אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הלחץ של החשכ"ל: לאן מכוונים את ההשקעות? צילום: Megalim Solar Power, Albatross Aerial Photography

פרשנות

הלחץ של החשכ"ל: לאן מכוונים את ההשקעות?

הגדלת תקרת ההשקעות מבורכת מבחינת הבנקים והמוסדיים, אך מנגד היא מיועדת רק לפרויקטים של החשב הכללי - רוני חזקיהו מנסה ליצור מקורות מימון שיעזרו לו ללחוץ על השרים הממונים לקדם אותם

15.01.2020, 08:09 | ליאור גוטמן

החיזור החדש של המפקחת על הבנקים והממונה על שוק ההון התקבל בקורת רוח מהולה בביקורת בקרב הגופים המפוקחים. החיזור הזה נולד למעשה כתוצאה מכך שהמדינה נתקעה למערבולת של חילופי ממשלות, מצד אחד, וצבר פרויקטים, מצד השני, שחלקם חייבים לצאת לדרך. אחרת, המשק ייפגע ברמה המבנית. מתקני התפלה, למשל, שאמורים להדביק את קצב גידול האוכלוסייה.  

קראו עוד בכלכליסט

ולכן, הגדלת תקרת ההשקעות מבורכת מבחינת הבנקים והמוסדיים, אך מנגד היא מיועדת רק לפרויקטים של החשב הכללי רוני חזקיהו, שמנסה ליצור מקורות מימון שיעזרו לו ללחוץ על השרים הממונים לקדם אותם.

"קח, למשל, את תחום האנרגיה", אמר אתמול בכיר באחד הגופים. "המדינה הפריטה את ייצור החשמל והשוק הפרטי אמור להשלים את החסר. הבעיה היא שהמדינה לא מקדמת פרויקטים ממשלתיים של תחנות כוח גדולות, אף שקיומם לא מוטל בספק. אז מה נשאר? מה שחשוב לחשכ"ל, שזה מים ותחבורה. את האנרגיה הזניחו".

כך או כך, שחרור "הלחץ" מבחינת המימון אמור לשרת פרויקטים חיוניים, בהם שני מתקני התפלה באזור שורק ובאזור עכו, שאמורים להוסיף למשק מאות מיליוני קוב מים מותפלים. עוד ברשימה לפחות שני קווי רכבת קלה בתל אביב ושני קווי רכבת בירושלים, וכן פרויקט התשתית הגדול בישראל – מטרו תת־קרקעי עם 140 ק"מ קו שיחבר יותר מ־20 רשויות בטווח שבין חדרה לגדרה. עלות הפרויקט הזה מוערכת ב־150 מיליארד שקל, אולם בהתייחס לפרויקטים אחרים או דומים שהמדינה קידמה בתחום, ביחס לאיך שהם התחילו פיננסית ולאן הם הגיעו, אזי תמחור של 150 מיליארד שקל יכול להסתיים ב־200 מיליארד שקל, בוודאי אם ידוע שהבנייה תארך עשור ויותר.

ומה לגבי הרצון להשקיע? כאן המדינה אולי מפספסת אפשרות לתמריץ חיובי עבור הגופים המממנים. כך, למשל, בשנים האחרונות חברות השקיעו בפרויקטי תשתית של רוח או שמש באירופה, בנימוק שהתשואה להון (IRR) שם היא כמעט תמיד דו־ספרתית. בישראל, לעומת זאת, ההשקעה יותר סולידית, ובחלק מהמקרים התשואה מגיעה באיחור עם ההשקות המאוחרות של הפרויקטים.

בשורה התחתונה: הגופים המממנים הם לא בהכרח "חובבי ציון", ואף שמדובר בפנסיות של תושבי ישראל שמיועדות להשקעה בפרויקטים בארץ, הכסף ינדוד לחו"ל כדי להשיג תשואה יפה יותר. במציאות אחרת, המדינה היתה יכולה להגביל השקעות בחו"ל, או לחלופין לתמרץ השקעות בישראל, ורק כדי שלפחות בצד הכספי המימון לא יחסר.

פרויקט סולארי של אנלייט בהונגריה פרויקט סולארי של אנלייט בהונגריה פרויקט סולארי של אנלייט בהונגריה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות