הפעם מצביעים עבור הקשישים

בקרוב מאוד יוכלו כל אזרחי מדינת ישראל לממש שוב, בפעם השלישית תוך זמן קצר יחסית, את זכותם הדמוקרטית ויצביעו בבחירות הכלליות.

נדמה כי במערכות הבחירות הקודמות, כאשר הציבור הכללי בישראל עמד מול הקלפי, הוא החליט להצביע לפי סוגיות כמו ביטחון, מדיניות חוץ, היבטי דת ומדינה, כלכלה או חינוך. כל אלה נושאים חשובים כמובן, אך מבחן התוצאה הראה שמי שהצבעה לפיהם לא שינתה באמת את חיי היומיום בישראל.

הפעם, לאור נתוני דו"ח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי המראים עלייה כואבת במספר הקשישים שנמצאים מתחת לקו העוני, אני קורא להכניס למכלול שיקולי ההצבעה גם את מצב הקשישים בישראל, ומקווה שהמצביעים ייתנו הפעם את קולם למפלגה שתתחייב לטפל באופן מיידי במצב הקיים.

אנו, חברות ועמותות הסיעוד, מעניקות מדי יום טיפול סיעודי לכ-200,000 קשישים זכאי חוק הסיעוד, החיים בביתם. אנו רואים מדי יום כיצד דור ההורים והסבים של כולנו מתמודד עם סיטואציה לא פשוטה, כאשר אזרחים רבים שעברו גיל פרישה מתקשים להתבגר בכבוד. דו"ח העוני שראה אור בימים האחרונים מציג נתונים כואבים מאוד: שיעור העוני בקרב הקשישים בישראל הוא הגבוה ביותר מזה חמש שנים ונמצא במגמת עלייה (עלה מ-17.2% בשנת 2017 ל-18.8% בשנת 2018), וגם שיעור העוני של משפחות שבראשן קשיש עלה (מ-21.8% בשנת 2017 ל-23.4% בשנת 2018).

גם יתר הנתונים שהוצגו בדו"ח מראים החמרה משמעותית במצבם של קשישי ישראל, ולמעשה – לפחות בכל הנוגע לקשישים – אין בנתוני הדו"ח ולו נקודת אור אחת. מדובר באוכלוסייה גדולה מאוד; לפי נתוני הלמ"ס, בסוף שנת 2018 מנתה אוכלוסיית האזרחים הוותיקים בישראל מיליון ו-56 אלף איש, מתוכם 586 אלף נשים ו-470 אלף גברים. האם אין למדינת ישראל אינטרס שאת השנים שנותרו להם יבלו קשישי ישראל ברווחה – ולא בחשש מתמיד מקו העוני או במחשבות טורדניות כיצד יוכלו "לסגור את החודש"?

במידה ולא יטופל, מצב הקשישים בישראל לא צפוי להשתפר בשנים הקרובות, אלא רק יילך ויחמיר. העלייה בתוחלת החיים והתפתחות הרפואה והמדע בשנים האחרונות גורמים לכך שהאוכלוסייה המבוגרת, בעולם בכלל ובישראל בפרט, חיה שנים רבות יותר (אך לא בהכרח טובות יותר; איכות חייהם של הקשישים נמצאת בנסיגה מתמדת). במקביל, יוקר המחייה בישראל עולה כל העת, הקשישים נדרשים להוצאות גדולות מאי-פעם, רבים מהם רשומים בשירותי הרווחה, חיים ללא פנסיה ומסתמכים על קצבאות בלבד ועל עזרה של בני משפחה ומכרים.

גם בעיית הבדידות מטרידה ופוגעת מאוד בבני הגיל השלישי. מאז שנכנסה לתוקף הרפורמה בתחום הסיעוד בנובמבר 2018, קשישים זכאי חוק הסיעוד שבוחרים לקבל כסף מזומן מהמדינה במקום טיפול פיזי המתבטא בשעות טיפול של מטפלים סיעודיים ועובדים סוציאליים, הופכים לא אחת לעריריים – כי אין מי שרואה אותם, דואג להם (פיזית ומנטלית), מקשיב ומתעניין במצבם.

אגב, שימו לב לנתון מעניין שמתחבא בדו"ח וקשור גם הוא לרפורמה. בדו"ח נכתב: "המרת קצבת הסיעוד לקצבה בכסף החל בנובמבר 2018, צפויה להשפיע בכיוון של הגדלת ההכנסה הכספית הפנויה של המשפחות המקבלות גמלה זו". מטרת חוק הסיעוד, חשוב להזכיר, היא מתן סיוע חיוני וטיפול הכרחי לקשישים הסיעודיים, למנוע התדרדרות במצבם ולספק להם את האפשרות להזדקן בכבוד בביתם ובקהילתם כפי שרובם מעדיפים, במקום במוסדות הטיפוליים השונים.

חוק הסיעוד אינו מצג שווא

החוק נוצר כדי לטפל בקשישי ישראל, לא כדי שהמדינה תתהדר בדו"ח הבא במצג שווא לפיו ההכנסה הפנויה שלהם עלתה, כשבפועל מצבם הפיזי יהיה גרוע וחמור מאי-פעם (וגם מצבם הכלכלי לא באמת ישתפר). גם אם תהיה בעתיד עליה מסוימת בהכנסה של הקשישים כתוצאה מהאפשרות להמיר את שעות הטיפול הסיעודי בכסף, תתרחש במקביל ירידה דרסטית במצבם התפקודי של הקשישים – שישתמשו בכסף להעלאת רמת ההכנסה בהם במקום לטיפול בהם. כמובן שהם לא יחדלו מלהיות סיעודיים, והנטל, שכאמור יילך ויגדל ככל שהשנים יעברו, ייפול על מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות.

מערכת הבחירות שתגיע בקרוב לפתחנו מהווה הזדמנות פז לבחון את מצב הקשישים בישראל. ישנן דרכים רבות לעזור לקשישים ולאפשר להם להתבגר בכבוד, אך מבחן התוצאה מוכיח כי המדינה לא עושה מספיק. העלאת קצבת הזקנה, הפניית "עודפי מיסים" לטובת הקשישים, ייזום פעילויות חינוכיות שיקרבו את הילדים והנוער לקשישים, תוכניות שמטרתן לשלב מבוגרים שרוצים ומסוגלים לעבוד במעגל העבודה – כל אלה הן רק חלק ממגוון פעילויות אפשריות להטבת מצבם של הקשישים בישראל וישנן כמובן דרכים רבות נוספות.

במערכת הבחירות הקרובה, הגיע הזמן שהציבור ידרוש תשובות מהמפלגות השונות ויכריח את נבחריו להתייחס לנושא - בדומה לאופן בו הוא מתייחס לנושאים אחרים. גם המפלגות, מצידן, צריכות להציב את הנושא הזה גבוה בסדר העדיפויות שלהן ולשלח אותו בשיח הציבורי-פוליטי. זוהי הזדמנות בלתי-חוזרת לתת מעט בחזרה למי שבמשך כל חייהם נתנו לנו כל כך הרבה. זה הזמן לאפשר חיי כבוד ורווחה להורינו וסבינו.

הכותב הוא יו"ר איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל