צילום: דנה קופל
עם מענק פרישה של 270 אלף שקל, סתיו שפיר פורשת מהכנסת
שפיר נבחרה לכנסת ב־2013, נאבקה למען שקיפות בוועדת הכספים וחשפה העברות כספים למוסדות מקורבים לבית היהודי. לאחר שעזבה את מפלגת העבודה בטריקת דלת, עוררה זעם במרצ על רקע "דרישות מוגזמות" ומצאה עצמה מחוץ לפוליטיקה
יו"ר התנועה הירוקה ח"כ סתיו שפיר הודיעה אתמול (ד') שלא תתמודד בבחירות לכנסת ה-23, לאחר שבמפלגת מרצ סירבו להקצות לה מקום ריאלי, ולכן לא שובצה ברשימה המאוחדת עם מפלגת העבודה-גשר.
קראו עוד בכלכליסט
שפיר אמרה אתמול במסיבת עיתונאים: "למרות הרצון שלי להמשיך בכל הכוח במאבקים, למרות המחויבות לכל אחת ואחד מהאזרחים שניסיתי לשרת בכל רגע ורגע, אני לא מוכנה לאפשר לניצחון שלנו בבחירות לחמוק ולכן לא אתמודד לכנסת", הודיעה.
שפיר לא שובצה במקום ריאלי ברשימת מרצ על רקע מה שכינו במפלגה "מערכת יחסים קלוקלת", שנבעה בעיקר מדירשות גדולות של שפיר ביחס לכוחה האלקטורלי. בעבודה-גשר לא ששו לקבל את שפיר גם כן לאחר שעזבה את המפלגה לפני כמה חודשים בטריקת דלת. שפיר תקבל מענק פרישה של 270 אלף מהכנסת. בקיזוז כספי מימון המפלגות שקיבלה לאחר הבחירות האחרונות, תשאר חייבת על הנייר 1.1 מיליון שקל לערבים, אולם לדברי מנכ"לית התנועה הירוקה שבמסגרתה התמודדה שפיר בבחירות האחרונות, היא אינה חייבת סכומים אלה, יתכן שהדבר נובע מכך שלא כל סכומי הערבויות מומשו. מפלגת התנועה הירוקה נותרה חייבת לכנסת 4.2 מליון שקל. מנכ"ל התנועה הירוקה ח"כ לשעבר יעל כהן פארן הבטיחה שתחזיר את כל החובות.
שפיר פרצה לתודעה הציבורית בימי המחאה החברתית בשדרות רוטשילד בתל אביב בקיץ 2011, ונבחרה לראשונה לכנסת שנתיים אחר כך ב-2013 ומיקדה את פעילותה בתחומים הכלכליים חברתיים בדגש על ועדת הכספים. ההישג החשוב ביותר שלה היה הנהגת שקיפות בדיוני הוועדה בכל הנוגע לנוהל ההעברות התקציביות. מאבקה החל בימיו של ניסן סלומיאנסקי כיו"ר הוועדה, כשעד אז האוצר מסר לח"כים מידע מועט. שפיר הגיעה לוועדה חמושה בנתונים שאספה ודרשה תשובות. לבסוף עתרה לבג"ץ נגד שיטת ההעברות התקציביות - בעקבות כך גובש נוהל מסודר, שלפיו האוצר חוייב לשלוח מראש את הפניות התקציביות לוועדה, וחברי הכנסת יכלו לשגר שאלות בכתב למשרד האוצר שהתחייב להשיב עליהן. בכנסת ה־20 שונה הנוהל וההסברים של פקידי האוצר ניתנו בעל פה.
במסגרת מאבקה להגברת השקיפות לקחה חלק בחשיפת העברות תקציביות למוסדות המקורבים לבית היהודי. מבקר המדינה הקודם יוסף שפירא פירסם דו"ח נוקב בנושא, והמשטרה פתחה בחקירה.
קידמה חוק לשכירות הוגנת
שפיר העלתה וקידמה גם את חוק שכירות הוגנת. בסופו של דבר החוק הממשלתי שהתקבל לא כלל פיקוח על שכר הדירה, אלא בעיקר הגדיר מהי דירה ומה היא כוללת.
בכנסת ה־20 מונתה שפיר כיו"ר ועדת השקיפות, והיא זימנה את הפקידים הממשלתים לחשוף נתונים ומידע לציבור. כפי שנחשף אשתקד ב"כלכליסט", ראשי האגפים במשרד האוצר שקלו להחרים את דיוני הכנסת בטענה ששפיר מתנגחת בהם.
מאבקה המתקושר של שפיר נגד ההעברות התקציביות לגרעינים תורניים, יישובים בשטחים, ומוסדות חרדיים עזר לה להתקדם בצמרת מפלגת העבודה. ביולי 2019 היא התמודדה בפריימריס על ראשות מפלגת העבודה. היא הפסידה לעמיר פרץ שנבחר כיו"ר, אך זכתה במקום השני אחריו, ועקפה את ח"כ איציק שמולי. זמן קצר לאחר מכן, היא פרשה ממפלגת העבודה, חברה לאהוד ברק והיתה הדבק מאחורי הקמת רשימת המחנה הדמוקרטי, שכללה את מרצ, התנועה הירוקה ששפיר עמדה בראשה, וישראל דמוקרטית של אהוד ברק. בסופו של דבר השיג המחנה הדמוקרטי בספטמבר 2019 רק 5 מנדטים.
בעבודה לא רצו לקבלה חזרה
שפיר משתייכת לרשימה של חברי כנסת חברתיים, שצמחו מאותה מחאה ופרשו. קדמו לה ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (עבודה), שהיה יו"ר ועדת טרכטנברג לצדק חברתי ופרש מהכנסת לפני כשנתיים. קודם לכן פרשו מהעבודה גם שלי יחימוביץ, איילת נחמיאס ורבין ומיקי רוזנטל. מכל נשות ואנשי המחאה החברתית בכנסת נותר עתה רק ח"כ איציק שמולי (עבודה).