אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ימי כחלון: המחירים עלו ב-15%, המחסור בדירות צומצם צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

ימי כחלון: המחירים עלו ב-15%, המחסור בדירות צומצם

מטה הדיור לא הצליח להדביק את הביקוש לדירות, אבל כחלון עדיין רשם הישגים: הוא דיכא ביקושים והבריח משקיעים באמצעות ריכוז סמכויות נכון

20.01.2020, 19:01 | אמיתי גזית

את פועלו של שר האוצר משה כחלון בשוק הדיור אפשר לסכם במונחים שמשמשים מורים בבתי הספר: הציון בלתי מספיק, אבל לצידו הרבה פוטנציאל בלתי ממומש. בהסתכלות על השורה התחתונה כחלון לא הצליח להשיג את שהבטיח: בתקופת כהונתו מדד מחירי הדירות עלה ב־15%, בעיקר משום שגם הוא לא הצליח לפתור את הבעיה המרכזית בענף: המחסור בדירות. עם זאת כחלון רשם הישג בלתי מבוטל בצמצום גרעון הדירות השנתי (הפער בין צורכי הדיור של המשק לבין הידרות שנבנו) ביחס לתקופות שקדמו לו.

קראו עוד בכלכליסט

ב־2016 העריכה המועצה הלאומית לכלכלה כי גידול האוכלוסיה מצריך תוספת שנתית של 52 אלף דירות למשק. כחלון הצליח להתקרב ליעד זה בתקופת כהונתו, אך לא השיג אותו. בשנת הכהונה הראשונה שלו כמעט 44 אלף דירות הגיעו לגמר בנייה. ב־2018 נרשם שיא כאשר הושלמה בנייתן של 50.5 אלף דירות. על פי הקצב שנרשם בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, נראה כי גם בשנה שחלפה הושלמה בנייה של כמות דירות דומה. אבל זה לא מספיק בעיקר בגלל פערי העבר: ב־2011 העריכה ועדת טרכטנברג כי הפער בין כמות הדירות שנבנו בשנים שקדמו לכינונה לבין צורכי המשק עומד על כ־65 אלף דירות.

ב-4 השנים שחלפו מאז הדו"ח ועד שכחלון נכנס למשרד האוצר המחסור גדל בעוד כ־50 אלף דירות. בתקופת כהונתו בת ארבע השנים של כחלון הפער בין הצרכים להיצע העמיק ב־19 אלף דירות בסך הכל. כאמור - הגרעון צומצם, אבל עדיין לא נרשם איזון ולא ניתן היה להשתלט על פערי העבר.

משה כחלון, צילום: אוראל כהן משה כחלון | צילום: אוראל כהן משה כחלון, צילום: אוראל כהן

מחיר למשתכן דיכאה את הביקוש לדירות

כהונתו של כחלון תיזכר במיוחד בזכות תוכנית מחיר למשתכן שאולי תאפשר בעוד כמה שנים לכמה עשרות אלפי משפחות לרכוש דירה מוזלת. עם זאת, התוכנית לא פתרה את בעיות היסוד שמכבידות על שוק הדיור ושבגללן הליך בניית דירה נמשך לעתים יותר מעשור: תשתיות לא מספקות, הליך הוצאת היתר בנייה מסורבל ואטי ומחסור בכוח אדם.

מחיר למשתכן הצליחה בשני מובנים ‑ היא אפשרה למכור דירות בפריפריה, שלא היו נבנות ללא התוכנית, אבל בעיקר הצליחה לדכא את הביקוש לדירות בכך שגרמה לכ־180 אלף משקי בית להמתין עד שחלום הזכייה בהגרלה יתגשם.

דיכוי הביקושים יירשם לזכותו של כחלון גם בגזרת המשקיעים. החלטתו להכביד את מס הרכישה גרמה לכך ששיעור המשקיעים מקרב רוכשי הדירות צנח מכ־30% לכ־15%.

כחלון תיאם לראשונה בין כל הגופים העוסקים בדיור

כחלון נכנס למשרד האוצר עם תוכנית פעולה מסודרת ומימש סעיפים רבים בה, מה שתרם לאחד מהישגיו המרכזיים: ריכוז מכלול הסמכויות הנוגעות לדיור ובהם מנהל התכנון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי תחת קורת גג אחת. בזכותו, לראשונה, כלל הגופים שעוסקים בדיור היו מתואמים וחדורי מטרה משותפת ‑ לבנות עוד דירות. זאת במיוחד באמצעות מטה הדיור ואביגדור יצחקי שעמד בראשו בתחילת הקדנציה של כחלון.

בהנהגתו של כחלון התחולל שינוי דרמטי במוסדות התכנון, וקצב אישור תוכניות הבנייה למגורים הואץ. ב־2019 אושרו תוכניות לבניית כ־140 אלף דירות, בעוד ב־2014 כמות הדירות בתוכניות שאושרו עמדה על 63 אלף בלבד. בשיאו של משבר הדיור ב־2011 אישרו מוסדות התכנון תוכניות שמאפשרות לבנות רק 32 אלף דירות.

הסיבות שבגינן הממשלה לא מצליחה להוציא לפועל את כל התוכניות האלה לאו דווקא תלויות בכחלון או במשרד האוצר, ועיקרן במשבר התשתיות שמתרחש לנגד עינינו. הכוונה היא במיוחד לתחבורה ציבורית ותשתיות נוספות שנחוצות לשכונות מגורים מודרניות, דוגמת ניקוז.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות