אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תערוכה: כשמעצבי־העל רוקדים צילומים: Florent Giffard

תערוכה: כשמעצבי־העל רוקדים

תערוכה מרהיבה בצרפת מציגה תלבושות שעיצבו ותפרו גדולי המעצבים ששיתפו פעולה עם כוריאוגרפים במופעי מחול במאה השנים האחרונות

19.01.2020, 08:46 | עילית מינמר

שמלת פליסה של המעצב היפני איסי מיאקה, שמלת טוטו ייחודית של המעצבת ההולנדית איריס ון הרפן ובגדי ים מג'רסי רך של קוקו שאנל משנת 1924 – אלה רק כמה מהתלבושות שעוצבו ונתפרו במיוחד למופעי מחול ומוצגות בימים אלה בתערוכה "הקוטוריירים של המחול", במרכז הלאומי לתלבושות שבמולין צרפת.

התערוכה עוקבת אחר תלבושות שעיצבו מעצבי־העל של המאות ה־20 וה־21 בשיתוף פעולה עם כוריאוגרפים במופעי מחול מאז 1924 ועד היום. לתערוכה ארבעה חלקים: צורות, הבגד כעור, לא כל כך קלאסי וחומרים - כשבכל חלק מוצגות תלבושות מרהיבות של מעצבי־על בהם בלמיין, דיור, ז'יוונשי, סן לורן, לגרפלד. לצדם מוצגים מעצבים עכשוויים, בהם ואן הרפן, ריק אוונס, גארט פיו והדי סלימאן. בנוסף, התערוכה מקדישה אזור מיוחד לשיתופי פעולה ייחודיים. למשל, של המעצב הצרפתי ז'אן פול גוטייה והכוריאוגרפית רג'ין שופינו; איסי מיאקה וויליאם פורסייט; ג'אני ורסאצ'ה ומוריס בז'אר; והבחירות האקלקטיות של הכוריאוגרף דניאל לאריו.

מימין: שמלה שעיצבה מריה גרציה קיורי מדיור לבלרינה במופע “לילה לבן" של סבסטיאן ברטוד; דגם שעיצב איסי מיאקה לכוריאוגרף ויליאם פורסייט; ודגם של בית האופנה הצרפתי On Aura Tout Vu לבלט מונטה קרלו, צילומים: Florent Giffard מימין: שמלה שעיצבה מריה גרציה קיורי מדיור לבלרינה במופע “לילה לבן" של סבסטיאן ברטוד; דגם שעיצב איסי מיאקה לכוריאוגרף ויליאם פורסייט; ודגם של בית האופנה הצרפתי On Aura Tout Vu לבלט מונטה קרלו | צילומים: Florent Giffard מימין: שמלה שעיצבה מריה גרציה קיורי מדיור לבלרינה במופע “לילה לבן" של סבסטיאן ברטוד; דגם שעיצב איסי מיאקה לכוריאוגרף ויליאם פורסייט; ודגם של בית האופנה הצרפתי On Aura Tout Vu לבלט מונטה קרלו, צילומים: Florent Giffard

אוצר התערוכה פיליפ נואזט מסביר שהחלוקה הזו היתה למעשה השלד שאפשר לו לחבר בין דימויים מעולם הבלט, המחול המודרני ותצוגות אופנה ולהציב זה לצד זה תקופות שונות וחידושים. "אני מתעניין בדיאלוג הזה שבין הבמה למסלול התצוגה", אמר נואזט בראיון ל"ניו יורק טיימס". "הבמה יכולה להיות סוג של מעבדה, בלוק ציור בעבור המעצב. לפעמים רואים המצאות בתלבושות, ששנה אחר כך משולבות בקולקציות המותג, ולפעמים זה הפוך".

לא כל מה שנראה טוב על מסלול התצוגה מתאים לבמה ולהפך. לדברי נואזט, תלבושות למופע מחול צריכות לענות על צרכים ספציפיים של הרקדנים, הכוריאוגרפים והתיאטרון עצמו - מבחינת הבד שממנו עשוי הבגד כמו גם הגמישות והנוחות של הגזרה. התערוכה מאפשרת הצצה לחדשנות שבאופנה ולדיאלוג המרתק עם עולם המחול. הדיאלוג הזה בא לידי ביטוי, למשל, בשמלה שעיצבה מריה גרציה קיורי מדיור לבלרינה במופע "לילה לבן" של סבסטיאן ברטוד שעלה באופרה המלכותית ברומא. השמלה, מסביר נואזט, היא דוגמה מובהקת לקוטור בריקוד, "בגלל הגזרה הפשוטה מזה והעדינות שברקמות היד מזה. סגנון מסורתי של שמלת בלט מהתקופה הרומנטית ששואבת השראה מצללית של דיור בשנות הארבעים המאוחרות".

קיורי, אגב, שילבה גם היא מופע מחול - של הכוריאוגרפית הישראלית שרון איל ולהקתה - בתצוגת אביב־קיץ 2019. שמלה נוספת בתערוכה היא תוצאה של שיתוף הפעולה בין מיאקה לכוריאוגרף והרקדן ויליאם פורסייט. "מיאקה יצר למופע מחול מ־1991 200 תלבושות בגוני לבן, שחור ואפור מתוך כוונה לבחון עד כמה הן לבישות ועמידות", אומר נואזט. "רקדן עושה הרבה יותר מדוגמנית: הוא קופץ, נופל, זז, מתגלגל על הרצפה ומתחכך בגוף אחר. זו היתה מעבדה מושלמת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות