אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כך ניתן למנוע הצפות בערים צילום: דניאל לוריא

כך ניתן למנוע הצפות בערים

הגשמים הכבדים גבו חיי אדם וגרמו לנזקים גדולים בערים; ואולם יש פתרונות למי הנגר - בעמק הצבאים בירושלים, למשל, נבנתה מערכת ללכידת מי שטפונות שמונעת הצפות

17.01.2020, 07:35 | יעל המרמן-סולר

לנו, הישראלים, רחש הגשם בחלון מתחבר לרגש ולאתוס עמוק ושורשי של הפרחת השממה. אנו רואים בעיני רוחנו את רגבי האדמה החרוכים מתמלאים במים החודרים אל תת הקרקע, ממלאים את מי התהום בורות המים והמאגרים, את נחלי האכזב פורצים בעוצמה ומתמלאים מים חיים המעשירים את גדות הנחלים ומרחבי הטבע ואט אט מחליפים את צבע השממה הקיצית מחום וצהוב לירוק עז.

אבל, אירועי הגשם האחרונים מבהירים לנו שגשמי הברכה עלולים להפוך לקללה, אם לא נשכיל לנתב אותם נכון ולהשתמש בהם. ראינו כיצד כמויות אדירות של מים היורדים בבת אחת גורמים נזקים כבדים, משביתים ערים שלמות, גורמים לפקקי תנועה ואף עולים בחיי אדם.

"ערי ספוג"

אנו עדים לכמויות גדלות של מים הזורמים במרחב העירוני – מי נגר – כיוון שהקרקע אטומה ולא מאפשרת חלחול. במצב כזה, המים אינם מסוגלים לחלחל לתוך הקרקע ונישאים על פניה, בהתאם לשיפועים. בשנים האחרות תופעה זו הולכת ומתעצמת בשל האצת הליכי הפיתוח האינטנסיביים והקטנת שטחי החלחול בעקבות כיסוי הקרקע בבטון ובאספלט. כמו כן, שינויי אקלים, אשר מזמנים אירועי גשם נקודתיים, מרוכזים ועוצמתיים, גורמים לרוויה בקרקע ועומס על תשתיות הניקוז והצפתן.

בישראל ובעולם מכירים את בעיית מי הנגר, ואף מתחשבים בהם בתכנון העירוני. אחד הפתרונות המעניינים הוא "ערי ספוג". הרעיון פשוט ומבוסס על 3 שלבים: האטה, השהיה והחדרה. העיקרון הוא שככל שנאט את משטר הזרימה הוא ייצר פחות נזק ואם נשהה אותו מספיק זמן, הוא יהווה אזור רטוב לתקופה ארוכה יותר ויאפשר חילחול איטי ואפקטיבי של המים. ישראל עוד רחוקה משם שנות אור, אבל יש דוגמאות לאזורים בתוך ערים, המסייעות לספיגה מוגברת של מי נגר ויכולים להוות מודל ליישום בערים רבות.

עמק הצבאים עמק הצבאים עמק הצבאים

עמק הצבאים מונע הצפות

כזה הוא עמק הצבאים בירושלים ששייך לעירייה ומנוהל ע"י החברה להגנת הטבע. הפארק תורם רבות לטיפול בבעיות ניהול מי הנגר בעיר. זורמים אליו שני יובלים משמעותיים של נחל רפאים - נחל רקפות ונחל רחביה, שאוספים את מי הנגר משכונות רבות בירושלים. אל העמק מתנקזים יותר מ-25% ממי הנגר של העיר כולה. בעבר צומת פת הסמוכה היתה מוצפת כמעט מדי שנה, אולם מאז פתיחת הפארק לפני כ-5 שנים, זה פשוט לא קורה עוד.

איך זה עובד? לאורך יובל הנחל נחפרו 4 בריכות שתפקידם להאט את מהירות הזרימה ולהשהות את המים בפארק לאורך זמן. כשאלה מתמלאות, שאריות המים זורמים אל עבר ה"אגם הגדול", אשר מסוגל להכיל כמויות גדולות של מים בנפחים הולכים וגדלים, בהתאם לכמות הזרימה בנחל. מדרונות העמק דורגו בטרסות חקלאיות שתפקידן גם כן להאט ולהשהות את המים לזמן ממושך ולהפחית את ההתחתרויות והנזק במורדות התלולים של הפארק ובאזורי העמק המרכזיים נחפר לימַן (מערכת ללכידת מי שטפונות) רחב ידיים המייצר שלולית חורף קסומה בלב אחו מוריק. מקידוחי מקורות, נמדדה עלייה של 6 ס"מ במי התהום הנמצאים מתחת לפארק מאז הקמתו.

יתרון נוסף הוא שהתשתית הלחה מהווה את הבסיס להתפתחות מערכות צומח ובהתאם, מערכות חי וצומח, עשירות ומגוונות. הנהנים העיקריים הם תושבי העיר והמבקרים בה.

הכותבת היא אדריכלית ומתכננת ערים ואזורים ומנהלת את פארק עמק הצבאים בירושלים מטעם החברה להגנת הטבע 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
מערכת הבריכות בעמק הצבאים - פרי תכנון משותף של תושבים ואדריכלים
תודה על המאמר היפה והנכון כל כך. כדאי להוסיף שהמערכת המתוארת, כחלק מהפארק כולו, נהגתה ועקרונותיה גובשו בתכנית האב לעמק הצבאים, תכנית שהוכנה בשיתוף פעולה מלא וצמוד בין תושבים וארגונים,בריכוזו של אדריכל החברה להגנת הטבע דאז, רז עפרון.
מיכל  |  22.01.20
1.
הבעיה היא שיורקים עלינו ואנחנו אומרים שזה גשם
הבעיה היא לא בגשם - כי זה לא גשם. הבעיה היא שיורקים עלינו ואנחנו טוענים שזה גשם. בישראל המכונה מדינה כל המים שייכים למקורות שהיא חברה ממשלתית מסואבת ומושחתת. אסור לאדם פרטי לאגור במיכל את המים שזורמים במרזב מהגג שלו - הוא חייב לאפשר להם לזרום לרחוב ולגרום את ההצפה ההרסנית. אם זה היה מותר - אני ועוד מיליון בעלי בתים פרטיים כמו גם התארגנויות של בעלי דירות בבניינים משותפים ומוסדות ומבני מסחר ומשרדים. היינו מציבים מיכלים בפתחי המרזבים - אוגרים בימים הגשומים ומשקים איתם את הגינות כשנגמר החורף או כשיש עצירת גשמים. גג של בית פרטי במרכז זה בד"כ 100 מ"ר ויש לו גינה בערך בגודל דומה ויורדים עליו 50 קוב גשם בשנה ששוויים כ700 ש"ח שזה מה שהגינה צריכה כדי לשרוד את הקיץ. אבל מקורות לא תוותר על 700 מיליון שקל ומצידה שהאזרחים יטבעו. מקורות תשאב מים מגובה -200 מטר בדלק יקר ומזהם ונייבש את הכנרת ונוליך אותם מאות ק"מ דרומה. ונוסיף עליהם מים מותפלים שנוצרו בתהליך מזהם ע"י אנרגיה מזהמת ויקרה ואז נגבה מהאזרחים אגרת מים ומע"מ ואגרת ביוב כדי לממן את כל זה.
עלי עבדו  |  18.01.20