הטריק של המפלגות שעולה לכם 54 מיליון שקל

בסוף השבוע הגישו 30 רשימות את מועמדותן לבחירות לכנסת ה־23, זאת לעומת 47 רשימות שהתמודדו בבחירות בספטמבר 2019. בכנסת מכהנות כיום שמונה רשימות, המורכבות מ־20 מפלגות. חלקן, כמו העבודה־מרצ־גשר, התאחדו לרשימה אחת רק מהבחינה הטכנית ובכוונתן להתפצל לאחר הבחירות. היתר מעדיפות לפצל את הרשימה למספר מפלגות לא רק כדי לשמור על עצמאות, אלא כדי לזכות במימון מפלגות שמן יותר. 

הסיבה נעוצה בשיטת מימון המפלגות: כל מפלגה מקבלת מהכנסת מימון חודשי של 83 אלף שקל עבור כל אחד מחברי הכנסת שלה. בנוסף, מקבלת כל מפלגה סכום חודשי קבוע של 83 אלף שקל ללא קשר למספר הח"כים. 

יחידת מימון המפלגות שממנה נגזר מימון הבחירות ומימון המפלגות החודשי השוטף התעדכנה השבוע ב־0.6% בעקבות עליית המדד בשנת 2019 כולה, והיא עומדת של 1.385 מיליון שקל. 

עמיר פרץ, אורלי לוי אבקסיס וניצן הורביץ | צילום: אבי מועלם, עמית שאבי

השיטה מעודדת רשימות להתפצל למספר מפלגות. בכנסת הנוכחית רק שתי מפלגות מכילות מפלגה אחת כל אחת, והיתר מורכבות מ־4-2 מפלגות. הדבר מאפשר לכל מפלגה־בת לקבל תוספת למימון המפלגות החודשי, שמסתכם ב־1 מיליון שקל בשנה, או 4.5 מיליון שקל לקדנציה של 4.5 שנים.

כתוצאה מכך, רשימת ימינה לכנסת ה־23 מונה ארבע מפלגות: הימין החדש, הבית היהודי, האיחוד הלאומי ואח"י, שבראשה העיתונאית שרה בק. אח"י היא מפלגת מדף שהיתה בעבר בראשותו של אפי איתם, ונשלפת מהמגירה לצרכים אלה. בבחירות באפריל 2019 עמד בראש אח"י הח"כ דאז אלי בן דהן, ששוריין בליכוד ועבר עם הכסף לבית היהודי.

הפתרון הוא להפסיק לממן את המפלגות מעבר למספר המנדטים, ולקבוע כי כל רשימה לכנסת תקבל תוספת חודשית של 83 אלף שקל ללא קשר למספר המפלגות שמרכיבות אותה.

1.מענק ההסתגלות השני של כחלון

שר האוצר משה כחלון שהודיע בשבוע שעבר על פרישתו מהכנסת יקבל, שוב, מענק פרישה מבית המחוקקים, הפעם של 135 אלף שקל. וכחלון כבר קיבל מענק פרישה של 216 אלף שקל כשפרש מהכנסת בשנת 2012.

החוק מאפשר לח"כ שפרש וחזר, לקבל מענק פרישה עד לתקרה של תשע משכורות - סכום של 405 אלף שקל כיום. כחלון קיבל ב־2012 מענק פרישה של שש משכורת (שכר ח"כ עמד אז על 36 אלף שקל), כעת יקבל את יתרת הסכום.

כחלון התפטר מהכנסת בינואר 2016 בעקבות ה"חוק הנורבגי", וחזר באפריל 2019. הוא זכאי בפרישתו מהכנסת לקבל מענק מבית המחוקקים גם על התקופה שבה לא כיהן בכנסת.

2. גדי יברקן לא יקבל מענק פרישה

גדי יברקן, שערק מכחול לבן לליכוד קודם למקום ה־20. זאת משום שכחלון פינה את המקום החמישי ברשימה ובכך קידם את כולם מקום אחד קדימה, עד להצנחתו של יברקן למקום ה־20.

יברקן, שבעבר היה איש ליכוד, נבחר לכנסת באפריל 2019 והתפטר ביום רביעי מאחר שלא יכול היה לעבור כחבר כנסת מרשימה מפלגתית אחת לשנייה. הוא לא יקבל מענק פרישה, משום שכיהן פחות משנה ואילו מענק הפרישה משולם רק החל משנת הכהונה השנייה. עוד חויב יברקן להחזיר את רכבו ואת לשכתו.

בחודשיים הקרובים לא יקבל יברקן משכורת מהכנסת, עד להשבעתו הצפוייה ב־16 במרץ.

3. 90 אלף שקל ליוראי להב־הרצנו בפגרה

בעקבות התפטרותו של יברקן מהכנסת, נכנס אליה אוטומטית הח"כ לשעבר יוראי להב־הרצנו מכחול לבן.

להב־הרצנו יקבל בחודשיים הקרובים שכר של 90 אלף שקל כח"כ, עד לכינון הכנסת ה־23. הוא גם יקבל רכב חכור מהכנסת ולשכה, וזכאי להעסיק 3 יועצים פרלמנטריים. זאת על אף שהכנסת נמצאת בפגרת בחירות, והפעילות הפרלמנטרית שלה אפסית. המליאה לא מתכנסת כמעט, ולהב־הרצנו לא חבר בוועדות הזמניות שהוקמו: מסדרת, כספים, וחוץ וביטחון.

להב־הרצנו נכנס לכנסת לאחר שהח"כ לשעבר עו"ד עידן רול מכחול לבן אמור היה להצטרף לכנסת במקומו של יברקן. אלא שרול, שעובד בתפקיד בכיר בחברת הייטק, ויתר על הצטרפות לכנסת למשך חודשיים בלבד. עם זאת, רול ממשיך לכהן ברשימת כחול לבן לכנסת ה־23 והוא ממוקם במקום ה־34.

יוראי להב־הרצנו ממוקם במקום ה־35. אם גם הוא לא ייכנס לכנסת, הרי שיווצר מצב שבו פעמיים בתוך שנה הוא נכנס ויצא מכנסת שלא חוקקה ולא פעלה.