אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בעולם של חברות ללא בעל שליטה דרושים כללי משחק חדשים צילום: עמית שעל

ניתוח כלכליסט

בעולם של חברות ללא בעל שליטה דרושים כללי משחק חדשים

הגבלת כהונה ל־10 שנים, כהונה בו־זמנית בשתי חברות גדולות ושלוש בסה"כ, תנאי סף מוגדרים, ותקופת צינון של שנתיים: אלו רק חלק מהכללים שיכולים להבטיח שבעידן בו גרעיני השליטה נעלמים, דירקטוריונים יוכלו להוות משקל נגד להנהלה

20.01.2020, 08:45 | אמרי טוב

קיומו של בעל שליטה מהווה, לרוב, יתרון בעיצוב כיווני עבודתה והתפתחותה של החברה. בעל שליטה מאפשר על פי רוב יצירת מכנה משותף ותרגומו לתוכניות עבודה, כמו גם מעקב שוטף אחר ביצוע ודרך יישום התוכניות.

הסדר בעל שליטה מחזק במהותו את הזהות בין בעלות על מרבית המניות לבין הניהול השוטף של החברה. אל מול היתרון המסוים ראוי לציין את הסכנה הכרוכה בחתירתו של בעל שליטה לממש את יעדיו שלו על פני אלה של מחזיקי עניין אחרים, כגון בעלי מניות מיעוט, בעלי חוב, מנהלים ואחרים. אך סכנה זו אמורה להיות מנוטרלת בעזרת כללי הממשל התאגידי, הנשענים על חקיקה כללית וערכים מתרבות החברה. מוטת השליטה של בעלים נפגמת ככל שהחברות גדלות, והצורך בניהול שוטף אינו מאפשר לבעל השליטה לעשות הכל.

"היעלמותו" ההדרגתית של בעל השליטה היא תופעה שראוי שתיחקר לעומקה. מדובר בתופעה שמייצרת חלל במשוואות החברה, העוסקות בעיצוב המכנה המשותף שלה. כך היא מותירה את המנהלים עם "הכוונה עצמית" בלבד ועם פיקוח, רעוע בדרך כלל, של הדירקטוריון ושל רגולטורים חיצוניים. שינויים אלו מחייבים התאמות בכללי הממשל התאגידי ביחס לחברות ללא גרעין שליטה.

הצורך בגורם מייצב, היכול ליצור מכנה משותף לכל מרכיבי החברה ולפקח על דרך השגתו, מציב מחדש את הדירקטוריון כגורם מרכזי המכוון ומפקח, על פי דרישת החוק. בנוסף, הדירקטוריון יכול וצריך להוות גורם המרסן את המתחים הנוצרים מניגוד אינטרסים של מחזיקי עניין שונים. הגדרת דירקטור כמי שלוקח חלק בעבודת הדירקטוריון אין בה בכדי לבטא את חשיבות תפקידו.

התשתית ההתנהגותית הקיימת של דירקטור היא חובת הזהירות וחובת הנאמנות. התנהלות בכפוף לשתי חובות אלה תבטיח לדירקטור "שם טוב" וביטוח במקרה של תביעות, אך אין בה כדי להגדיר תכולה מלאה של המקצוע. נכון להיום, אין תורה המסבירה לדירקטור את תפקידיו. חשיבות תפקידו של הדירקטור הובילה אותי להתמקד בתהליך בחירתו כנושא ראשון.

דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, צילום: מקס מורון דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים | צילום: מקס מורון דב קוטלר, מנכ"ל בנק הפועלים, צילום: מקס מורון

מי יכול להיות דירקטור?

 

התשובה לשאלה מי יכול להיות דירקטור היא מי שעונה על ההתניות הקיימות היום ובנוסף עומד בקריטריונים הבאים שאני מציע:

1. תנאי סף מחייבים.

הכשרה ספציפית לעבודה כדירקטור דורשת: הכשרה ברמה אקדמית המעניקה תואר מוכר, כשתוכנית ההכשרה תאושר על ידי רשות ניירות ערך, או גורם אחר במשרד המשפטים. ניסיון מוכח בעבודה בחברות ציבוריות: ניסיון של 15 שנים, לפחות, כמנהל כללי של חברה בגודל בינוני (מ־11 עד 100 עובדים ומחזור מכירות של עד 100 מיליון שקל בשנה), או ניסיון של 15 שנה לפחות, בתפקיד CFO, יועץ משפטי, מבקר, בחברה גדולה (מעל 100 עובדים או מחזור מכירות שנתי של מעל 100 מיליון שקל בשנה). בנוסף, בעלי ניסיון רב אחר יוכלו להיבחר כדירקטורים רק אם הדירקטוריון יצביע על הצורך במומחיותם לפעילותו (הדבר יחייב את אישור הרגולטור).

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, צילום: רון קדמי חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי | צילום: רון קדמי חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, צילום: רון קדמי

2. איך ייבחרו הדירקטורים?

תגובש רשימת מועמדים מאושרים לכהן כדירקטורים בחברות שונות, שעומדים בתנאי הסף. הרשימה תנוהל על ידי משרד המשפטים/רשות ניירות ערך/הבורסה לניירות ערך. כל דירקטוריון יוכל לבחור מתוך הרשימה את המועמד המתאים לו, על בסיס הערכת צרכיו בחמש השנים הבאות. דירקטוריון יוכל לבחור דירקטורים על בסיס ניסיונם המקצועי הקודם, שאינם ברשימה המאושרת, לאחר שהרגולטור המתאים יאשרם בבחינת Fit and Proper המקובלת גם היום (על ידי חלק מהרגולטורים). אסיפת בעלי המניות תאשר או תדחה את בחירתו של הדירקטור, אבל לדירקטוריון תהיה זכות האישור האחרונה.

ניר שטרן, מנכ"ל פז, צילום: עמית שעל ניר שטרן, מנכ"ל פז | צילום: עמית שעל ניר שטרן, מנכ"ל פז, צילום: עמית שעל

3. משך הכהונה של דירקטור.

דירקטור ייבחר לתקופה של חמש שנים עם אפשרות להארכה אחת של חמש שנים נוספות. ייקבעו כללים, באישור הרגולטורים השונים, להפסקת כהונת דירקטור או תנאים לאי־אישור הארכה אוטומטית של כהונה שהסתיימה. בכל מקרה, לא יכהן דירקטור יותר משתי כהונות ועשר שנים. לאחר מכן, יידרש לצינון של שנתיים לפחות.

4. מספר דירקטוריונים שבהם ניתן יהיה לכהן.

יישמרו ההגבלות הקיימות היום. לא יכהן דירקטור ביותר משני דירקטוריונים גדולים בו־זמנית. לא יכהן דירקטור ביותר משלושה דירקטוריונים בו־זמנית.

קור שולץ, מנכ"ל טבע קור שולץ, מנכ"ל טבע קור שולץ, מנכ"ל טבע

5. הרכב הדירקטוריון.

הדירקטוריון בראשות היו"ר יגדיר את העדפותיו להרכב המקצועי־אנושי הנדרש לו. הגדרת צורכי כוח האדם תיעשה תוך התייחסות לתוכנית האסטרטגית של החברה ו/או תוכנית רב־שנתית של החברה המאושרת על ידי הדירקטוריון. הגדרת תוכנית אסטרטגית תיעשה בהמשך.

6. דירקטורים תלויים ובלתי תלויים.

על בסיס מודל בחירת הדירקטורים שהצעתי, יחד עם ההבנה שהנאמנות של הדירקטורים אינה לבעלי המניות, אלא לחברה כולה, ההבחנה בין דירקטורים תלויים ובלתי תלויים מיותרת. כך גם תפקיד הדח"צ מתייתר. לדירקטורים אין תלות בבעלי המניות, נאמנותם נתונה לחברה. חובתם הבסיסית היא לא להפלות בין מחזיקי העניין השונים. זאת, כחלק מהחובה לפעול לטובת החברה כולה.

דוד זבידה, מנכ"ל כלכלית ירושלים, צילום: תומר לוי דוד זבידה, מנכ"ל כלכלית ירושלים | צילום: תומר לוי דוד זבידה, מנכ"ל כלכלית ירושלים, צילום: תומר לוי

המלצה על דירקטורים ובחירתם על ידי בעלי המניות הן תהליך בלתי רצוי ובלתי נחוץ. בעל מניות הממליץ או בוחר בדירקטור מסוים עושה זאת על בסיס ההנחה שזה ייתן לו יתרון בהחלטות הדירקטוריון. במהלך כזה יש זרעי פורענות כפולים: ראשית, בעל המניות מנסה ליצור תנאים של העדפת בעל עניין אחד על אחרים. שנית, הוא מייצר אפשרות שהדירקטור ימעד ויעדיף אותו על פני בעלי עניין אחרים. כאשר בעל המניות הבוחר הוא גם בעל השליטה בחברה, הקושי בפני הדירקטור הוא גדול יותר. במודל הבחירה הנ"ל מאבד בעל השליטה, כמו גם בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים, את העמדה המאפשרת להם לכאורה יצירת יתרון לא ראוי על פני מחזיקי מניות או בעלי עניין אחרים.

הפקעת סמכות מינוי הדירקטורים מידיהם של בעלי המניות או מחזיקי עניין אחרים אינה פוגעת בבעלותם על החברה, אלא ביכולתם לנהל אותה. בעלי מניות בחברה פרטית נקלעים לדילמה בסיסית ברגע שהם מחליטים לגייס משאבים בשוק ולהפוך לחברה ציבורית. גיוס ההון מהציבור מתבצע בדרך של גיוס מניות ו/או אשראי (אג"ח). בשני המקרים נדרשת החברה לפעול על בסיס כללים שונים. מרגע שהחברה הפכה לציבורית, אין בעלי המניות יכולים לעסוק בניהולה, מתוך חשש שפעילותם תגרום להעדפת בעלי עניין, תוך ניגוד עניינים מהותי.

ההפרדה בין המנהלים לבעלי המניות היא ראויה

 

בחברות ציבוריות ללא גרעין שליטה נוצר פער בין הבעלות על המניות והיכולת לנהל את החברה. למעשה, גם בחברות שבהן יש גרעין שליטה, ראוי להחיל אותה תפיסה, ולפיה הפנייה לציבור לגיוס משאבים מעמידה כללי ניהול נוקשים יותר, שאינם מתירים לבעלי המניות לעסוק בניהול השוטף. קיימים לפחות עוד שלשה משתנים, בנוסף לכמות המניות, המעצימים את הצורך להפריד בין הבעלות על המניות והניהול השוטף: רמת המינוף שחברה נמצאת בו, סוג המוצר אותו מייצרת החברה ומידת הריכוזיות שיש לחברה בשוק. בעלי המניות מנועים מניהול ישיר של רכושם, אף שהם האחרונים מבין מחזיקי העניין המקבלים את התמורה לתשומתם. חלוקת הרווח נעשית רק לאחר שכל שאר מחזיקי העניין קיבלו את התמורה לתשומתם.

חרף החולשה היחסית של בעלי המניות, ההפרדה בין המנהלים לבעלי המניות והפעלת הדירקטוריון בתווך הוא מהלך ראוי. עם זאת, נכון לערב את בעלי המניות, כולל בעלי שליטה, במידע שאינו מוסתר מבעלי עניין אחרים, לשמוע את עצתם, אבל לוודא שלא נוצרת העדפה שלהם. דיווחים ודיונים באסיפת בעלי המניות, בהנהגת יו"ר הדירקטוריון, הם הדרך לקשר סדור בין הנהלת החברה ובעלי המניות שלה.

כמו כן, נדרשת הפרדה בין יו"ר הדירקטוריון והמנכ"ל בחברה ציבורית.

ההפרדה בין ההנהלה והדירקטוריון אינה מנהלית אלא פונקציונלית. היא מבליטה את התחומים העקרוניים בהם יתקיים שת"פ בין ההנהלה לדירקטוריון. השיתוף המוצג הוא מכשיר לשיפור עבודת הדירקטוריון והפיכתו למתווה, מוביל, מועיל ומפקח כנדרש בחוק. על הדירקטוריון לעסוק במתן מענה לשאלה מה חברה רוצה? לכאורה, החברה חותרת להשיג את יעדי העל שלה. אבל החברה לא יכולה לחתור להשגת יעדיה ב"כל מחיר", יש עליה מגבלות. המשטר התאגידי, תיאבון הסיכון, משטר הבקרה, התרבות הארגונית, כל אלה מכתיבים את המותר והאסור בדרך למימוש פונקציית המטרה. תפקידו של הדירקטוריון הוא ליצור את המכנה המשותף הזה ולעקוב אחרי מימושו.

הכותב שימש יותר מ־20 שנה דירקטור בחברות מובילות במשק, היה היועץ הכלכלי של מערכת הביטחון ופרסם ספרים ומאמרים בכלכלה ובכלכלת ביטחון וגם מחבר הספר (בהפקה) "אוכלי בורקס ועציצים - שם זמני"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות