אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יצחק אחרון? האתגרים הקשים של שר השיכון החדש צילום: דוברות משרד האוצר

יצחק אחרון? האתגרים הקשים של שר השיכון החדש

מנכ"ל אלד פסגות, ישראל אברמוב, מנדב טיפים ליצחק כהן שמונה בתחילת השבוע לשר הבינוי והשיכון

08.01.2020, 09:31 | דב כהן

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

ח"כ יצחק כהן (ש"ס) מונה בתחילת השבוע לשר הבינוי והשיכון במקומה של השרה יפעת שאשא ביטון (ליכוד) שהתמנתה בעצמה לשרת הרווחה. המינויים אושרו בישיבת הממשלה. כהן, ששימש עד כה סגנו של שר האוצר משה כחלון, יהיה השר השלישי במשרד השיכון בממשלה היוצאת. בתחילת הכהונה ועד לפני כשנה וחודש שימש בתפקיש יואב גלנט. כשעזב גלנט לליכוד, מונתה במקומו שאשא ביטון.

אמנם איש אינו יודע להאריך כמה זמן ישא כהן בתפקיד, שכן לא ידוע מתי תיכון ממשלה קבועה בישראל. אולם גם בתקופה הנוכחית לנוכח האתגרים הרבים העומדים בפני השר שוק הדיור המקומי, לשר הבינוי והשיכון יש יכולת להשפיע ולשנות מציאות.

 

קראו עוד בזירת הנדל''ן

לרגל כניסתו לתפקיד המורכב, ביקשנו לדעת איך רואים את המינוי בקרב היזמים הפועלים בתחום ההתחדשות העירונית. על כן פנינו לישראל אברמוב, מנכ"ל קבוצת אלד פסגות הפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, כדי שימנה את הדגשים העיקריים שצריכים להתוות את מדיניות המשרד ואת המהלכים שעל השר החדש לבצע:

האצת ההתחדשות העירונית

"ההתחדשות העירונית היא בראש ובראשונה מהלך חברתי שנועד לשפר את איכות החיים של תושבי המדינה ולתת להם לחיות בסביבת מגורים חדשה, ירוקה, נקייה ומתוכננת כראוי. עם זאת, מהלך זה חייב להיות מגובה בהרחבת התשתיות העירוניות בכל רשות, על פי צרכיה – ולשם כך יהיה צורך בסיוע מהמדינה, לבטח כשמדובר ברשויות "חלשות" כלכלית.

 

שר הבינוי והשיכון החדש, יצחק כהן  , צילום: דוברות משרד האוצר שר הבינוי והשיכון החדש, יצחק כהן | צילום: דוברות משרד האוצר שר הבינוי והשיכון החדש, יצחק כהן  , צילום: דוברות משרד האוצר

 

"בעשור האחרון ההתחדשות העירונית קנתה לה אחיזה בתודעתם של כל הישראלים, אך בשנים הקרובות יש לממש אותה הלכה למעשה – גם מחוץ לגוש דן, באזורים שעד היום יזמים נמנעו מלהגיע אליהם בשל היעדר כלכליות. יש לזכור כי מרבית אוכלוסיית ישראל מתגוררת בבניינים שאינם מוגנים בפני רעידות אדמה ואין בהם ממ"ד. על כן, על המדינה ושר השיכון, כמי שאחראי על הנושא, לגבש פתרונות שיביאו את ההתחדשות העירונית לכל רשות בישראל.

"הבתים הישנים והמסוכנים ייבנו מחדש בסביבה מחודשת וייתנו לגרים בהם רמת חיים נאותה, מוגנת, חדישה, עם מעלית. כך הגברת בת ה-80 מקומה 4 תוכל לצאת מהבית ככל שתרצה ולא תיאלץ להישאר בבית חודשים רבים בשל חוסר נגישות". אברמוב מדגיש כי הוא "לא רואה כל פסול בהגדלת צפיפות המגורים בערים, ככל שהתשתיות יתוכננו כראוי. בוודאי לא ביחס לערך המוסף שיש להליך ההתחדשות העירונית.

"אני גם רואה חשיבות עליונה בעבודה מול הרשות ומינהלות ההתחדשות העירונית שיש בחלקן. נציגי הרשות בעיריות הם פונקציה חשובה להליך תקין, לעבודה סדורה ולהכוונה נכונה של השותפים לעשייה.

 

פרויקט תמ"א 38 בתל אביב  , צילום: אוראל כהן פרויקט תמ"א 38 בתל אביב | צילום: אוראל כהן פרויקט תמ"א 38 בתל אביב  , צילום: אוראל כהן

 

גיבוש חלופה לתמ"א 38

"לפי המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בעוד פחות משלוש שנים יפוג תוקפה של תמ"א 38. הכתובת היתה על הקיר מתחילת הדרך, כשלכולם היה ברור שהתוכנית אינה מגובשת דיה. ולראיה – מאז כניסתה לתוקף ב-2005 נוספו לתוכנית שלושה מסלולים שונים שניסו להתאים אותה למציאות האורבנית הישראלית. גם חלק מהרשויות המקומיות לא היו מוכנות דיין להפעלה מיטבית של התוכנית. כך לדוגמה עיריית תל אביב 'התעוררה' רק בחלוף כמה שנים ובנתה לעצמה את תוכנית הרובעים.

"במסגרת עבודתנו בחברת אלד פסגות נוכחנו שוב ושוב לדעת כי קיים יתרון ענק בגיבוש תוכנית לכל רשות בנפרד, על פי צורכיה. הדבר מתבטא, בין השאר, בגודל המתחמים, הגבלות גובה בשל קרבה לאתרים או מתקנים אסטרטגיים, קרבה לים וכו'. אם עיקר הכוח יעבור לידי הרשויות המקומיות, כפי שמסתמן מהצהרות גופי התכנון, כי אז אני מקווה שכולן – גם אלה הנמצאות בפריפריה ושעבורן נועד הליך התמ"א מלכתחילה – ישכילו להתאים את התוכנית לצורכיהן הייחודיים.

"יש גם חשיבות גדולה בחשיפת התוכניות העתידיות ליזמים שהשקיעו עד כה הון בפרויקטים, וכמובן לדיירים שהתחילו תהליך שבקרוב ייעצר באיבו.

 

ישראל אברמוב, מנכ"ל קבוצת אלד פסגות ויזמות  ישראל אברמוב, מנכ"ל קבוצת אלד פסגות ויזמות ישראל אברמוב, מנכ"ל קבוצת אלד פסגות ויזמות

 

לעבור ל"התחדשות מתחמית"

"המעבר המתגבש במוסדות התכנון לגישה מתחמית של פינוי-בינוי הוא נכון ומוצדק, ונובע מתוך הבנה שחידוש מתחם מקדם את האינטרסים של משולש הגורמים המעורבים בפרויקט: דיירים, יזם ורשות. הדיירים מקבלים מתחם חדש, מתוכנן, עם שטחים ירוקים ותשתיות עירוניות חדשות המספקות פתרונות אמיתיים. תמ"א 38 מתמקדת בבניין הבודד. כך יוצא שמחדשים תשתיות לבניין עצמו בעוד השכונה נותרת עם בעיית תשתיות עמוקה. התוצאות, כפי שראינו באסון המעלית בשכונת התקוה בסוף השבוע, עלולות להיות קשות במיוחד.

"עם זאת, יש לזכור שבחלק מהמקומות לא ניתן לקיים פעילות רחבת היקף שכזו, בעיקר בשכונות ואזורים חדשים יחסית שבהם מבנים מעטים בעלי צורך להתחדשות. לאזורים אלה יש להציע חלופות להתחדשות – גם ברמת המבנה הבודד.

לעצור את הקטל

"מעבר לצורך להגן על תושבי הבניינים הישנים באמצעות התחדשות עירונית מפני פגעי הטבע, כמנכ"ל חברת בנייה המופקד על חייהם של העושים במלאכה והדיירים בסביבת אתרי הבנייה, הייתי ממליץ לשר כי יפעל באופן נחרץ ומיידי להגדלה משמעותית של מספר המפקחים בשטח. הנוכחות של מפקחים בשטח תעורר מודעות ותחשוף פגעים בטרם ייגרמו נזק ופגיעה בחיי אדם.

"כמו כן יש לבחון פסילת רישיון הבנייה של חברות שאינן מקפידות על שמירת הבטיחות ושבאתריהן נשנים מקרים של כשל בטיחותי. בדיוק כפי שהמשטרה נוהגת מול נהגים פורעים".

לכתבות נוספות היכנסו אל זירת הנדל"ן >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



עוד בזירת הנדל"ן
מומלצות וידאו
המומלצות שלנו
נדל"ן בינלאומי