת מבני הציבור. הרצליה דורשת מבית המשפט כי אם דרישות אלה לא יזכו למענה, תבוטל התוכנית.

תוכנית בנייה צמוד למחלף שבעת הכוכבים, הרצליה | צילום: אסף פרידמן

כאמור, הטענה המרכזית בעתירה היא כנגד ההחלטה של הותמל לא לכלול הוראות המחייבות את חיבור הקו הירוק של הרכבת הקלה למרכז התחבורה החדש שיבנה במסגרת התוכנית. "הותמ"ל החליטה להפקיר את הצורך הציבורי האקוטי בדבר מענה תחבורתי ולהעדיף אישור דירות על הנייר אשר ספק אם יגשימו תכלית לאומית או חברתית כלשהי. כל זאת תוך דריסה ברגל גסה של סיכומים מוקדמים והבטחות שקיומן היווה תנאי לתמיכת הרצליה בתוכנית". נכתב בעתירה.

כיום התחנה האחרונה של הקו הירוק מתוכננת לקום ברחוב אבא אבן באזור התעסוקה הרצליה פיתוח, במרחק של כמה מאות מטרים מערבית משטח התכנית. הרצליה החלה לקדם את התוכנית כבר ב-2013 ולטענתה כל העת תכנון המתחם לקח בחשבון את הארכת הקו וחיבורו למרכז התחבורה. עניין זה עלה בשורה ארוכה של דיונים שציטוטים מתוך הפרוטוקולים שלהם מובאים בעתירה. הגישה הזו אף זכתה לאישוש בדוח לבחינת השלכות תחבורתיות שהוגש לותמ"ל ובו נקבע כי ללא חיבור לקו הירוק, מחלף שבעת הכוכבים לא יכול לשאת בעומסי התנועה. למרות כל אלה התוכנית הופקדה מבלי שהיא כוללת הוראות המחייבות את חיבור הקו הירוק למרכז התחבורה. אלא הושארה בה רצועה לא מתוכננת שבה אפשר לסלול מקטע שמקשר אל הקו הירוק, אך אין שום הוראה המחייבת לעשות כן. אם לא יהיה חיבור לרכבת הקלה, עובדי המשרדים שייבנו בשטח התוכנית או התושבים שיתגוררו בה יצטרכו להשתמש ברכב פרטי רק כדי להתקדם כמה מאות מטרים לתחנת הרכבת הקלה.

הטענות האלה של הרצליה עלו גם בשלב ההתנגדויות לתוכנית. מהעתירה עולה כי החוקר בהתנגדויות הסכים עם העמדה העקרונית של הרצליה, קבע כי חיבור מרכז התחבורה לקו הירוק הוא חשוב ואף ציין כי קיימת תמימות דעים רחבה בין כל גורמי התחבורה שהופיעו בפני הותמ"ל ובקרב יועצים הותמ"ל על חשיבות חיבור מרכז התחבורה למערכת של הרכבת הקלה. אך בסופו של דבר החליט לדחות את העתירה בטענה כי התוכנית הזו אינה המקום המתאים לתכנון מפורט של הקו הירוק. גם הטענות האחרות של הרצליה נדחו על ידי החוקר בנימוק דומה כי התוכנית אינה המקום לטפל בסוגיות אלה.

עתירה זו של הרצליה היא פרק נוסף במאבק של ראש העיר משה פדלון במאמצי המדינה לקדם תוכניות בנייה למגורים בעיר. כאשר פדלון גורס כי לפני כן על המדינה להשקיע משאבים בפיתוח תשתיות מתאימות לקליטת אלפי תושבים. משה פדלון מסר לכלכליסט כי "עיריית הרצליה פועלת להתחדשות העיר ותרמה רבות למאמץ הלאומי להוספת יחידות דיור, עם זאת, העירייה אינה יכולה לקבל תכתיבים ללא תיאום וללא הבנה של תפיסת העיר הכוללת וצרכיה. לפיכך, לא נאפשר תוספת בנייה בעיר ללא מענה הולם של תשתיות כגון תחבורה, ניקוז, שטחי ציבור ועוד. מענה זה הוא תנאי הכרחי להבטחת איכות חייהם של תושבי העיר, כפי שאנו בהרצליה מחויבים לה".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר בתגובה לדברים: "כרגיל עיריית הרצליה שולחת את עתירותיה לעיתון ורק לא לבית המשפט. מדובר בתוכנית מצוינת שהושלמה במאמץ רב. תוואי הקו הירוק הינו חלק מראייה כוללת של פריסת התחבורה הציבורית במרחב ויצירת התניות נוספות הן רק אמצעי פסול לניסיון לנהל את הממשלה ותקציביה בדרכים עוקפות".