אפל שוב יוצאת למאבק בבית הלבן כדי להגן על פרטיות האייפון

בפברואר 2016,אפל סירבה לבקשת ה-FBI לסייע לה לפרוץ לאייפון של מחבל שביצע פיגוע ירי. הסירוב הצית עימות משפטי וציבורי בין אפל לממשל האמריקאי, שהסתיים רק אחרי שה-FBI הצליח לפרוץ לאייפון בלי סיוע היצרנית. עכשיו, 4 שנים מאוחר יותר, אפל והממשל האמריקאי נמצאים באותו מצב בדיוק, בהבדל אחד מובהק: מי שהיה אז מועמד איזוטרי לנשיאות ארה"ב יושב כיום בבית הלבן, ויש לו את הכוח וגם את המזג הבלתי צפוי על מנת להפוך את החיים של אפל לקשים הרבה יותר. לפני 4 שנים, הממשל יכול היה להכיל סכסוך משפטי ואידיאולוגי עם אחת החברות הגדולות במשק. עכשיו, עם הנשיא הנוכחי, הפרשה יכולה להתדרדר מהר מאוד לפסים אישיים ואגרסיביים ואפל עלולה למצוא את עצמה במלחמה כוללת מול ממשלת ארה"ב.

את האות האמיתי לעימות הנוכחי סיפק אתמול (ב') התובע הכללי של ארה"ב, ויליאם בר, במסיבת עיתונאים שכינס וסימנה את המתקפה הראשונה מצד הממשל על אפל. באירוע, קבע בר שתקרית הירי בבסיס הצי בפלורידה בדצמבר, שבה נרצחו 3 אנשים, היא מעשה טרור ודרש שאפל תענה לבקשת ה-FBI לסייע לה בפריצה לשני מכשירי האייפון של המחבל. "זה מצב שמדגים בצורה מושלמת למה זה קריטי שהציבור יוכל לקבל גישה לראיות דיגיטליות", הוא אמר.

בר טען עוד שאפל לא סיפקה ל-FBI סיוע משמעותי, וקרא לה למצוא פתרון טכנולוגי שיאפשר גישה למכשירים. זאת, לדבריו, על מנת לאפשר לחוקרים גישה להודעות של המחבל מאפליקציות מוצפנות כמו ווטסאפ וסיגנל, במטרה לזהות שותפים או סייענים אפשריים. אף שבהודעה שפרסמה בתגובה לא אמרה אפל מפורשות שאין בכוונתה לסייע ל-FBI לפרוץ למכשירים, מקורות שקרובים לחברה אמרו לניו יורק טיימס שהיא לא צפויה לסגת מתמיכתה המלאה בהצפנה שלא ניתן לפצח.

אפל ציינה עוד בתגובתה שהיא סיפקה עזרה משמעותית ל-FBI, ובין השאר סיפקה לחוקרים גישה לגיבויים חשבון ה-iCloud של המחבל ומידע על עסקאות שונות שביצע. "אנחנו דוחים את האפיון שלפיו אפל אל סיפקה עזרה משמעותית", היא כתבה. "הגבנו לכל בקשה של ה-FBI מיידית, לרוב בתוך שעות, ושיתפנו מידע. הפניות הניבו גיגה-בייטים של מידע שהעברנו לחוקרים. תמיד סברנו שאין דבר כזה כמו דלת אחורית לטובים בלבד. דלתות אחוריות יכולים לנצל גורמים שמאיימים על הביטחון הלאומי ועל אבטחת המידע של לקוחותינו. לרשויות אכיפת חוק יש גישה ליותר מידע מתמיד, ואמריקאים לא צריכים לבחור בין החלשת הצפנה לפענוח חקירות".

כפי שזה נראה כרגע, אפל צפויה להתמיד בסירובה והעימות בינה לבין הממשל יגיע בקרוב מאוד לפתחו של בית המשפט. זה דומה מאוד לפרשה מלפני 4 שנים. אז, כהיום, עמד במרכז העימות אייפון של מחבל שביצע פיגוע ירי, ב-2016 היה זה פיגוע בסן ברנרדינו בקליפורניה, שבו נרצחו 14 איש. אז, כהיום, היה בידי ה-FBI אייפון שלא הצליחה לפרוץ אליו, והבולשת ביקשה מהחברה סיוע בחדירה למכשיר. ספציפית, התבקשה אפל ליצור גרסה מיוחדת של מערכת ההפעלה שלה שתאפשר להריץ סיסמאות ללא הגבלה (המערכת נועלת את המכשיר לחלוטין ומוחקת את המידע אחרי 10 ניסיונות הזנת סיסמה כושלים), והחברה סירבה משיקולים דומים.

משרד המשפטים לקח אז את החברה לבית המשפט, כפי שבוודאי יקרה במקרה זה אם אפל תתמיד בסירובה, אך העימות המשפטי נמנע ברגע האחרון, כשגורם חיצוני סיפק לבולשת כלי שאפשר לה לפרוץ למכשיר ללא סיוע של אפל. הצלחת ה-FBI אז גם הכינה את הקרקע לעימות הנוכחי: הכלי המדובר עבד באמצעות התחברות פיסית לפתח הטעינה של המכשיר. בעדכונים שפיתחה אפל למערכת ההפעלה מאז, בעקבות השימוש באותו כלי, ניתן לחסום את האפשרות לחבר אביזר חיצוני לאייפון אחרי שעה של אי-פעילות. כלומר, אפל ניטרלה את אותו כלי והחזירה אותה ואת ה-FBI לאותה נקודת פתיחה.

הטיעונים בעד ונגד צפויים להיות זהים גם הפעם. מהצד האחד, הצורך של רשויות החוק לקבל גישה לראיות חשובות שמצויות מאחורי חומת הצפנה. אין ספק שהצפנה מהווה אתגר גדול לרשויות, מקשה עליהם לנטר פעילויות של פושעים אפשריים ולתפוס אנשים רעים דוגמת פדופילים. מהצד השני, הרשויות והממשל האמריקאי הרוויחו בצדק רתיעה ציבורית ממתן יכולת חיטוט בלתי מוגבלת, וראו חשיפות סנודן על מערך הריגול הנרחב וכמעט נטול הבקרה שהפעילה ה-NSA. יש ביקוש נרחב בקרב הציבור לשירותים מוצפנים בעיקר מכיוון שיותר מדי פעמים לטשו גורמים ממשלתיים (וכן, גם חברות פרטיות) עיניים לעבר הררי המידע הדיגיטלי, פנטזו על הדרכים שבהן יוכלו להשתמש בו ואף ניסו לממש את הפנטזיות האלו.

ויש היגיון רב בדבריה של אפל: מרגע שנוצרת פרצה שמאפשרת חדירה למכשיר ועקיפת ההצפנה שלו, אין שום דרך להבטיח שרק האנשים הטובים ישתמשו בו. חברות כמו NSO משקיעות משאבים אדירים במציאת פרצות אקראיות במכשירי מובייל וניצולן. ה-FBI מבקש למעשה מאפל להפוך את העבודה של חברות, ושל גורמים מפוקפקים עוד יותר, אלו לקלה במיוחד. למה להשקיע מיליונים באיתור פרצה, כשהחברה עצמה מספקת אותה על מגש של כסף? מהלך כזה משמעותו שלא רק חברות ממומנות היטב כמו NSO יוכלו לפרוץ לאייפון, אלא גם גורמים בעלי משאבים דלים הרבה יותר, ולפיכך מסוכנים הרבה יותר.

להצפנה מלאה של מידע יש חשיבות עצומה בפני עצמה. היא מאפשרת לשמור בחשאיות לא רק שיחות עם משפחה וחברים, אלא גם מבטיחה העברה סודית ומוגנת של מידע פיננסי ועסקי. היא מונעת ניצול לרעה של מידע אישי על ידי חברות מסחריות לשם יצירת פרופילים אישיים לצורך הצגת פרסומות ממוקדות. מקשה על גורמים דוגמת קיימברידג' אנליטיקה הידועה לשמצה ליצור פרופילים פסיכולוגיים של משתמשים על מנת לתמרן אותם במערכות בחירות. מונעת נפילת מידע אישי לידי פושעי סייבר שיכולים לנצל אותו בפשעי הונאה או גניבת זהות, מקשה על ממשלות לא-דמוקרטיות לרגל אחרי מתנגדיהן ופעילי זכויות אדם ועוד. נכון, יש אנשים שמנצלים הצפנה לרעה, אבל באיזון הסופי התרומה החיובית שלה לכלל האנושות עולה על השלילית.

ובניגוד למה שמשתמע מדברי בר, ה-FBI לא נטולת אמצעים לחלוטין. השיחות בווטסאפ, למשל, אמנם מוצפנות מקצה-אל-קצה, אבל המטא-דאטה – עם מי דיבר המשתמש, מתי ובמשך כמה זמן – לא. הסוכנות יכולה לפנות לפייסבוק עם צו בית משפט לקבל במהרה את המידע הרלוונטי. נתונים אלו יסייעו לה משמעותית בגיבוש רשימת חשודים אפשרית וגם יכללו פרטים שיסייעו באיתורם. היא אולי לא תדע בדיוק האם האדם שאיתו דיבר המחבל לפני שיצא לפיגוע היה קרוב משפחה שממנו נפרד לשלום או המפעיל שלו שסיפק לו הוראות אחרונות, אבל יהיה לה מספיק כלים על מנת לבצע את עבודתה: לנהל חקירה פלילית מקצועית ומורכבת. לאור החשיבות שבשמירה על אמינות ההצפנה, יש כאן איזון ראוי בין האפשרות לנהל חקירה לבין הגנה על פרטיות כלל המשתמשים.

רבים מטיעונים אלו הושמעו לפני 4 שנים, ויושמעו פעמים רבות בשבועות הקרובים, אם העימות בין אפל לממשל ילך ויתפתח. צפוי שאפל תינקוט באותו קו תקיף מ-2016, בעיקר כי פרטיות נמצאת כיום בלב האסטרטגיה העסקית שלה, זה הגורם שמבדל אותה לעומת חברות כמו פייסבוק וגוגל ואפשר לה לשמור על מעמד נקי יחסית בתקופה שבה חברות הטכנולוגיה נמצאות בשפל מבחינת האהדה הציבורית כלפיהן. 

אבל יש הבדל משמעותי אחד בין 2016 ל-2020, והוא זהות היושב בבית הלבן. טראמפ, ברור לכל, הוא לא אובמה. הנשיא הקפריזי, האימפולסיבי והנקמני עלול לראות בעמדה של אפל מתקפה אישית נגדו, ולנקוט בצעדים על מנת לנקום בה על סירובה. עד עתה הצליחה אפל, בעיקר הודות לפעילות המנכ"ל טים קוק, לייצרת מערכת יחסים מצוינת עם טראמפ וממשלו. קוק טיפח יחסים מקצועיים קרובים עם טראמפ, והשתמש בעמדה זו על מנת ללחוץ עליו למתן את מלחמת הסחר עם סין, ובעיקר למתן את הפגיעה באפל במסגרת המכסים שמוטלים על יבוא מהמדינה.

זה עבד לא רע, אבל אם טראמפ יתהפך על החברה הכל יכול להשתנות. במקום שבחים, עלבונות וקללות ילדותיות. במקום השתדלות למענה, נקיטה בהליכים משמעותיים שנועדו להצר את צעדיה ולפגוע בה. לפני ארבע שנים, טראמפ יכול היה רק לשלהב המונים בקריאות חרם (שלא ממש השפיעו על המכירות של אפל). עכשיו, יש לו כוח שהוא יכול לנצל לרעה על מנת לפגוע בה משמעותית. הקרב מ-2016 היה קשה מספיק בעבור אפל. במהדורה הנוכחית, הוא יכול מהר מאוד להפוך גם למלוכלך ואכזרי.

קצרצרים

1. הודו פתחה בחקירת הגבלים עסקיים נגד אמזון ופליפקארט של וולמארט, בעקבות האשמות שלפיהן החברות קידמו "מוכרים מועדפים" וכתוצאה פגעו בפעילותם של מוכרים אחרים, קטנים יותר, בפלטפורמות שלהן. החקירה נפתחה בשבוע שבו מנכ"ל ומייסד אמזון, ג'ף בזוס, צפוי לבקר בהודו ולהיפגש עם בכירי ממשל שם. שתי החברות מכחישות את האשמות נגדן.

2. חיילים אמריקאים שנשלחו למשימות במזרח התיכון התבקשו להשאיר מאחור את המכשירים האישיים שלהם, דוגמת סמארטפונים ומחשבים ניידים. זאת, בעקבות חשש שאי-הקפדה על נהלי ביטחון שדה תחשוף מבצעים צבאיים ותסכן את שלומים של החיילים.