אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדרך למכירת אבידר, מי ידאג ל־1,600 עובדים צילום: עמית שעל

בדרך למכירת אבידר, מי ידאג ל־1,600 עובדים

הנאמן שמונה לחברת השמירה, שלמה נס, צפוי להודיע היום אם מצא קונה לחברה. אחרי שבקשת הפירוק כללה הודאה בהפרת זכויות עובדים, הם מוצאים עצמם תלויים בנאמן שמונה לבקשת הבעלים

23.01.2020, 08:58 | ענת רואה

שבועיים אחרי שהוצא צו הקפאת הליכים קבוע לחברת השמירה אבידר, המעסיקה 1,600 עובדים, יודיעו היום הנאמנים עו"ד שלמה נס ועו"ד שלומי פיליבה אם מצאו קונה לחברה ואת זהותו. חובותיה של אבידר עומדים על כ־74 מיליון שקל, ומבקשת הפירוק שלה עולה שחלקם נובעים מאי הפרשת תשלומי פנסיה לעובדים בניגוד לחוק, וחובות לביטוח הלאומי ולרשויות המס.

קראו עוד בכלכליסט

לפי שעה מתמקדים מאמציהם של הנאמנים, שאחד מהם, נס, נבחר על ידי בעלי החברה במכירה, אולם ככל שימצא קונה תידרש בדיקה של סימני השאלה הגדולים שנותרו מרחפים בכל הנוגע להתנהלותם של בעלי החברה, אליהו אבידר והמנכ"ל ישראל נווה, ובראשם: מידע חסר ומעורר ספקות על החובות של משרדי הממשלה לחברת אבידר, הסיבה להעברתם של 7 מיליון שקל לחברת טריניטי בקרות שכר, חובותיה הגבוהים של אבידר לחברות ביטוח בשל תשלומי פנסיה לעובדים ולרשויות המס בשל תקלות בתשלומי מע"מ.

"תרגיל עוקץ"

בבקשת הקפאת ההליכים שהגישה החברה ב־8 בינואר צוין כי מדובר בחברה רווחית שעל לקוחותיה נמנים משרד רה"מ, משרד הביטחון, משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, עיריות ת"א וירושלים וחברת חשמל. עוד נטען כי "שרשרת אירועים אקסוגניים (שמקורם חיצוני, ואינם בשליטתה של החברה) שאירעו בשנה האחרונה – גרמו לקריסתה.

משרדי חברת אבידר, צילום: עמית שעל משרדי חברת אבידר | צילום: עמית שעל משרדי חברת אבידר, צילום: עמית שעל

בבקשה מפורטים שישה אירועים חיצוניים: הקיפאון הפוליטי, תרגיל עוקץ לו נפלה אבידר קורבן, וארבעה הסדרי תשלומים שנכפו על החברה. אולם מבט נוסף בדברים מעלה תהיות הן לגבי עמימות הטענות והן לגבי הגדרת חלק מהאירועים כחיצוניים, כשהרושם הנוצר הוא שהחברה הביאה אותם על עצמה.

בכל הנוגע לקיפאון הפוליטי נכתב כי לאבידר לא הועברו תשלומים בהיקף 20 מיליון שקל על שירותים שכבר סופקו על ידה מגופים ממשלתיים. אבל בבקשת ההקפאה או בנספחיה אין כל פירוט: אילו משרדים חייבים כסף לחברה, מה היקף החוב של כל אחד מהם ועבור אילו שירותים. כמו כן לא מצוין אם החברה ממשיכה לספק שירותים מבלי שהיא מקבלת תשלום, ואם כך – מדוע אין היא פונה לבית המשפט.

מימין: עו"ד שלמה נס, השופטת בטינה טאובר ועו"ד גלילה הורנשטיין, צילומים: אוהד צויגנברג, נמרוד גליקמן, אוראל כהן, אתר בתי המשפט מימין: עו"ד שלמה נס, השופטת בטינה טאובר ועו"ד גלילה הורנשטיין | צילומים: אוהד צויגנברג, נמרוד גליקמן, אוראל כהן, אתר בתי המשפט מימין: עו"ד שלמה נס, השופטת בטינה טאובר ועו"ד גלילה הורנשטיין, צילומים: אוהד צויגנברג, נמרוד גליקמן, אוראל כהן, אתר בתי המשפט

אירוע נוסף שמוגדר ככזה שאינו נמצא בשליטת החברה, הוא אי עמידתה בחובתה החוקית לשלם הפרשות לקרנות הפנסיה וקופות הגמל של העובדים. משרדו של עו"ד נס שניסח את בקשת ההקפאה מספק את ההסבר הבא: מכיוון שהמדינה עיכבה תשלומים לחברה (שפרטיהם לא נחשפו), החברה לא הצליחה לעמוד בתשלומים וחדלה מביצוע הפרשות לעובדים. נכון לחודש אוקטובר 2019 הסתכם החוב בשל הפרשות ביותר מ־8 מיליון שקל (6.66 מיליון שקל למיטב דש ו־1.87 מיליון שקל למנורה). בשל החוב הגבוה הסכימו שתי המבטחות להגיע להסדר תשלומים מול אבידר והיא התחייבה לשלם כמיליון שקל מדי חודש עד לפרעון החוב המלא.

בכל הנוגע להונאה המסתורית, מפורטים בבקשה מעט פרטים: ב־2016 התקשרה אבידר עם קבוצת טרינטי בקרות שכר, שמספקת שירותי יעוץ, כדי לבחון החזרת דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר בשנים קודמות. אבידר טוענת כי שילמה לטריניטי סכום בלתי נתפס של 7 מיליון שקל, ללא הסבר עבור מה הוא שולם, אולם בדיעבד גילתה שנפלה קורבן לתרגיל עוקץ והמשרד לביטוח לאומי דרש ממנה לשלם לו 6.81 מיליון שקל. ואם לא די בכל אלו, "אירוע חיצוני" נוסף שהקשה על פעילות החברה בא בדמות רשות המסים שקבעה כי החברה ניכתה מס תשומות שלא בהתאם לתקנות והוציא לחברה שומת מס בהיקף 5.67 מיליון שקל. בסוף נובמבר 2019 אושר הסדר תשלומים של 7.25 מיליון שקל בפריסה ל־10 תשלומים. "יוצא אפוא", כותב משרד נס בבקשת ההקפאה, "כי אבידר מצאה עצמה תחת שורת הסדרי תשלומים מול ביטוח לאומי, מע"מ וקרנות הפנסיה והיה עליה לשלם מידי חודש כ־2 מיליון שקל רק על ההסדרים הללו. הסכום נגרע מהתזרים השוטף והקשה על התנהלותה עד שזו הפכה לבלתי אפשרית".

גם אופן מינויים של הנאמנים בתיק מעלה תהיות. עו"ד שלמה נס נכנס לתמונה, לפי תצהיר ניגוד עניינים שלו, ב־23 בדצמבר 2019, שבועיים לפני שהחברה הגישה, באמצעות משרדו, את הבקשה להקפאת הליכים. למרות שפעילות אבידר מתנהלת מתל אביב ובחוזים שהיא חותמת מופיעה כתובתה בתל אביב, היא רשומה בעיר חיפה. לכן תיק הקפאת ההליכים מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה בפני השופטת בטינה טאובר שנחשבת גמישה לעומת עמיתיה בתל אביב. כך, למשל, הצליח נס להתמנות כנאמן על אף שמי שביקש למנותו היה בעלי החברה. לפי חוק חדלות הפירעון החדש, יש למנות נאמנים ניטרליים – ולא את מי שבוחר הבעלים – אולם לבית המשפט יש סמכות לסטות מההוראה הזו.

במקרה של אבידר נדמה שהיתה להוראת החוק משמעות גדולה מכיוון שבקשת הקפאת ההליכים עצמה מעלה התנהלות לא תקינה של החברה ובעליה, למשל בכך שלא ביצעו הפרשות לקרנות פנסיה של העובדים, בניגוד לחוק. במצב כזה סביר היה להניח שבית המשפט ייצמד לרוח החוק, וימנה נאמנים שידרשו למשל, לבצע חקירות על מה שאירע בחברה. גם אם אין זו העדיפות העליונה של נאמן שמבקש תחילה למצוא קונה לעסק, ראוי וניתן לפנות להליך כזה בהמשך הדרך.

התמיכה המפתיעה

 

ב־8 בינואר, חצי שעה בלבד לאחר שהגיש עו"ד נס את בקשת הקפאת ההליכים בשם החברה, זומן לדיון אצל השופטת טאובר שבו נכחו גם עורכי הדין גלילה ואלון הורנשטיין, שהגישו בקשה מקבילה לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד אבידר בשם העובדים. גם עוה"ד הורנשטיין תמכו במינויו של נס. נס הסביר שלפי החוק החדש החברה והנושים מורשים להציע נאמן, והצביע על כך שהנושים – במקרה זה העובדים – תומכים בו. עו"ד הורנשטיין אמרה כי "גם לנושים – ואנחנו נושה לא קטן – יש זכות להמליץ על זהות בעל התפקיד". היא סיפרה כי "נס נכלל באותה קבוצה של בעלי תפקיד שהוכיחו את עצמם", וביקשה להעניק לו את המינוי.

הכנ"רית סיגל יעקבי, צילום: אוהד צויגנברג הכנ"רית סיגל יעקבי | צילום: אוהד צויגנברג הכנ"רית סיגל יעקבי, צילום: אוהד צויגנברג

הורנשטיין שיתפה פעולה עם נס בכמה תיקים: היא המליצה עליו בתיק הקו אופ (בו אכן מונה לבסוף) ובתיק כים ניר (שם לא מונה), ועבדה עמו בעבר באגרקסקו וב"מעריב". שיתוף הפעולה עשוי לעתים לשרת את אינטרס העובדים, שזוכים לאוזן קשובה אצל הנאמן, אבל ישנם גם מצבים הפוכים. ייתכן שתיק אבידר הוא דוגמה כזו, שכן החברה הודתה שהפרה את החוק כלפי העובדים. ייתכן שבנסיבות כאלה העובדים זקוקים לנאמן ללא מחויבות לבעלים. זמן קצר אחר כך נקבע כי נס יהיה הנאמן לצידו של עו"ד פיליבה ממשרד עו"ד גבי טרבלסי. למה שהתרחש בדיון הלא פורמלי באולם השופטת אין תיעוד, אולם שתי נציגות של הכנ"רית פירטו את עמדתה העקרונית כי יש למנות גורם ניטרלי. השופטת טאובר כתבה שבנסיבות המקרה ראוי למנות בעל תפקיד המקובל על החברה ועל הנושים שהתייצבו לדיון – העובדים. וכך נס זכה במינוי בזכות התמיכה המפתיעה של באי כוח העובדים.

אלי אבידר, בעלי החברה, טען אתמול כי האשמים במצב שאליו נקלעה החברה הם משרדי הממשלה שבטיעונים על אי אישור תקציב לא העבירו לו את התשלומים המגיעים לחברה. "30 שנה החברה הצליחה יפה, אני לא כועס אבל אין ספק שהאופוריה והשיתוק הזה במשרדי הממשלה גמרו אותנו לגמרי".

מההסתדרות נמסר: "משרד עו"ד הורנשטיין הוא בעל ניסיון עשיר ומלווה במקצועיות רבה את ההסתדרות בתיקים מורכבים וגדולים הנוגעים לזכויות עובדים, אגב הליכי חדלות פירעון. אנו סמוכים ובטוחים כי הייעוץ של המשרד ניתן כשטובת העובדים עומדת לנגד עיניו". מהכנ"ר נמסר: "בהתאם להחלטת ביהמ"ש, התייצבה נציגת הממונה לדיון והציעה מועמדים למינוי כנאמנים".

מעו"ד הורנשטיין ומעו"ד נס לא התקבלה תגובה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות