אסף אופנהיים: "אנרגיה סולארית יכולה להחזיר כסף לאזרחים"

בימים אלה מתחוללת סערה של ממש בחופי המועצה המקומית חוף הכרמל. אסדת הטיפול בגז הטבעי, שהוקמה כעשרה קילומטרים ממערב לקו החוף, החלה את פעולת הנישוב, שקודמת להפעלת האסדה באופן מלא.

התושבים, שחוששים לבריאותם, מסלימים את המחאה שלהם נגד פעילות האסדה ואף התפנו מביתם כדי למחות על מה שהם רואים כאסון סביבתי-בריאותי. אחת הטענות שחוזרות ועולות מקרב מתנגדי אסדת הגז, היא הצורך במעבר לאנרגיות מתחדשות וירוקות יותר.

כדי להבין יותר לעומק את שוק האנרגיה בישראל, פנינו לאסף אופנהיים, מהיזמים הראשונים בישראל, שקידמו הקמה של מתקנים סולאריים. אופנהיים נמצא בתחום האנרגיה הסולארית כבר מעל עשור, והוא מספר על התקדמות משמעותית ביחס של ישראל לאנרגיות מתחדשות בכלל ולאנרגיה סולארית בפרט.

אסף, מה דעתך על אסדת הגז שהחלה לפעול לאחרונה?

"אני לא מומחה להפקת אנרגיה מגז", פותח אופנהיים את דבריו. "הצורך של המדינה במקור אנרגיה יציב הוא ברור. מצד שני, אם מישהו במדינה היה משקיע חצי מהמאמץ שהושקע במאגר לוויתן כדי לסייע בקידום ופיתוח אנרגיות מתחדשות - היינו יכולים לעמוד בקו אחד עם המדינות הירוקות ביותר במערב".

 

בתור מי שקידם פרויקטים של אנרגיה סולארית בישראל כשהתחום עוד היה בחיתוליו, אסף אופנהיים מכיר היטב את היחס של מוסדות המדינה לאנרגיה מתחדשת. לדבריו, כשהוא החל לעסוק בתחום, המערכת הבנקאית בישראל כלל לא ידעה לממן מערכות סולאריות. "בשנת 2009 כולם היו ספקנים בנוגע להיתכנות של המודל הכלכלי ושל היכולת ההנדסית של המתקנים הסולאריים - אנשים פשוט לא חשבו שזה יכול לעבוד כמו שצריך", מציין אופנהיים.

במערכות הקטנות והבנינוניות, ולאור כך שהבנקים לא ידעו לממן את המערכות, אופנהיים ושותפיו נאלצו לפנות לקרונות וגופים פרטיים. מנגד, במערכות גדולות, הם נעזרו בבנקים זרים למימון מכיוון שכל נושא האנרגיה הסולארית היה מוכר להם יותר. כך למשל, כדי להרים את פרויקט מתקני האנרגיה הסולאריים ברמת חובב 35 מגה וואט על 485 דונם, פנו אסף אופנהיים ושותפיו לבנק הגרמני 'דויטשה בנק'. כעבור כשנתיים, המיזם נמכר לחברת אנרג'יקס.

מנגד, אופנהיים מציין שישראל עשתה כמה צעדים בכיוון הנכון בעשור האחרון. "לאורך כל התקופה נעשו שינויים רגולטורים - רשות החשמל עדכנה הסדרות שונות מעת לעת, כאשר בשלב מסוים החלה הסדרת "מונה נטו" - הייצור העצמי שבמסגרתו ניתן לבנות מערכות לצריכה עצמית", מספר אופנהיים.

הוא מוסיף כי החל מאותו שלב, הלקוחות המיטביים עבורו היו מוסדות עם צריכת חשמל גבוהה. "רפתות לולים, מושבים וקיבוצים היוו שוק מעולה עבורנו - לא הרבה יודעים את זה, אבל רפתות צורכות המון חשמל. לרפתות יש גם גגות ענקיים, שרק מחכים שיציבו עליהם פאנלים סולאריים".

 

 

מה השתנה בעשר השנים האחרונות בתחום האנרגיה הסולארית בישראל?

"המעמד של האנרגיה הסולארית השתנה מאוד", אומר אסף אופנהיים. "בתחילת העשור, המדינה העניקה סובסידיות בתחום האנרגיות המתחדשות כדי לעמוד ביעדים שהציב ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. לפי אותם יעדים, חובה להגיע ליעד של 20% אנרגיה ממקורות מתחדשים". לדבריו, באותה תקופה המדינה נאלצה לסבסד את התעריפים כדי לאפשר מודל כלכלי ליזמים וכדי לקדם התחום, מכיוון שהוא לא היה כלכלי עדיין.

התמריץ הממשלתי לא היה רק בישראל. "בכל העולם עשו סובסידיות. זה היה נכון עד השנים האחרונות, שבהן הושגה התקדמות של ממש ביעילות של המתקנים הסולאריים, ועלות הייצור של הפאנלים ירדה באופן דרסטי", מציין אופנהיים. "בשנים האחרונות אנחנו מוצאים את עצמנו לראשונה מול שוק שמצדיק את עצמו כלכלית. מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית מייצרים חשמל במחירים זולים יותר אפילו מתחנות כוח גרעיניות - ובצורה הרבה יותר ידידותית לסביבה".

גם חסכוני - גם ירוק

אסף אופנהיים מציג נתונים ולפיהם זול יותר לייצר חשמל במתקנים פוטו-וולטאים מאשר במתקנים של חברת החשמל. בעוד שהמחיר לצרכן המסחרי עומד על כ-47 אגורות לקילוואט, מחיר ייצור החשמל באמצעות אנרגיה סולארית במכרזים האחרונים של מערכות קטנות נסגר סביב ה-18 אגורות בלבד.

"בעבר היה כשל גדול בתפר שבין חברת החשמל, רשות החשמל, מינהל מקרקעי ישראל והרשויות המקומיות, דבר שגרם לכך שהיה קשה להוציא לפועל תכניות להקמת מתקנים לייצור אנרגיה סולארית. בשנה-שנתיים האחרונות לחברת החשמל יש יותר סמכויות; הוצאת ההיתרים הפכה קלה יותר, ובחלק מהמקרים יש פטור מהיתר ורואים את התוצאות בשטח".

במקביל לפעילות המקומית בתחום האנרגיה הסולארית, לאסף אופנהיים יש גם ניסיון במיזמים דומים בספרד, והוא מכיר היטב את ההבדלים בין שתי המדינות בכל הקשור לתחום האנרגיה. "שוק האנרגיה בספרד הרבה יותר פתוח", מסביר אופנהיים.

"את החשמל שאני מייצר, אני יכול למכור לסוחרים שקונים אנרגיה ממני, ומוכרים אותה אפילו למדינות אחרות ביבשת. תחום האנרגיה באירופה מכיל כל מיני מנגנונים שמקלים על השחקנים בשוק לייצר אנרגיה ירוקה. במקביל, גופים פיננסיים בין-לאומיים רואים את שוק האנרגיה ככלי פיננסי לכל דבר - ולכן יש הרבה יותר אפשרויות מימון למיזמים כאלה".

 

אילו צעדים על המדינה לעשות כדי להאיץ את שוק האנרגיות הירוקות?

"באופן כללי, ישראל צועדת בכיוון הנכון בעצם ההחלטה להסיר חסמים רבים", טוען אופנהיים. "עם זאת, יש צורך צעדים נוספים כדי להפוך את ישראל למעצמת אנרגיה ירוקה. במדינה שטופת שמש כמו ישראל, אין סיבה שזה לא יקרה".

לדברי אופנהיים, על הממשלה ליישם כמה צעדים חשובים בדרך לשם. "הדבר החכם והנכון היה - להגדיר תעריפים מוחלטים של אנרגיה כדי להקל על היזמים, ללא הגבלה של מכסות, מכרזים וכו'. על גורמי המימון לקדם מיזמים של אנרגיה ירוקה". הוא ממשיך ואומר שאחד הגורמים שמעכבים את שוק האנרגיה הסולארית הוא התהליך האיטי והמסורבל של שינוי הייעוד לקרקעות.

"כדי לייצר חשמל בכמויות מסחריות באמצעות אנרגיות מתחדשות, צריך תא שטח גדול. גגות של מפעלים ורפתות לא מספיק גדולים בשביל זה, ויש צורך להפשיר קרקעות חקלאיות כדי להקים עליהם מתקנים גדולים לייצור חשמל בכמויות מסחריות. ככל שהמדינה תהפוך את תהליך הפשרת הקרקעות לתהליך פשוט יותר - שוק האנרגיה המקומי יתרחב בצורה דרמטית", הוא מסביר.

את השיחה שלנו מסכם אסף אופנהיים באופטימיות זהירה. "המדינה נקטה צעדים בכיוון הנכון, אבל יש עוד עבודה רבה לפנינו. יש כבר מודלים כלכליים טובים, יש כבר חברות שיודעות להקים מתקנים ולייצר חשמל בצורה טובה וזולה - רק צריך שהמדינה תשנס מותניים וישראל יכולה להיות מדינה מובילה בעולם לייצור אנרגיות מתחדשות".

אופנהיים מסכם ואומר שזה יהיה טוב לציבור הרחב בגלל שמחירי החשמל יהיו נמוכים יותר, וזה יהיה טוב לסביבה ולבריאות של כולנו - מכיוון שמדובר בייצור אנרגיה ירוקה בצורה שאינה מזהמת. בכל שנה מתים בישראל מאות בני אדם בגלל זיהום אוויר, וכל יום שאנחנו לא מקדמים ייצור אנרגיות מתחדשות הוא יום שבו מתים עוד בני אדם. המדינה צריכה להמשיך בכיוון הנכון - ולעשות זאת מהר".