אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סרט תעודה חדש: הניואנסים שבין מניאק לשמוק צילום: NFB

סרט תעודה חדש: הניואנסים שבין מניאק לשמוק

סרט תעודה חדש בוחן את תולדותיו התרבותיים והחברתיים של המניאק. בראיון איתו אומר הבמאי שזה יכול להיות תו אופי לאומי, למשל של ישראלים: “כי עידוד מניאקיות חשוב כהכנה לקרב"

20.01.2020, 08:09 | רותה קופפר

סרט התעודה "מניאק: קווים לדמותו" ממפה בעזרת מומחים מתחומים שונים, מפילוסופיה, דרך פסיכולוגיה ועד קומדיה, מה בדיוק עונה להגדרה של Asshole? בעברית תורגם שם הסרט ל"מניאק". המלומדים בסרט מנסחים את הניואנסים שבין מניאק לשמוק ולדושבאג כמעט באופן מדעי.

האם זה עניין סביבתי, כלומר האם יש בתי גידול למניאקים? כן, הצבא, למשל, או אחוות באוניברסיטה וחברות פיננסיות בוול סטריט, ממש מעודדים התנהגות כזאת. האם ילד בן 5 יכול להיות מניאק? לא, הוא מקסימום יכול להיות "חרא קטן". מניאק, בניגוד לסתם מגעיל, צריך להתבשם בפריווילגיות. הוא צריך להרגיש שכאשר הוא חותך אותך בתור בדואר או בכביש, הוא עושה את זה כי זה מגיע לו מלידה. לכן כמובן נשאלת השאלה בסרט האם אשה יכולה להיות מניאקית. על כך משיב הקומיקאי הבריטי ג'ון קליז: "אני חושב שאפשר להגיד שאמא שלי היתה אסהול". והוא מסביר: "אם היית שואל אותה 'אילו שגיאות עשית בימי חייך?', היא היתה משיבה 'לא היו כאלה'".

הבמאי ג הבמאי ג'ון ווקר, יוצר הסרט מניאק | צילום: NFB הבמאי ג

הסרט מקדיש חלק מהזמן שלו לנעשה באיטליה ולרב־המניאקים שלה, סילביו ברלוסקוני, ראש ממשלתה לשעבר. אחת המרואיינות בסרט מספרת כי שאלה את עצמה בתקופת שגשוגו של האיש האם כל תושבי איטליה נהפכו למניאקים. בראיון טלפוני עם ג'ון ווקר, יוצר הסרט התיעודי המהנה והמעניין הזה (שישודר ב־HOT 8 ביום רביעי, 22 בינואר), מביתו שבקנדה, שוחחנו בין השאר על מדינות המועדות יותר למניאקיות מאחרות. "הסרט שלי נעשה בהשראת ספרו של אהרן ג'יימס, בעל אותו שם כשם הסרט", הוא מספר. "הוא כותב שם שלבן הגדל בארה”ב, איטליה או ישראל יש סיכוי רב יותר לחיות חיי מניאק מאותו בן הגדל בקנדה, נורבגיה או יפן. לא הכנסתי את זה לסרט כי זו אמירה טעונה שמחייבת הקשר. אבל מה שהוא ניסה להגיד הוא שזו תולדה של תרבות גברית, וקשורה להשפעה של הצבא על החברה: התנהגות קשוחה ועידוד מניאקיות הן תכונות חשובות כהכנה לקרב.

מימין: ג מימין: ג'ון קליז שמופיע בסרט בתור פרשן, וסילביו ברלוסקוני מוצג בסרט כאב־טיפוס של מניאק | צילומים: אי פי איי,JWP מימין: ג

הוא דווקא מספר שכשהיה בישראל וצילם את סרט התעודה “ילדים מוסתרים” על ילדים שהוחבאו במלחמת העולם השנייה, “לא נתקלתי בהתנהגות מניאקית במיוחד, אבל כקולנוען שמסתובב בעולם אני יכול לומר שבכל מדינה יש אסהולז גם אם היא מדינה מבוססת או כזאת שהיתה קורבן לאפליה ופגיעה".

הזכרת קודם את התרבות הגברית כמקדמת מניאקיות. למרות האמירה של ג'ון קליז, יש מי שטוען בסרט כי 99% מהמניאקים הם גברים. אני מרגישה מודרת. אני מוחה!

"אני הולך לפי ההגדרה של ג'יימס שלפיה המניאקיות נובעת מתחושת 'מגיע לי' עמוקה, רצון לנצל את זה וחוסר מוכנות להקשיב לתלונה. יש מחקרים שמצביעים על בריונות נשים, אבל היא באה ממקום אחר, לא מתוך תחושה עמוקה של פריבילגיה. בזה הביץ' (הכלבה) לדוגמה תהיה שונה באופן מהותי מהמניאק".

זה הרגע בשיחה שבו חייבים להצביע על הפיל שבחדר: לאורך כל הסרט יש רמיזות לכך שהמניאקיות שהשתלטה על העולם נעוצה באווירה הפוליטית, שזאת רוח המפקד שלה. ישנו אזכור ל"עובדות אלטרנטיביות" ול"פייק ניוז", אבל בשום מקום לא מוזכר הנשיא הנוכחי של ארה”ב, דונלד טראמפ. "קודם כל, ידעתי שכולם מודעים לזה”, אומר ווקר, “אז בשביל מה להצהיר את המובן מאליו? הוא גם מטרה קלה מדי, ולא רציתי להיתפס כליברל שמאלני. ברלוסקוני יותר מעניין, יותר מורכב והיה שם קודם. טראמפ הוא בור, אפילו לא שווה להתייחס אליו. אם יש דבר אחד שלמדתי מעשיית הסרט, זה שהדבר הכי טוב לעשות עם אסהולז הוא להתעלם מהם. אחת הבעיות העכשוויות היא שהתקשורת מעריצה מניאקים, מתמקדת בהם ומחזקת אותם. אבל אנחנו כבר מתחילים לראות ניצנים של התנגדות להתנהגות הרעילה הזאת.

יש כבר מי שמחפשים אלטרנטיבה. בחברת ביירד, למשל, החליטו להנהיג מדיניות אנטי־מניאקית מוצהרת. מין גרסה אלטרנטיבית להצלחה — קפיטליזם מואר, אפשר לקרוא לזה — שמוכיחה שאפשר להצליח בלי לדרוך על אחרים. זה מעורר תקווה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות