אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בגלל הריבית: החוב העולמי הגיע לפי 3 מהתוצר השנתי צילום: בלומברג, Federal Reserve

בגלל הריבית: החוב העולמי הגיע לפי 3 מהתוצר השנתי

ארגון הבנקים הבינלאומי: היקף החוב הגיע לשיא של 253 טריליון דולר ועלול לטפס עוד בשל הפחתות ריבית. חוב משקי בית, בנקים, חברות וממשלות גדול פי 3.2 מהתפוקה העולמית. החדשות המרגיעות: החוב הישראלי הוא רק 56% מהממוצע בעולם

15.01.2020, 08:28 | אדריאן פילוט

היקף החוב העולמי הגיע ברבעון השלישי של 2019 לשיא כל הזמנים ועמד על 253 טריליון דולר- כך עולה ממחקר מקיף שחיבר ארגון הבנקים והמוסד הפיננסי הבינלאומי היוקרתי IIF, המעורר הדים בעולם. המשמעות של המספר הזה היא כי כל אחד מ־7.7 מיליארד האנשים שעל כדור הארץ "חייב" 32,500 דולר, וסכום החוב הכולל מהווה יותר מפי 3.2 מהתפוקה הכלכלית השנתית של העולם (התוצר). בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019 החוב עלה ב־9 טריליון דולר.

קראו עוד בכלכליסט

המחקר שהתפרסם שלשום חושף כי העתיד אינו מבטיח אלא להיפך, וזאת על רקע המשך הפחתות הריבית על ידי הכלכלות הגדולות בעולם אשר הופכות את האשראי וההלוואות לאטרקטיביות יותר. "אנו מעריכים כי החוב העולמי יעלה ל־257 טריליון דולר ברבעון הראשון של 2020, בהובלת הגידול החוב הקונצרני הלא פיננסי", נכתב במחקר של ה־IIF.זהו הארגון הפיננסי החשוב בעולם, שמאחד את המוסדות הפיננסיים הגדולים ושקם בעקבות המשבר הפיננסי הגלובלי הקשה בשנות ה־80.

מימין: נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי ויו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי ג מימין: נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי ויו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי ג'רום פאוול | צילום:אי.אף.פי, אי.פי מימין: נשיא הבנק המרכזי האירופי מריו דראגי ויו"ר הפדרל ריזרב האמריקאי ג

המציאות הנוכחית שבה שבחלק מהמדינות המפותחות הריבית הנומינלית שלילית מזמינה הן את משקי הבית, הן את הממשלות, את החברות והן המוסדות הפיננסיים לקחת יותר אשראי, הלוואות ולהנפיק איגרות חוב. לפי המחקר, המובילות בגיוס הלוואת הן הממשלות בעולם וגם החברות הלא פיננסיות שמנפיקות אג"ח קונצרני. ככל שרמות החוב גבוהות יותר, כך גדל הסיכון לחדלות פרעון הן של יחידים והן של חברות במידה והסביבה הכלכלית מידרדרת.

דאגה ביחס לסין

הדו"ח מציין לרעה את התפתחויות בחוב הממשלתי של ארה"ב ואוסטרליה שהגיעו לשיא כל הזמנים בשתי המדינות: בארה"ב החוב הממשלתי הגיע לכ־101% מהתמ"ג ובאוסטרליה לרמות של 41% תמ"ג, דווקא כאשר היא עוברת אסון טבע שיחייב אותה להוצאה חסרת תקדים על שיקום נזקי השריפות.

עם זאת, את הדאגה העמוקה ביותר מביעים כלכלני ה־IIF בנוגע לעלייה בחוב הסיני, זאת אחרי ירידה בשנים האחרונות: החוב של משקי הבית הסינים עלה ברבעון השלישי של 2019 לכ־55%, אך המספר המטריד ביותר הוא החוב הקונצרני הלא פיננסי שטיפס שוב לרמה של 157% תמ"ג — או במילים פשוטות, החוב של החברות הסיניות (לא כולל מוסדות פיננסיים) שווה ל־1.5 מהתוצר הסיני. החוב הסיני מגיע לכ־308% תמ"ג- כלומר, הסינים ייאלצו לעבוד שלוש שנים שלמות רק כדי לשלם את כל החובות שלהם.

סוגיית החוב הסיני שנויה במחלוקת בקרב כלכלנים בעולם: חלקם סבורים כי זהו אחד הסיכונים הגדולי בכלכלה הגלובלית שכן הוא עלה בקצב חד ועלול להוביל לבעיות חמורות עבור הכלכלה השנייה בעולם. מנגד, כלכלנים אחרים טוענים שמכיוון שרוב החובות בסין הם בבעלות המדינה, מדובר בבעיה שאפשר להכיל אותה.

בעיית המדינות המפותחות

אבל מעבר לסינים, הבעיה בכל הקשור לחובו, טמונה בכלכלות המפותחות. לפי המחקר, החוב בהם כבר הגיע ל־180 טריליון דולר או 383% מהתמ"ג המשולב של מדינות אלה. חובן הכוללל מהווה 71% מהחוב העולמי והוא יותר מהכפיל את עצמו לעומת 2010 — על רקע הזינוק החד של החוב הקונצרני הלא פיננסי.

הבעיה היא כפולה. פעם ראשונה, החוב של תאגיד לא פיננסי נחשב לבעייתי ביותר במקרה של "פשיטת רגל" של הגוף החייב: אם מדובר בחוב ממשלתי, הממשלה יכולה לעלות מסים או לקצץ הוצאות; אם מדובר בבנק שקורס, הממשלה יכולה להלאים אותו, כפי שקרה באין ספור מקרים ומדינות. מנגד, אם חברה גדולה קורסת, קשה לראות ממשלה שרוכשת חברה. יתרה מזו, ישנה מגמה נוספת שעשויה להיות מסוכנת מאוד עבור כלכלות מתפתחות והיא כי חלק ניכר מהחובות במדינות האלו נקוב במטבע חוץ, לרבות בדולר, כך שאם יש מיתון או פיחות של המטבע המקומי, החוב עלול לטפס עוד וייווצרו קשיים בהחזרתו . לפי המחקר, היקף החוב הזה הוכפל בעשור האחרון ועומד היום על 8.3 טריליון דולר לעומת 4 טריליון ב־2010.

המחקר גם מתייחס לישראל אך המספרים נראים סבירים יחסית: החוב הכולל הישראלי עומד על 56% מממוצע החוב העולמי (כ־182% תמ"ג) ופחות מחצי מהחוב הממוצע בקרב הכלכלות המפותחות. חוב משקי הבית הישראליים עומד על כ־42% תמ"ג לעומת 60% תמ"ג בעולם ו־72% תמ"ג בכלכלות המפותחות (ו־40% תמ"ג בממוצע בכלכלות הלא מפותחות); החוב הקונצרני הלא פיננסי נאמד בכ־70% תמ"ג — רחוק מהממוצע העולמי ושל הכלכלות המפותחות שעומד על כ־92% תמ"ג; והחוב של הסקטור הפיננסי בישראל הוא נמוך מאוד (כ־11% תמ"ג) לעומת רמות מטרידות של חוב בעולם ובכלכלות המפותחות שמגיעות ל־81% תמ"ג ו־109% תמ"ג בהתאמה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות