אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתעוררים מחלום הקנאביס עם פחות 2.4 מיליארד שקל צילום: צלי גרינברג

חדשות הקנאביס

מתעוררים מחלום הקנאביס עם פחות 2.4 מיליארד שקל

השווי הכולל של חברות הקנאביס הציבוריות היה בשיא של יותר מ־5 מיליארד שקל באמצע 2019, ובסופה צנח ל-2.46 מיליארד שקל; אפשר לתלות את הקריסה ברפורמה של ליצמן או ברגולציה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בחברות שהחליטו לרכוב על הגל הירוק, רובן ללא פעילות, מכירות או רווחים, ורק אלה שיושבות על קופת מזומנים גדולה ישרדו

07.01.2020, 19:27 | צלי גרינברג

כל צרכן קנאביס, שלא למטרות רפואיות, יודע שאחרי האופוריה שמביא העישון, תמיד תגיע הנחיתה הקשה לקרקע המציאות.

וכך, גם האופוריה שאפפה את תחום הקנאביס בישראל שתודלקה מחלומות יצוא הקנאביס לחו"ל ומאישור צריכת הסם למטרות פנאי בקנדה, מיצתה את עצמה.

חברות הקנאביס הציבוריות בישראליות, שנסחרו בשווי שיא של 5.04 מיליארד שקל עד אמצע 2019, סגרו את השנה עם מחיקה של 2.42 מיליארד שקל משוויין, כאשר את המחיקה הגדולה ביותר – 846 מיליון שקל (שהיוו 67.6% משווייה) – רשמה אינטרקיור, שהגיעה לשווי שיא של 1.25 מיליארד שקל במהלך הרבעון השני של 2019.

קראו עוד בכלכליסט

למעשה, מחיקת השווי של אינטרקיור מהווה כ־20% מהשווי שאותו איבדו חברות הקנאביס הישראליות באותה תקופה. עם זאת, מבחינת שיעור מחיקת השווי, אינטרקיור נמצאת רק במקום השלישי בטבלה שאותה מובילה מדיוי תראפויטיק, שמחקה 81.6% משווייה, משיא של 105.6 מיליון שקל במחצית השנה לשווי שוק של 19.1 מיליון שקל בסוף 2019. מיד אחריה בטבלת היורדות בגדול נמצאת אינטליקנה, שחתכה 81.2% משווי השיא שלה שעמד על 304.1 מיליון שקל, שנחתך לשווי של 70 מיליון שקל בלבד בסוף השנה.

אהוד ברק ואהוד אולמרט, צילום: אי פי איי, עמית שעל, יוסי זליגר אהוד ברק ואהוד אולמרט | צילום: אי פי איי, עמית שעל, יוסי זליגר אהוד ברק ואהוד אולמרט, צילום: אי פי איי, עמית שעל, יוסי זליגר

נקודת הזינוק המשמעותית בשוויין של חברות הקנאביס הישראליות היתה בינואר 2019, אז אושר יצוא הקנאביס מישראל. הממשלה אף קבעה את ספטמבר 2019 כתאריך היעד לתחילת היצוא, שתרומתו לתעשייה נאמדה בעשרות מיליארדי שקלים, והוא מקפל פוטנציאל הכנסות של 10-4 מיליארד שקל בשנה לחברות. היקף היצוא, לפי התרחיש האופטימי, נאמד ב־50 טונות קנאביס בשנה.

חברות הקנאביס הציבוריות והפרטיות, שמודל הרווח שלהן כלל גם את תחילת היצוא החליטו לרכוב על הגל הירוק והחדש של שוק ההון ולגייס – רובן ללא פעילות, מכירות או רווחים – מאות מיליוני שקלים וכן דמויות ציבוריות בולטות, כמו ראשי הממשלה לשעבר אהוד ברק ואהוד אולמרט, השר לשעבר חיים רמון, ראש השב"כ והח"כ לשעבר יעקב פרי והמפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו.

תחילתו של השבר הסתמנה עם היוודע תוצאות הבחירות הראשונות באפריל 2019. מאז, ואחרי שתי מערכות בחירות שבהן אף מפלגה לא הצליחה להרכיב ממשלה, חלום היצוא הולך ודועך וכעת מעריכים בשוק כי היצוא יידחה לכיוון מחצית 2020. ומתרחיש אופטימי של 50 מיליון טונות קנאביס בשנה, הערכות חדשות מדברות על יצוא של 5 טונות קנאביס בשנה. עומק השבר התגלה עם פרסום דו"חות החברות, שלא הצליחו לעמוד בתחזיות ההכנסות הוורודות שנתנו לפעילותן במחצית הראשונה של 2019.

רפורמת הקנאביס הרפואי שעליה הכריז סגן שר הבריאות יעקב ליצמן במאי 2019 גם היא לא סייעה לחברות בתחום. הרפורמה חייבה את מוצריהן בתקינה ובמכירה לבתי מרקחת בלבד, הורידה להן חוליות משרשרת הערך והרווחים, וגרמה לזינוק במחירי הקנאביס לחולים. מאבק החברות ברפורמה הוליד דרישה של משרד הבריאות לפיקוח מחירים והצהרה, כי עד שלא יהיה פיקוח מחירים הוא לא יאפשר את התחלת היצוא. לכל אלו נוספה העתירה שהגישה עמותת מטופלי הקנאביס הרפואי לבג"ץ בדרישה לביטול הרפורמה. בתחילת דצמבר האחרון הוציא בג"ץ צו ביניים שהורה להחזיר את מחירי המוצרים לרמתם טרום הרפורמה, בעוד משרד הבריאות לא ויתר לחברות על התקינה והמכירה בבתי המרקחת.

ארבע החברות שלא שרדו את רכבת ההרים

 

ואת תוצאות הפלונטר הזה רואים בשווי החברות שנחתך באכזריות, כאמור, והפך למעין מסע ברכבת הרים עבור חברות הקנאביס הישראליות וציבור המשקיעים בהן שהלך ונסוג. בנוסף, 4 חברות בתחום, שנאלצו לגייס מזומנים בשעת דהירת רכבת ההרים למטה, לא שרדו את המסע. כך חברת הקנאביס RCK שלא הצליחה להשלים המיזוג עם תמדא הציבורית, וזו האחרונה נמחקה מהמסחר באוגוסט 2019.

חברת הקנאביס השנייה בגודלה בישראל דאז, בטר, נכשלה במיזוג עם ווייטסמוק הציבורית והשתיים אף הגיעו להתקוטט בבית המשפט על החזר הלוואה; המיזוג בין פי אל טי פיננסים הציבורית לבין חברת הקנאביס אילן ביו בוטל; וגם המיזוג בין היי פארמה לבין אופקטרא נדל"ן הציבורית לא התממש. בנוסף להן, השלד הבורסאי ב.ה. וואיטסטון החליט לוותר על מיזוג פעילות קנאביס לאחר שדיווח כי בדיקת נאותות שעשה לאותה פעילות לא עברה; והמיזוג בין קמן קפיטל לבין אסיף 420, שחיים רמון נשכר לייעץ לה, לא הצליח לקרום עור וגידים. וואיטסטון, עם זאת, ממשיכה בנסיון לאיתור פעילויות קנאביס רפואי, וקמן קפיטל החלה בתהליך מיזוג עם From The Earth האמריקאית.

אבל אחרי כל זאת, אם שואלים את בכירי חברות הקנאביס הציבוריות לסיבות שהביאו להשמדת הערך שלהן, לכל אחד מהם יש גירסה משלו. כך, למשל, מנחם כהן, מנכ"ל ובעל השליטה במדיוי (52.44%), שתולה את הירידה החדה בפעילויות קנאביס שנכנסו לחברתו ובכניסה של חברות נוספות שהוציאו ממנו את הפוקוס. או במילים אחרות, התחרות בענף. "מדיוי סיימה ניסיון להכנסת פעילות הקנאביס של היי פארמה ועברה לחוות גידול קנאביס בערבה עם חברה אחרת.

אישור המעבר ממשרד הבריאות לבדו ארך 4 חודשים, ואורך הזמן הזה, עד להשלמת המעבר הוציא אותנו מהתודעה בזמן ש־10 חברות חדשות כבר נכנסו לתחום. זו אחת הסיבות שנשחקנו מאוד במחיר. לכן, גם כאשר היתה הודעה על אישור היצוא בינואר 2019 וכל החברות עלו, אנחנו לא עלינו. וכאשר קיבלנו סוף סוף את האישור היתה ירידה כללית של כל הענף, ואצלנו זה הורגש יותר בחדות כי לא היה לנו מהיכן לרדת. המצב ישתפר כאשר יתחיל הגידול החקלאי בפועל, ובעקבות המוצרים הייחודיים שלנו כמו הפטנט הדנטלי לבריאות חלל הפה, שדיווחנו על ציפייה לקבלתו במהלך 2020. יש לנו רק לאן לעלות".

לדברי יונה לוי, יו"ר אינטליקנה ואחד מבעלי השליטה בה (33.48% באמצעות אלויט), "כל השוק חטף מאוד, וזה בין היתר כי הוא התבגר והמשקיעים רוצים לראות ביצועים. יש לנו 80 מיליון שקל הסכמים בישראל, אנחנו מאמינים בחברה והשקענו בה מכספנו. השכר שלי ושל המנכ"ל הולך לרכישת מניות. השנה נספק חוזה של 16 מיליון שקל וברבעון הקרוב נסיים הקמה של מתקן. המתקן של דרך לחיים עבר לגידול מסחרי ולנו יש זכויות לתקבולים מהמכירות, ויש מתקן נוסף שקם שאנחנו שותפים (50%) בו. 2020 תהיה שנת התאכלס. מי שיש לו חוזים ייצר וימכור, ולנו יש".

לעומת כהן ולוי, רו"ח דורון אראמי, דירקטור וראש תחום קנאביס רפואי בפירמת הרו"ח BDO, תולה את מחיקות השווי בציפיות שנכזבו. "שווי מניות חברות הקנאביס הרפואי הישראליות שיקף פוטנציאל אפשרי וציפייה של המשקיעים, ומאז חל תיקון, שיימשך גם בעתיד הקרוב", אמר אראמי ל"כלכליסט". "היתה ציפייה שהיצוא יתחיל ברבעון השלישי של 2019, דבר שלא קרה. אז גם הציבור התבגר, גם אין תוצאות מעודדות מרוב חברות הקנאביס, וגם יש השפעה שלילית מחברות הקנאביס הגדולות מצפון אמריקה. לכן קשה יותר לגייס כיום בבורסה. חברות שלא יצליחו לגייס בעתיד או לא שמרו תקציב לפעילות שוטפת, עלולות להגיע לחדלות פירעון. מנגד, אלו שכן הצליחו לגייס וריפדו את קופות המזומנים שלהן, או הצליחו להביא כסף ממקורבים, להן יהיה קל יותר לשרוד. מי שלא יידע להביא כסף ביצירתיות לא יהיה במשחק".

הקנאביס בשוק השחור הקנדי זול יותר

את השפעת המגמה השלילית בסקטור הקנאביס ניתן לראות ביתר שאת על חברות הקנאביס הקנדיות ששרפו מיליארדי דולרים מכספי המשקיעים ב־2019, זאת חרף אישור צריכת הקנאביס למטרות פנאי. החברות הקנדיות חוו ירידות עמוקות בעיקר בגלל הפסדי עתק שרשמו, אי־עמידה בציפיות המכירות ותפיסת חלק מהן בפעילות לא חוקית. לכך נוספו קשיים רגולטוריים; העובדה שהצרכנים בקנדה לא הסתערו על נקודות המכירה של הקנאביס החוקי ומעדיפים לרכוש אותו בשוק השחור שם מחירו זול יותר; השוק של ארה"ב השכנה שלא עבר הסדרה חוקית; והשוק אירופי, שאליו מכוונות החברות הקנדיות מ־2017, שלא גדל בממדים הצפויים.

באמצע אוגוסט 2019 חשפה קאנופי, כי הפסידה 1.28 מיליארד דולר ברבעון הפיסקאלי הראשון של השנה, לעומת הפסד של 91 מיליון דולר קנדי בתקופה המקבילה. הפסד זה גרם לענקית הבירה קונסטליישן ברנדס, המשקיעה הגדולה ביותר (38%) בקאנופי, להחליף את מנכ"ל קאנופי ולהעמיד לה יו"ר לחברה מטעמה. תרומה נוספת לחששות המשקיעים בקנדה הגיעה עם פרסום אזהרת רווח שהוציאה חברת HEXO באוקטובר 2019 בשל צפי לאי־עמידה בתחזיות שפרסמה, וחזרתה בה מהתחזיות ל־2020 בשל "אי ודאות רגולטורית".

כל אלה הביאו לירידה של 66.6% במדד חברות הקנאביס הצפון אמריקאיות מנקודת השיא שלו, כאשר 5 החברות המובילות בבורסות האמריקאיות ירדו ב־69% בממוצע. שיעור הירידה הגבוה ביותר מיוחס לטילריי, שמחקה 83.6% משווייה מאז הגעת המניה שלה למחיר שיא של 100.15 דולר במהלך הרבעון הראשון של 2019, והיא נסחרת כיום בנאסד"ק לפי שווי של 1.6 מיליארד דולר ובמחיר מנייה שעומד על 16.4 דולר. אחריה ממוקמת אורורה קנאביס שנסחרת בניו יורק, ומחקה 79.6% ממחיר השיא של 9.94 דולר למניה, שעומד כיום על 2.02 דולר. את טבלת הירידות של החברות הקנדיות סוגרות קאנופי, שקרסה ב־61.3%, ממחיר שיא של 52.03 דולר למניה למחיר של 20.13 דולר למניה; ואפריה, הנסחרת גם היא בניו יורק וצנחה ב־53.8% ממחיר שיא של 10.84 דולר למניה ל־5 דולר למניה בסוף 2019.

ניפוח לא רציונלי וריצה אחרי רווח מהיר

"הירידות בארץ" אומר בועז וכטל, שהתחיל את תחום הקנאביס הרפואי הישראלי והקים בעצמו כמה חברות קנאביס, "הושפעו מקריסת הסקטור בצפון אמריקה אחרי ניפוח לא רציונלי וריצת משקיעים אחרי רווחים מהירים. תחילת התיקון במדד חברות הקנאביס הקנדיות השפיע גם על הערכים המופרכים של חברות הקנאביס הישראליות שסבלו מהערכת יתר ללא קשר לתוצאות העסקיות. התיקון דחף את השוק להתכנס לערכים יותר ריאליים ומכפילי הרווח מתחילים להידמות לאט למכפילים של החברות בסקטורים האחרים, הנשפטים לפי מכירות ורווח ולא סיפורים עתידיים".

הציפייה של המשקיעים לנתונים פיננסיים איתנים היא אחת הסיבות לכך שאנליסטים ומשקיעים מוסדיים בצפון אמריקה מתייחסים ל־2020 כשנת מפנה. מבחינתם, הירידה העמוקה היא התחתית ממנה הסקטור יכול רק לעלות, לאור פתיחת מדינות נוספות לרגולציה של ממכר קנאביס רפואי וקנאביס פנאי, ותפיסת ההובלה בחברות על ידי אנשי כספים המוכוונים תוצאות עסקיות. לדברי רועי אייזנמן, יו"ר אוורסט בנקאות להשקעות - הנמצאת בתהליך הקמת קרן ייעודית לגיוס 100 מיליון שקל להשקעה בתחום הקנאביס – "מה שינחה את 2020 זה מיזוגים ורכישות.

הרבה מאוד מהחברות הקטנות, שהשוויים שלהם עלו עד אמצע 2019 ואחר כך התרסקו, לא ניצלו את העליות שהיו כדי לגייס הרבה מזומנים, אבל זה לא אומר שכחברות אין להן פעילות מעניינת או נכונה לשוק. מנגד, החברות הגדולות שהצליחו לגייס מיליארדי דולרים ומחזיקות בקופות מזומנים גדולות, מחפשות לאגור נכסים שהם בעלי שווי, במיוחד לאור הביצועים הלא טובים. כשהקלפים יחולקו מחדש והקטנות ייעלמו בזמן שהגדולות יתחזקו, גם המוסדיים ייכנסו. כאן, לדעתנו, תהיה ההזדמנות של הישראליות להירכש. הסנונית הראשונה כבר דווחה באמצעות עסקת טילריי ואינטרקיור.

לא מן הנמנע שנראה רכישה ראשונה של חברת קנאביס ישראלית כבר ב־2020". גם אראמי רואה ב־2020 "שנת גיוס הכספים ומפנה" ומאמין שהיצוא יתחיל השנה. "לא תהיה ברירה. יש לצרף לכך את העובדה שלפי נתוני משרד הבריאות השוק יגדל לכ־100 אלף מטופלים שמתורגמים לכמיליארד שקל הכנסות לשנה. אם לא יהיה יצוא, אז על החברות יהיה להיערך להתכנס לשוק המקומי. אבל צריך להבין, שאם לא יהיה יצוא קנאביס מישראל ב־2020 אז זו סטירה של המדינה למשקיעים וליזמים שהשקיעו יחד מאות מיליוני שקלים בהקמת פעילויות".

תגיות