עובדי בנק הפועלים מגדרים את עצמם מתשואה נמוכה

ועד עובדי בנק הפועלים חושש מפני התשואה על ההון הצפויה של הבנק ב־2019, כך עולה ממשפט לקוני שפרסם הוועד.  

בשבוע שעבר הודיעה הנהלת הבנק כי חתמה על הסכם קיבוצי עם ועד העובדים לאחר משא ומתן ארוך שארך כשנה וכלל בדרך חילופי מנכ"לים כשבאוקטובר האחרון החליף דב קוטלר את אריק פינטו והמשיך את המו"מ מול יו"ר ועד העובדים החדש – רוני גרפונקל. אלא שפרטי ההסכם שדווחו לבורסה לא כללו משפט אחד שנכלל בהודעה של גרפונקל בעמוד הפייסבוק של העובדים. גרפונקל מונה את עיקרי ההסכם בפרסום בקבוצת "ארגון עובדי בנק הפועלים" כשבסעיף 6 מופיע משפט תמים לכאורה: "נכונות למתן בונוס ב־2019 על אף אי עמידה ביעדי התשואה".

מנכ"ל בנק הפועלים דב קוטלר | צילום: גדי דגון

כדי להבין את משמעות הסעיף צריך לדעת שהבונוס השנתי לעובדים כפוף ליעד תשואה מינימלי על ההון של 7.5%. בתשעת החודשים הראשונים של 2019 עמדה התשואה על ההון (במונחים שנתיים) על 8.4% וזאת עוד אחרי הפרשה שביצע הבנק ברבעון השלישי בגובה של 63 מיליון שקל בשל ירידת ערך של האחזקות בבנק הטורקי פוזיטיף. ברבעון השלישי עמדה התשואה להון על 7.6% ובנטרול ההפרשה בשל המחיקה על 8.3%. התוצאות השוטפות של הבנק ברבעון הרביעי צריכות להיות גרועות מאוד כדי שהתשואה להון ברבעון תוביל את הבנק לתשואה שנתית הנמוכה מ־7.5%. כדי שהתשואה השנתית של הבנק תעמוד על 7.5% צריך שהבנק ירשום ברבעון הרביעי תשואה של 4.8%, כאשר תשואה נמוכה יותר תמנע לכאורה מהעובדים את הבונוס לפי ההסכם. 

רוני גרפונקל יו"ר ארגון העובדים בנק הפועלים

אין שום סיבה שכך יקרה כשגם עלות ההסכם לעובדים, שכפי שדיווח הבנק, תגרע מהבנק 210 מיליון שקל מהרווח לפני מס ברבעון הרביעי ולא צפויה לחתוך כה משמעותית את התשואה להון השנתית. הסיבה היחידה שהבנק יציג ברבעון תוצאות כה גרועות עם תשואה להון הנמוכה מ־4.8% היא שהבנק יבצע הפרשה גדולה בשל פרשת חקירות העלמות המס מול הרשויות האמריקאיות. הבנק טרם דיווח על התקדמות בחקירה או הגעה להסכם מול האמריקאים בתהליך שנמשך כבר כמעט עשור. פינטו אמר לאחר שהודיע על כוונתו לסיים את התפקיד לפני חצי שנה כי יעשה כל שביכולתו להגיע להסכם מול האמריקאים לפני שיעזוב, אך לא הצליח בכך.

המשימה המשמעותית החשובה ביותר של קוטלר לאחר חתימת ההסכם מול העובדים היא לשים את החקירה של האמריקאים מאחוריו אך הדבר תלוי פחות בו ויותר במשרד המשפטים האמריקאי. השיח המרכזי שמתנהל בין היועצים המשפטיים של הבנק לבין האמריקאים בימים אלו הוא סביב הניסוח המשפטי של כתב העובדות שעליו יידרש הבנק לחתום במקביל לקנס שיושת עליו, כשהניסוח בו קריטי לבכירי הבנק בעבר. אם הנוסח יהיה חריף ויציג אחריות אישית של המנהלים הבכירים כפי שקרה בניסוח בכתב העובדות של בנק לאומי, מנהלים בכירים בבנק בעבר ובהם המנכ"ל לשעבר ציון קינן עלולים להידרש להשיב חלק מהבונוסים שקיבלו.

בוועד חוששים שקוטלר יעדיף לבצע "ניקוי אורוות" ולבצע הפרשה גדולה נוספת בדו"חות 2019 שעדיין מיוחסים ברובם להנהלה הקודמת, זאת על בסיס אינדיקציות חדשות שקיבל על גובה הקנס הצפוי. כך, עם ההגעה להסכם מול האמריקאים, לא תידרש הפרשה כבדה נוספת או שעד מרץ הקרוב, עם פרסום הדו"ח השנתי, הבנק כבר יגיע להסכמות מול האמריקאים. חוסר הוודאות סביב גובה הקנס מעיב על מניית הבנק ולכן בעלי המניות מחכים כבר לפרסום גובה הקנס שייקבע ולכך שקוטלר וההנהלה יוכלו לפנות את התשומות הניהוליות לעתיד הבנק. הבנק כבר הפריש כ־2.5 מיליארד שקל בשל החקירה ומוציא בכל רבעון כ־120 מיליון שקל על הוצאות משפטיות ואחרות הקשורות לחקירה. בעבר כבר היה תקדים לכך שההנהלה חילקה לעובדים בונוס למרות אי עמידה ביעד התשואה. במרץ 2019 הודיע פינטו כי יחלק לעובדים בונוס בגובה משכורת ורבע בממוצע לעובד למרות אי עמידה ביעד התשואה ל־2018. התשואה להון ב־2018 עמדה על 7.06% וזאת על רקע הפרשת ענק של מיליארד שקל שביצע הבנק בשל החקירה שבוצעה ברבעון הרביעי של אותה שנה.

גם הפעם העובדים שנערכים לתרחיש הזה דרשו מקוטלר התחייבות כי יעניק להם את הדיבידנד גם אם יחליט לבצע מחיקה או לחלופין יגיע להסכמות מול האמריקאים. קוטלר מצדו לא יכול היה לעגן את ההסכמה שלו בהסכם הקיבוצי שכן בונוסים חייבים לעבור את אישור הדירקטוריון בהתחשב במצב הבנק אך נתן לעובדים התחייבות "ג'נטלמנית" שהם מצפים כי יעמוד בה.