אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שינוי מדאיג במשק: הסיכוי למציאת עבודה ירד ב-4% צילום: שאול גולן

שינוי מדאיג במשק: הסיכוי למציאת עבודה ירד ב-4%

כך לפי דו"ח שמפרסם שירות התעסוקה לשנת 2019; לאחר שש שנות ירידה, עלה מספר דורשי העבודה ב-0.5%, וגם מספר מבקשי הבטחת ההכנסה האקדמאים והמבוגרים; עם זאת שיעור האבטלה - 3.9% - נמוך מהממוצע ב-OECD

12.01.2020, 13:00 | שחר אילן

שינויי מגמה שליליים נרשמו בשנה שעברה בשוק התעסוקה: לפי דו"ח "דופק שוק העבודה" שמפרסם היום (א') שירות התעסוקה, מדד הסיכוי למצוא עבודה ירד ב-4% מ-64% ב-2018 ל-60% ב-2019. בנוסף, אחרי שש שנים רצופות שבהן נרשמה ירידה במספר דורשי העבודה, בשנת 2019 עלה מספרם ב-0.5% והגיע ל-161.6 אלף מתייצבים בלשכות בחודש בממוצע. לראשונה מאז מרץ 2015, שיעור תובעי דמי האבטלה עבר את הרמה של 2.5% מכוח העבודה.

קראו עוד בכלכליסט

שורת נתונים מצביעה על מצבם הקשה של בני ה-55 פלוס בשוק העבודה. יותר מחצי (52%) מתובעי הבטחת ההכנסה הם בני 55 ומעלה. 28% מבין דורשי העבודה הינם אנשים מבוגרים בגילאי 55-64. חלקם של האקדמאים בין המובטלים עלה בשנים האחרונות משמעותית מ-19% ב-2015 ל-23% ב-2019. לפחות חלק מהעלייה הזו אפשר להסביר בעלייה בחלקם של האקדמאים בשוק העבודה.

השירות יצר השנה לראשונה מדד לבדיקת הסיכוי למצוא עבודה, המתבסס על היחס בין מספר מחפשי העבודה ומספר המשרות הפנויות. בינואר 2015 הסיכוי למצוא עבודה עמד על 35% והוא טיפס עד ל-64% בינואר 2018. מאז ועד לסוף 2019 ירד המדד ל-60%, כלומר ירידה של 4%. הגורמים לכך הם העלייה במספר דורשי עבודה והירידה במספר המשרות הפנויות, מה שגורם לכך שעל כל משרה פנויה יש יותר תחרות. מספר המשרות הפנויות ירד מ-105 אלף ב-2018 ל-97 אלף ב-2019.

שני המחוזות שהסיכוי בהם למציאת עבודה הוא הנמוך ביותר הם הצפון והדרום. הסיכוי למצוא עבודה באזור הדרום, בשנת 2019, עמד על כ-30% ובאזור הצפון על כ-28%. הסיכוי הגבוה ביותר הוא כצפוי במחוז תל אביב שם יש יותר משרות פנויות ממחפשי עבודה.

בשירות התעסוקה מתנחמים בכך שבהשוואה עולמית, מצב שוק העבודה מוסיף להיות איתן. זאת, הודות לאבטלה נמוכה של 3.9% בהשוואה לממוצע ה-OECD שעומד על 5.3%. עם זאת ישראל ממוקמת בשעור האבטלה רק במקום ה-12 ב-OECD. במקום הראשון בארגון ניצבת צ'כיה עם שיעור אבטלה של 2.2% בלבד.

היבט חיובי נוסף: שיעור גבוה של השתתפות בכוח העבודה (גילאי 15 ומעלה), שעומד על64% בהשוואה לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על 60.5%. שיעור זה מציב את ישראל במקום ה-11 בין המדינות המפותחות. שיעור ההשתתפות בגילאי העבודה העיקריים (25-64) עלה מ-79.5% ב-2015 ל-81% ב-2019.

בשירות התעסוקה מציינים שעל אף השיעור הגבוה בהשתתפות בכוח העבודה, לשוק העבודה בישראל יש מספר חולשות שהבולטת שבהן היא רמה התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) הנמוכה. התמ"ג לנפש בישראל עומד על קצת יותר מ-40,000 דולר לשנה, 15% פחות מממוצע ה-OECD, שעומד על כ- 46,000 דולר לשנה.

הפיריון הנמוך לנפש בישראל יכול להיחשב מפתיע לנוכח העובדה שישראל היא השלישית בין המדינות המפותחות במספר בעלי ההשכלה העל תיכונית – 51% (מהם 72.5% בעלי השכלה אקדמית). ההסבר שמספקים בשרות התעסוקה לבעיה זו הוא ש-82% מהעובדים הישראלים מועסקים בענף השירותים, לעומת ממוצע OECD של 73% בלבד. המשרות בענף השירותים דורשות מיומנויות נמוכות יותר משום שהן חשופות פחות לתחרות גלובלית. לכן הפריון בהן בדרך כלל נמוך יותר.

מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור אמר בתגובה ש"על אף סביבת האבטלה הנמוכה, אנו מזהים מגמות מדאיגות בשוק העבודה בכלל ובקרב תובעי דמי אבטלה בפרט".

תגיות