אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכישלון של כחלון: השנה הסתיימה, הבור נשאר צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

הכישלון של כחלון: השנה הסתיימה, הבור נשאר

החריגה הגדולה מיעד הגירעון בסיכום 2019 היא הכישלון הגדול של שר האוצר משה כחלון, שרצה לחזק את המדינה ואת החלשים אך נכשל במשימה ופגע בחוסנו של המשק. פרסום הנומרטור השבוע יבהיר כי מדובר בבעיה מבנית ותשתיתית

08.01.2020, 08:10 | עמרי מילמן

נתוני הגירעון שפרסם שלשום (ב') משרד האוצר כבר לא משאירים מקום לספק. 2019 היא שנת כישלון בכל הנוגע לתחזיות של האוצר והיכולת שלו לשלוט בתקציב. בדיוק לפני שנה שר האוצר משה כחלון רץ לתקשורת עם הנתונים, עוד לפני שעברו כנהוג דרך כל גורמי המקצוע, וסיפר שהצליח להפחית את הגירעון ליעדו (2.9%). ביום שני קיבלנו את תמונת המראה של הסיטואציה. הפרסום כי 2019 הסתיימה עם חריגה של כ־12 מיליארד שקל (52.2 מיליארד שקל במקום 40.2 מיליארד שקל) וכי הגירעון הגיע ל־3.7% מהתמ"ג במקום 2.9% - נעשה בשעת ערב, אחרי שנדחה במהלך היום כמה פעמים, וללא כל התייחסות של כחלון לכישלון שעליו הוא חתום.

קראו עוד בכלכליסט

ההתייחסות היחידה לכך ששמענו בחודשים האחרונים מפי כחלון ואנשיו היתה כי אילו היתה ממשלה, הגירעון לא היה נשאר כל כך גבוה. אז נכון שהפלונטר הפוליטי מנע מכחלון לאשר תקציב ל־2020, שבמסגרתו גם ניתן היה לטפל בגירעון של 2019, אבל הוא גם הציל אותו. שכן תקציב היה מחייב אותו להפוך את מדיניותו, שהביאה לגירעון החמור, ולהעלות מסים ו/או לקצץ בהוצאות.

שר האוצר משה כחלון , צילום: אוראל כהן שר האוצר משה כחלון | צילום: אוראל כהן שר האוצר משה כחלון , צילום: אוראל כהן

המדיניות של כחלון אמנם היתה מגובה תיאורטית אולם במבחן התוצאה, הפחתות המסים והגדלת ההוצאה הממשלתית תחתיו הביאו לזינוק בגירעון. זאת, בניגוד למנטרה שעליה חזר כחלון בשנים האחרונות שלפיה בפועל צעדים אלה יביאו להגדלת הפעילות ולכן להגדלת ההכנסות ממסים. הטענה של כחלון יכולה להיות נכונה בתנאים מסוימים לפי מחקרים ותיאוריות כלכליות, אבל היא בעיקר נשלפה מהמותן כדי לשרת את כלכלת הבחירות שנקט שר האוצר במשך כל כהונתו. כך למשל, בראיון ל־ynet בדצמבר 2018 שבו נשאל על הגירעון העתידי, האשים כחלון: "הם רוצים מדינה חזקה ואנשים חלשים. אני רוצה מדינה חזקה ואנשים חזקים".

בפועל חלק גדול מהמהלכים שקידם כחלון לא באמת חיזקו את האנשים, או לפחות לא היו ההוצאה המיטבית בדרך לחיזוק החלשים - מתוכנית מחיר למשתכן הכושלת ועד להגדלת הפנסיות לשוטרים. בשורה התחתונה, הם השאירו את האנשים חלשים והחלישו את חוסנה של המדינה. שכן הגדלה של הגירעון המבני תביא בעתיד לעלייה בחוב ביחס לתוצר והגדלה של תשלומי הריבית, ואם המגמה לא תיעצר בסוף גם תפגע בדירוג האשראי של ישראל. למרבה המזל, למרות הגירעון הגבוה, היחס חוב־תוצר לא יעלה כנראה, הודות להתחזקות השקל והצמיחה הגבוהה יחסית.

גלגול מפוקפק מ־2018

החריגה שנרשמה בצד ההוצאה ב־2019 הגיעה לכ־3 מיליארד שקל. בתקציב המקורי תוכנן להוציא 396.9 מיליארד שקל אך בפועל הוציאו משרדי הממשלה 399.8 מיליארד. חריגה נרשמה הן במשרדים האזרחיים (7.1% במקום 6%) וכן בהוצאות הביטחון (2.9% במקום 1.7%). בחינת ההוצאות על פני השנה מראה כי בינואר 2019 נרשמה החריגה הגבוהה ביותר בהוצאות (עלייה של 25.3% בהשוואה לינואר 2018), ונשמעו טענות כי בדצמבר 2018 נדחו הוצאות רבות כדי שכחלון יוכל להתהדר בעמידה ביעד הגירעון באותנה שנה. בינתיים דו"ח מבקר המדינה בנושא הטיית הנתונים על ידי בכירי האוצר קוצץ באופן משמעותי, למורת רוחם של גורמי המקצוע במשרד המבקר.

השבוע, אולי למורת רוחו של כחלון, צריך משרד האוצר לפרסם גם את תוכנית התקציב הרב שנתית (הנומרטור), שתבהיר כי לא מדובר בבעיה זמנית כמו שניסו כחלון ואנשיו לשכנע, אלא בבעיה תשתיתית שרק הולכת ומחמירה אם לא יפתרו אותה. בפרסום האחרון מיוני שעבר - פרסום שנעשה למרות בקשת כחלון לעכבו בשל הבחירות - התריעו אנשי האוצר כי ב־2020 יידרשו התאמות של 22 מיליארד שקל וכי אלה יאמירו לכמעט 30 מיליארד שקל ב־2022 אם לא יינתן פתרון תשתיתי. ההערכות הן שבנתונים שיוצגו החודש המצב לא ישתפר ואולי אף יחמיר.

אין מנוס מהעלאת מסים

 

הפתרון המתבקש כעת הוא קיצוץ כואב בהוצאות והעלאת מסים. פתרונות זמניים, כפי שניתנו עד כה, בסך הכל מגלגלים את הבעיה, והם בין היתר רלו שהעמיקו אותה כעת (למשל מכיוון שבנו על הכנסות של מאות מיליוני שקלים מקצא"א שלא הגיעו). כדי לסגור את הגירעון המבני באמת אי אפשר יהיה להמשיך עם מדיניות האלתור בה כחלון דגל, אלא למצוא פתרונות קבע. אלה כוללים גם פתרונות שכחלון עצמו ניסה לקדם ולא צלחו כמו מיסוי על חומרי המסה (במטרה לפגוע בתעשיית זיופי הדלק בין היתר). אם שר אוצר הבא יגלה אחריות, לא תהיה לו ברירה אלא גם לקצץ בהוצאות בצורה כואבת (שכן את התוספות הבעייתיות כמו למשל לפנסיות השוטרים כבר אי אפשר לקחת) וכן לשפר את צד הכנסות, שבסיכום 2019 נמצא בחוסר של מעל 9 מיליארד שקל. אם בעבר אפשר היה להסתפק בהעלאות מס קטנות פה ושם, דחיית ההתמודדות - אם עקב חששות של שר האוצר ואם עקב היעדר ממשלה מתפקדת - תחייב העלאות חדות ומהירות יותר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות