הפעם האגרסיביות של רוטשטיין דווקא סייעה לכלל החולים

בפעם האחרונה שפרופ' זאב רוטשטיין, יו''ר ועדת סל התרופות לשנת 2020, עלה לכותרות היה זה בנסיבות לא מאוד סימפטיות. נשות הדסה, הבעלים של בית החולים שרוטשטיין מנהל זה ארבע שנים, שיגרו אליו לפני כחודש מכתב נדיר בחריפותו עם טענות קשות על כך שהוא הכפיש, זלזל ואף חיבל בפעילותן למען בית החולים. נשות הדסה, שאיימו בפיטוריו, הגדירו את התנהגותו כבוטה, בלתי מכובדת, פוגענית ומחפירה. רוטשטיין לא ממש התרגש: זו לא הפעם הראשונה, וגם לא השנייה, שעל התנהלותו והתנהגותו, מסימני ההיכר שלו, הוא מקבל תלונות והערות.  

בסוף שבוע האחרון הזרקורים שוב הופנו אליו, אך הפעם באור חיובי: הוא הצליח להכניס לסל הבריאות תרופות וטיפולים חדשים בעת שהמסגרת התקציבית נותרה כשהיתה. מתברר שאחרי חמישה חודשים של עבודה אינטנסיבית התכונות הכל כך מוכרות של הדמות השנויה במחלוקת פעלו לטובת כלל החולים.

"נס גלוי"

שר הבריאות יעקב ליצמן מינה את רוטשטיין ליו"ר ועדת סל הבריאות באוגוסט 2019, מהלך שגרר לא מעט ביקורת על רקע יחסי הקרבה השוררים בין השניים. הקשר הצמוד הזה נחשף בכמה תחקירים שהעלו כי מקורביו של ליצמן קיבלו יחס של מלכים בבית החולים הדסה, עם קומות שלמות שהתפנו לכבודם, וכי בית החולים הירושלמי הופך ל"חרדי" יותר ויותר בהשפעת השר.

יו"ר ועדת סל התרופות פרופ' זאב רוטשטיין. "נעשה סטטיסטיקה על הצלחת התרופות" | צילום: יואב דודקביץ

אלא שעם כל הביקורת על ליצמן ועל הקשר המיוחד בינו לבין מנכ"ל הדסה, מתברר כי הבחירה ברוטשטיין ליו"ר ועדת סל הבריאות היתה מוצדקת בנסיבות של היעדר ממשלה, כנסת ותקציב. ועדת הסל לשנת 2020 עשתה את מרבית עבודתה בלי לדעת מה תהיה המסגרת התקציבית שתינתן לה, ואם בכלל תינתן תוספת תקציבית כלשהיא, כשברקע לא פחות מ־900 תרופות וטכנולוגיות חדשות בעלות כוללת של כ־3.5 מיליארד שקל.

בסופו של דבר רוטשטיין היה האיש הנכון במקום הנכון. מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הגדיר את עבודת הוועדה השנה כ"נס גלוי": המסגרת שאושרה נותרה ללא שינוי, 500 מיליון שקל בלבד, ועם זאת נכנסו לסל תרופות וטכנולוגיות רבות ויקרות. אחת הסיבות המרכזיות להצלחה זו היא מסע לחצים כבד (יש יגידו איומים) שניהל רוטשטיין כלפי חברות התרופות. מהיום הראשון הוא הבטיח שאצלו לא יהיו שולי רווח של 1,000% ושהוא ינהל משא ומתן מולן, דבר שלא היה קיים בוועדה בשנים עברו.

רוצים תוצאות

גורמים במערכת הבריאות העידו כי רוטשטיין לחץ, באופן סימפטי וגם פחות סימפטי, על חברות התרופות וקיבל את מבוקשו: הנחות שאיפשרו לו להכניס יותר תרופות באותה מסגרת תקציבית. יתרה מזו, בתחילת ספטמבר, במסיבת עיתונאים שערך בנושא הסל, הוא הבטיח כי אם התרופות או הטיפולים שייכנסו לסל לא יוכחיו את עצמם — הוא לא ישלם עליהם. "הן מבטיחות ריפוי", הסביר רוטשטיין בשיחה עם "כלכליסט". "אם זה לא יתקיים אנו לא נשלם. נשלם אך ורק לפי תוצאות. אנו לא הראשונים שנעשה את זה. גם ארצות הברית ואנגליה, ארצות מתוקנות, מתנהגות ככה מול חברות הפארמה. אנו נעשה סטטיסטיקה, אם נוודא כי הן הצליחו לרפא רק 50%, הן יקבלו רק 50% מהכסף".

גם מבחינת הרכב הסל ישנם כמה חידושים מרעננים. ראשית כל, נכנס לראשונה זה שנם רבות תרופה פסיכיאטרית, תחום מאוד מוזנח ברפואה הציבורית הישראלי,ת כדי לסייע ל־1,558 חולי דיכאון עמיד בעלות לא מבוטלת של כ־23.7 מיליון שקל; כך גם תרופה למניעת הדבקה ב־HIV בעלות של כ־6 מיליון שקל; יותר מ־100 מיליון שקל הושקעו בתרופות אונקולוגיות; ועוד 32 מיליון שקל לטיפול בסוכרת. התרופה היקרה ביותר שנכנסה לסל היא לוקסטורנה לטיפול בעיוורון, שעלותה 2.86 מיליון שקל למטופל.

ובכל זאת רוטשטיין לא השתנה, האיש סיפק הרבה כותרות אבל לא עמד בכל ההבטחות: באותה מסיבת עיתונאים הוא גם יתחייב כי ידרוש להעלות את ההשתתפות העצמית של החולים, ושהוא ידרוש מקופות החולים להשיב את הכספים שלא נותבו לתרופות או לטיפולים בסל החדש. ימים יגידו אם שני המהלכים הללו עוד יצאו לפועל.