המלכוד של משבר האקלים: הטכנולוגיה תסייע לפתרון אך תייצר בעיות אחרות

בעיצומו של משבר האקלים, כשפליטות גזי החממה מגיעות לשיאים חדשים ואתן גם הטמפרטורה הגלובלית, כשעשן רעיל משריפות ענק מכסה את הערים הגדולות באוסטרליה, ואסונות הטבע שמונעים או מוחרפים על ידי ההתחממות הגלובלית נהיים תכופים יותר וחמורים יותר לא מעט נושאים את עיניהם לפתרונות טכנולוגיים כדרך לפתור את המשבר, או לפחות לצמצם אותו.

פיתוחים וחידושים בתחומים כמו תאים פוטו-וולטאים להפקת אנרגיה סולארית, סוללות, רכבים ומנועים חשמליים, טורבינות רוח, תאי דלק ואפילו כורים גרעיניים, שיוביאו להוזלה בעלות הייצור והפריסה שלהם יכולים לחולל מהפכה משמעותית בשוק האנרגיה והתחבורה, ושימוש נרחב בהם יצמצם את התלות בדקלי מאובנים ואת פליטת גזי החממה. אבל, לפי מאמר שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת המדעי Science, מעבר לטכנולוגיות אלו לא צפוי להיות נטול השלכות, והוא יכול להיות כרוך בפגיעות משמעותיות בסביבה ואף בזכויות אדם. זאת, מכיוון שכל הטכנולוגיות הללו עושות שימוש במתכות ומינרלים כמו קובלט, נחושת, ליתיום, קדיום ויסודות נדירים, שכרייתם כרוכה לא פעם ישירות בהרס סביבתי ובניצול מאסיבי של הכורים.

הבעיות השונות של כריית מחצבים אלו אינן חדשות. יצרניות טכנולוגיה כמו אפל וסמסונג מתמודדות זה שנים עם ביקורת על התנאים במכרות שמהן מגיעים המחצבים לסמארטפונים ולמחשבים שלהן. "למרות ניסיונות לשפר את הפיקוח ואת הניהול התאגידי, השגת רבים מהמינרלים והמתכות מתרחשת לרוב באזורים שסובלים מניהול כושל ובעיות סביבתיות, ובמקרים מסוימים גם מהווים מקור לקונפליקט באתר ההוצאה", נכתב במאמר. "באזורים רבים בעולם, תעשיות אלו השאירו מורשת של פגיעה סביבתית, השפעה שלילית על בריאות הציבור, דרדור מצבים של קהילות ועובדים ופגיעה במגוון הביולוגי".

עתה הביקוש לטכנולוגיות ירוקות צפוי להחריף את המצב משמעותית, שכן הוא יגדיל את הביקוש למחצבים אלו. מספר המכוניות החשמליות הקלות, למשל, צריך לגדול מ-1.2 מיליון ב-2015 ל-965 מיליון ב-2050, ויכולת התפוקה הגלובלית של התאים הפוטו-וולטאיים מ-223 גיגה-וואט ל-7,100 גיגה-וואט. כתוצאה, הביקוש לליתיום, רכיב חיוני בסוללות מודרניות, צפוי לגדול בין 2017 ל-2050 ב-965%. הביקוש לקובלט יזנק ב-585%, הביקוש לגרפיט ב-383%, לאינדיום ב-241% והרשימה עוד ארוכה.

"הביקוש לחומרים ומתכות בכלכלה דלת-פחמן יהיה עצום", כותבים המדענים. "רבים מהמינרלים והמתכות שדרושים לטכנולוגיות דלות-פחמן הם לא רק בעלי חשיבות אסטרטגית או כלכלית, אלא גם נמצאים בסיכון גבוה לסבול ממחסור או מתנודות חדות במחיר. אבל כרייתם יכולה ליצור סיכונים חברתיים חמורים. רוב הקובלט בעולם, שמשמש ברוב הסוללות במכוניות חשמליות ובמתקני אחסון חשמל נייחים, נחצב ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מדינה מתאוששת משנים של עימות חמוש. נשים, ולפעמים ילדים, מועסקים שם במכרות או בסביבתם בתשלום ובמעמד נמוכים יותר מאשר גברים מבוגרים, ללא ציוד בסיסי. בגלל העדר אסטרטגיות בטיחות וכלים כמו קידוח עם מים או אוורור ראוי, בגופם של כורי קובלט רבים יש רמות גבוהות של מתכות רעילות והם נמצאים בסיכון מוגבר לסבול ממחלות נשימה, מחלות לב וסרטן".

המאמר מציין גם את הנזק הסביבתי החמור שנגרם לא פעם מהפעלת המכרות, וכן את הנזק החברתי שנגרם בדמות תהליכים כמו עקירת קהילות מקומיות: "כריית נחושת, שנחוצה לחוטי חשמל, למעגלים אלקטרוניים ולתאים סולאריים, וכריית ליתיום במכרות בצ'ילה הובילו לירידה במקורות המים התת-קרקעיים במדבר אטקמה, להרס של מערכות סביבתיות שבירות ולהפיכת שדות ולגונות למישורי מלח. כריית, מחיצת, זיקוק ועיבוד קדמיום לשימוש בסוללות ותאים פוטו-וולטאיים יכולים לסכן מי תהום, לזהם מזון או לחשוף עובדים לחומרים מסוכנים, בעיקר בשרשרת האספקה. בסין, חציבת יסודות נדירים שדרושים למגנטים בגנרטורים חשמליים בטורבינות רוח ומכוניות חשמליות הביאה לזיהם כימי שמאיים על אקוויפרים ונהרות באזורים כפריים". כן מזכיר המאמר בקצרה בעיה חמורה לא פחות: כריית מתכות היא הליך עתיר אנרגיה, שקשה להפוך אותו לדל בפחמן.

כל בעיות אלו צפויות להחמיר עם האצת המעבר לאנרגיות מתחדשות. "כריית מתכות ומשאבים היא היסוד החבוי של המעבר לאנרגיה דלת-פחמן", אמר ל-The Verge אחד ממחברי המחקר, פרופ' בנג'מין סובאקול מאוניברסיטת סאסקס. "אבל ההליך יותר מדי מלוכלך, מסוכן ומזיק מכדי להמשיך בנתיב הנוכחי. "החברה דלת-הפחמן שאנחנו חושבים שתהיה כאן ב-2050 צריכה את כל הדברים האלו. ואולם, נכון לעכשיו אנחנו השגתם נעשית על חשבון העניים והפגיעים ביותר בחברה".

במאמר, מציעים החוקרים כמה פתרונות להתמודדות עם המשבר המתגבר, כמו גיוון הבעלות על מכרות בדגש על בעלות מקומית וחלוקת דיבידנדים לעובדים, בחינת מקורות חדשים, מציאת חלופות למחצבים מסוימים (למשל, החלפת נחושת באלומיניום במקרים מסוימים), פיתוח יכולות מחזור טובות יותר ושילוב מינרלים וחציבתם בבניית תוכניות אסטרטגיות בתחומי האקלים והאנרגיה. ואולם, ההשפעה של פתרונות אלו מוגבלת, או שהיא יכולה ליצור בעיות חדשות. פתרון אפשרי אחד שמוזכר במאמר הוא כריית מחצבים באוקיינוסים. ואולם, במקרה זה את הפגיעה בסביבה היבשתית ובעובדים יכולה להחליף פגיעה חמורה בסביבה הימית, שאת תוצאותיה ארוכות הטווח יהיה קשה להעריך.

המאמר נחתם בנימה אופטימית: "הגיע הזמן שנבין שיסודות ומינרלים חיוניים לעמידה ביעדי צמצום הפליטות. יש דילמה אתית בהתמודדות עם שינוי האקלים רק באמצעות החרפת בעיות חברתיות ואקולוגיות אחרות. אבל אם ינוהל באופן בר-קיימא, הגידול הצפוי בביקוש למחצבים יכול לסייע לחלץ קהילות מעוני, להאיץ את החדשנות הטכנולוגית ולסייע לעמוד ביעדי האנרגיה והאקלים". ואולם, נראה שהכותבים מתעלמים מסוגיה חשובה. גם תחת הניהול היעיל והזהיר ביותר, לגידול בביקוש למתכות ומחצבים אחרים תהיה פגיעה על הסביבה ועל הקהילות שסביבם, אפילו בהנחה האופטימית שכל ההמלצות שמוצגות במאמר ייושמו במלואן. מה גם, שההתרחשות הסבירה יותר היא המשך והאצה של ההתנהלות הקיימת, והחמרת הפגיעה בסביבה ובחברה במקביל לעלייה בביקוש.

הפתרון לא יכול להיות רק ניהול טוב יותר של צד ההיצע, הוא צריך להתבטא גם בצד הביקוש. כל הדרישה הזו למחצבים נובעת מביקושים גדולים לאנרגיה. פחות ביקוש, משמעה פחות תאים סולארים וטורבינות רוח, ופחות מחצבים שדרושים ליצירת תשתיות אלו. כל פתרון למשבר האקלים חייב להכיל בתוכו תוכנית אסטרטגית לצמצום צריכת האנרגיה, החל מחיי היומיום של אנשים, עבור בהרגלי הצריכה שלהם, ועד ייעול הליכים בשוק העבודה ובתעשייה. יש מחיר לשלם במעבר לעולם של אנרגיה מתחדשת, מן הראוי שהוא יחולק בצורה שוויונית יותר בין כל אזרחי כדור הארץ.

קצרצרים

1. פייסבוק סוף סוף עושה משהו חיובי: הרשת החברתית הודיעה אתמול שהיא מקשיחה את המדיניות שלה בכל הנוגע למדיה שעברה שינוי או עיבוד משמועתי, ובפרט שתאסור לחלוטין פרסום סרטונים שעברו עריכה קיצונית, מעבר לשיפור צבעים או איכות, באופן שלא גלוי למשתמש הממוצע וכן סרטוני דיפ פייק. לאור החשש המוצדק שסרטוני דיפ פייק ישמשו לערעור מערכת הבחירות הקרובה בארה"ב, מדובר במהלך ראוי. עכשיו רק צריך להצליח לזהות את הסרטונים האלו במהירות ובדייקנות.

2. יוטיוב הפעילה אתמול את המדיניות המעודכנת שלה בכל הנוגע לסרטוני ילדים בפלטפורמה. מעכשיו, לא ניתן יהיה להציג בסרטונים אלו פרסומות ממוקדות, ולא ניתן יהיה להשאיר בהם תגובות. ביוטיוב, שנאלצה לבצע את השינויים בעקבות הסדר טיעון עם ה-FTC, מעריכים שהם יפגעו לרעה בהכנסות מפרסום. אתם יודעים מה? אין לי בעיה עם זה. לא צריך להפוך גם ילדים למכונת כסף.

3. אתר Axios חושף התנהלות כוחנית, ספק נכלולית, בהחלט מגעילה, של קרן ויז'ן של סופטבנק. לפי הדיווח, קרן ההון סיכון הגדולה בעולם נסוגה מהשקעות מתוכננות של מאות מיליוני דולרים בכמה סטארט-אפים אחרי שכבר הציגה את תנאי ההשקעה תוך שהיא מושכת אותם באף לאורך כמה חודשים בטענה לעיכובים זמניים בהעברת הכספים. במקרה אחד, התחייבה הקרן להשקיע 150 מיליון דולר בסטארט-אפ בשם Honor, אך נסוגה שבועות ספורים לאחר מכן בטענה שמנכ"ל ומייסד סופטבנק, מסיושי סאן, שינה את דעתו.