אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההולנדים הסכימו לממן, וקו צינור הגז לעזה יוצא לדרך צילום: עמית שעל

בלעדי לכלכליסט

ההולנדים הסכימו לממן, וקו צינור הגז לעזה יוצא לדרך

גורמים עסקיים בהולנד הבטיחו לשלם 10 מיליון שקל ושטייניץ נתן אור ירוק לתכנון קו צינור הגז מישראל לעזה. הצינור, שהיוזמה להקמתו החלה עוד ב־2015, יוקם עד 2022 בעלות של 60 מיליון דולר, ויאפשר לרצועת עזה לייצר חשמל ללא תלות בישראל

13.01.2020, 06:56 | ליאור גוטמן

שר האנרגיה יובל שטייניץ הנחה בימים האחרונים את חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) לסיים תכנון מפורט להקמת צינור גז טבעי לרצועת עזה, כך נודע ל"כלכליסט". ההוראה הגיעה לאחר סבב פגישות שהתקיים בין משרד האנרגיה לגורמים מקצועיים שונים, חלקם זרים, לאחריהם הובטח שעלות התכנון המפורט, של 10 מיליון שקל תגיע ממקורות אירופאים, ככל הנראה הולנדים.

לפי התחזיות שהונחו במשרד, החתימה על הסכמי התכנון תתקיים כבר ברבעון הראשון של 2020, והקמת הקו תוכל להסתיים עד 2022.

קראו עוד בכלכליסט

שר האנרגיה יובל שטייניץ, צילום: עמית שעל שר האנרגיה יובל שטייניץ | צילום: עמית שעל שר האנרגיה יובל שטייניץ, צילום: עמית שעל

התכנון המפורט כולל חיבור של קו הולכת הגז מאזור אשל הנשיא בנגב הישראלי ומשם מערבה על לקו הגבול, עם יכולת אספקה של עד 1 מיליארד מ"ק בשנה. הכמות מספיקה להקמת שתי יחידות כוח בינוניות (כ־400 מגה וואט) או אחת גדולה, וכזו שתוכל לספק חשמל לרוב תושבי רצועת עזה.

קו הצינור הסופי יעלה כ־60 מיליון דולר והקמתו תחייב חוזה גז בין גורם עזתי לגורם ישראלי, אולי בתיווך קטארי או מצרי, בדומה למכירת הגז מישראל לירדן שמבוצעת על ידי חברת בת של נובל אנרג'י ולא על ידי מאגר הגז הישראלי ישירות.

אספקת החשמל לרצועת עזה נשענת כיום על תשתיות הולכה ישראליות ועל ייצור מקומי מוגבל שנשען על שימוש בסולר. לא פעם קרה שחברת חשמל הישראלית תיקנה - בהוראת הממשלה - תשתיות חשמל עזתיות, לאחר שאלו נפגעו בשיגור רקטות לישראל, בעקבות העימותים הצבאיים.

כיוון שכך ב־2015 נולדה יוזמה בינלאומית - לה חברו הקוורטט ומדינות ערביות מתונות - להוליך לעזה גז טבעי ולאפשר ליזמים שם להקים תחנת כוח או מתקני התפלת מים, שינתקו את ישראל מהתלות העסקית־פוליטית. לצדדים ברור שלפחות למראית עין, הגורמים העסקיים שירכשו את הגז ויקימו את תחנות הכוח, חייבים להיות מנותקים מהשלטון.

הניסיונות לחבר את רצועת עזה אל עולם הגז הטבעי החלו עוד בתחילת שנות האלפיים, בתקופת כהונתו של אהוד ברק כראש ממשלה, אז ישראל העבירה לפלסטינים את זכות הפיתוח על מאגר "גזה מארין" ששוכן מול חופי הרצועה. בהמשך, אריק שרון הקפיא תוכנית זו, מתוך חשש שמכירת הגז תממן תשתיות טרור. מאז נשענו העזתים על אספקת אנרגיה ישראלית, עם חוזים לקבלת דלקים מול חברת "פז".

במהלך 2014 שותפות לוויתן חתמה על חוזה לאספקת גז לרשות הפלסטינית, במטרה לבנות תחנות כוח בג'נין, עם אפשרות להזרמת עודפי היצע לרצועת עזה.

דיוני מתווה הגז הממשלתי גררו את הרש"פ לבטל את החוזה במעמד צד אחד - אך הסיבה האמיתית לכך היתה סבב הלחימה במבצע צוק איתן. ב־2015 נולד ניסיון קטארי חדש לממן הולכת גז לעזה, לשם הקמת תחנת כוח עצמאית, עם מעורבות מאחורי הקלעים של הבנק העולמי, הבנק האירופאי והקוורטט.

התוכניות הללו הסתיימו בלא כלום, עד שב־2017 חברת נתג"ז קיבלה הוראה לאתחל את תכנון קו הגז לעזה - מהלך שקיבל ביטוי בדו"חות החברה עם סטטוס של תכנון מקדמי בלבד. בני משפחת גולדין ניסו לעצור הליך תכנוני זה, בדרישה שלפני שמחברים את העזתים לחשמל, על השלטון שם להתחייב לטפל בסוגיית הבנים שלא שבו.

למרות ההתנגדות, המועצה הארצית אישרה ב־2018 את תכנון הקו, וזה עבר עכשיו לשלב המעשי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות