אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הפער מתרחב: רק 13% זכאי בגרות איכותית בחמישון התחתון, 84% בעליון צילומים: יריב כץ, אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

הפער מתרחב: רק 13% זכאי בגרות איכותית בחמישון התחתון, 84% בעליון

הפער בין הישגי התלמידים גבוהים מאוד גם במבחני פיז"ה שבהם החרדים לא משתתפים — כך עולה מנתונים ל־2017 ו־2018 שמציגה המועצה לשלום הילד. פחות משליש מהילדים הערבים בגיל הרך נמצאים במסגרות, לעומת כשני שלישים מהיהודים

15.01.2020, 08:31 | שחר אילן

השפעת הפער הכלכלי־חברתי על פערי ההשכלה בישראל ממשיכה להתעצם. מבין התלמידים בחמישון התחתון של ההכנסות במגזר החינוך העברי רק 13% היו ב־2017 בעלי זכאות לתעודת בגרות העומדת בדרישות האוניברסיטאות — לעומת 84% בעלי תעודת בגרות כזאת בחמישון העליון. ב־2016 עמדו שיעורי הזכאות של החמישון העליון לבגרות איכותית על 81.5%, כך שהפער התרחב ביותר משני אחוזים.

בבחינה כוללת של החינוך במגזר העברי, 57% מתלמידי כיתה י"ב היו זכאים ב־2017 לתעודות בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות. כך עולה מנתוני שנתון "ילדים בישראל 2019" של המועצה הלאומית לשלום הילד שהתפרסמו אתמול, הכוללים נתונים הקשים על הפערים החברתיים. סביר להניח כי לפערים תורמת בין היתר העובדה שבחמישונים היהודיים הנמוכים נכללים יישובים חרדיים רבים שרוב התלמידים בהם אינם נבחנים לבגרות.

השנתון מפרט גם את הפערים החברתיים בתוצאות במבחני פיז"ה ב־2018 שבהם לא משתתפים בנים חרדים. הציון הממוצע בשלושת המקצועות הכלולים במבחני פיז"ה של נערים מרקע חברתי כלכלי גבוה היה 517 ולעומת זאת של נערים מרקע נמוך הציון היה 412 — כלומר פער של 105 נקודות. נראה אם כן שנתוני השנתון מזימים את הטענה שהפערים החברתיים נעלמים בניכוי הערבים והחרדים. המשמעות של מבחני פיז"ה מומחשת במחקרי ה־OECD, המראים קשר ישיר בין הציונים במבחנים לבין ציונים במבחני מיומנויות מבוגרים.

עוד ביטוי לפערים, המשפיעים ישירות על סיכויי הנערים בבגרותם: 40% מתלמידי התיכון הלומדים לתואר ראשון מגיעים מהעשירונים 8—10 ורק 15% מהעשירונים התחתונים, 3-1.

מימין: שר החינוך רפי פרץ ושר החינוך לשעבר נפתלי בנט, צילומים: יריב כץ, אוראל כהן מימין: שר החינוך רפי פרץ ושר החינוך לשעבר נפתלי בנט | צילומים: יריב כץ, אוראל כהן מימין: שר החינוך רפי פרץ ושר החינוך לשעבר נפתלי בנט, צילומים: יריב כץ, אוראל כהן

הפערים הללו עוד הרבה יותר גדולים כשמשווים לא לפי עשירוני הכנסה אלא בין ילדים יהודים לערבים. 94% מתלמידי התיכון שלמדו לתואר אקדמי ב־2019 היו יהודים ורק 6% ערבים. זו ירידה מדאיגה משיעור של 8% ערבים ב־2018. מנגד, ב־2017 רק 2% היו ערבים. 8% מתלמידי התיכון הערבים אינם מאמינים שתהיה להם אי פעם בגרות מלאה, קרוב לפי 3 משיעור התלמידים היהודים שאינם מאמינים שישיגו בגרות (3%). מחקרי ה־OECD מגלים שהאמונה ביכולת להצליח היא מרכיב חשוב בסיכויי ההצלחה.

יותר נותרים בבית

עוד עולה מהשנתון כי רק 29.5% מהילדים הערבים בגילי 0-3 נמצאים במעונות יום ציבוריים ופרטיים, פחות מחצי משיעור הילדים היהודים (67%). מכיוון שישראל רואה בהוצאת נשים ערביות לשוק העבודה יעד לאומי, המדינה הצליחה לשפר את התחבורה הציבורית ביישובים הערביים כדי לאפשר נסיעה למקומות עבודה, אבל מתקשה מאוד ליצור מקומות עבודה חדשים ביישובים עצמם ולהקים מעונות יום כדי שיהיה לנשים איפה להשאיר את הילדים. השיפור הגדול שחל לאחרונה בהיקף עבודת נשים ערביות מתמקד בצעירות. אבל כל זמן שלא תיפתר בעיית המעונות יהיה קשה מאוד להוציא נשים נשואות ערביות עם ילדים לעבודה.

היבט נוסף של הפער החברתי־כלכלי בין יהודים לערבים הוא העובדה של־15 מכל אלף נערים יהודים היה ב־2016 תיק פלילי — מול 23 מכל אלף נערים ערבים. הפערים בין המגזרים מורגשים היטב גם באקלים הבית־ספרי. 17% מתלמידי התיכון סיפרו כי בבית הספר יש חבורות בריונים שפוגעים בתלמידים אחרים. אבל שיעור המדווחים על כנופיות בריונים עמד במגזר הערבי על 26% — כפול מאשר במגזר היהודי (13%).

5% מתלמידי התיכון הותקפו בחודש שקדם לסקר באמצעות אבן, כיסא או מקל (7% במגזר הערבי) ו־4% קיבלו מכות חזקות. 4% נסחטו לצורך קבלת, כסף, דברי ערך ומזון, אבל מדובר ב־2% בלבד במגזר היהודי ו־8%, כלומר פי 4, במגזר הערבי.

מנתוני השנתון עולה עוד כי השיעור הכללי של תמותת תינוקות בישראל הוא 3 מקרי מוות לאלף לידות, אך בקרב הבדואים התמותה גדולה כמעט פי 4 – 11 תינוקות לאלף ב־ 2018.

ב־2018 חיו 30% מהילדים מתחת לקו העוני לעומת 29.5% ב־2017. החל מ־2014 עמד אחוז הילדים העניים סביב 30%. אחד מכל חמישה ילדים יהודים חי מתחת לקו העוני, לעומת שלושה מחמישה במשפחות ערביות. עם זאת חלה ירידה בתחולת העוני של ילדים ערבים: מ־61% שחיו מתחת לקו העוני ב־2017 ל־58% ב־2018.

30% מתחת לקו העוני

עלייה גדולה חלה בתחולת העוני של ילדים חרדים מ־55% ב־2017 ל־60% ב־2018. זאת לאחר ירידה בשיעור זה לאורך 5 שנים. כמחצית מהמשפחות בהן 4 ילדים ומעלה ושני שלישים מהמשפחות עם יותר מ־5 ילדים חיות מתחת לקו העוני. קשה שלא לראות קשר ישיר בין הנתונים הקשים האלה לבין העלייה התלולה במספר הגברים החרדים שאינם עובדים. נתון מעניין נוסף הוא הקשר ההפוך בין המיקום של יישוב באשכול כלכלי חברתי לאחוז הילדים בו. בששת האשכולות הגבוהים (5—10) יש 30% ילדים או פחות. לעומת זאת באשכול הראשון יש 56% ובשני 41%.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות