הו אה, מי זה בא, מאמן פריז סן ז'רמן הבא

כריס ויילדר, מאמן שפילד יונייטד, לא נראה ומתנהג כמו מאמן פרמיירליג "רגיל". ויילדר, כדורגלן ליגות נמוכות לשעבר, הוא קודם כל אנגלי – אין יותר מדי אנגלים בתפקיד מאמן בפרמיירליג. דבר שני, הוא גדל כמאמן על ספסלי הליגות החובבניות והנמוכות באנגליה ואסף כמה מנהגים ושיטות משם. אז הוא מקלל הרבה וצועק המון וקבוצותיו משחקות כדורגל שאצולת הכדורגל שעושה את כספה בליגה העשירה בעולם מעולם לא ראתה לפני העונה – העונה הראשונה של ויילדר בפרמיירליג.

וחשוב לזכור, ויילדר הוא הכל חוץ מרגיל. כלומר כנראה יהיה קשה לזהות אותו בכניסה לפאב רנדומלי בסאסקס, יורקשייר או לנצ'סטר כי כולם נראים כמוהו, אבל אין הרבה מאמנים בפרמיירליג שיכולים לומר שהם הגיעו ממצב שבו כמאמנים כרטיס האשראי שלהם נדחה בסופרמרקט, ושחקניהם לא קיבלו שכר כי נגמר הכסף לקבוצה — וכיום הם אחראים על קבוצה שהם אוהדים מילדות ושהיא המפתיעה בליגה שמגלגלת מיליארדי ליש"ט בשנה.

"כמו סולמות ונחשים"

"הזיכרונות מהליגות הנמוכות אינם זיכרונות טובים", הסביר ויילדר בריאיון ל"דיילי מייל". "בהאליפקס טאון חיכינו פעם לאוטובוס לטאמוורס (בערך 100 ק"מ) והוא פשוט לא הגיע. אז השחקנים הגיעו לבד – לא מסע קצר. אמרתי לבנים: 'לא צריך לשמור קבלות, אף אחד לא יחזיר לכם הוצאות. ברמה האישית הזיכרון הרע הוא שדחו לי את כרטיס האשראי בסיינסבורי'ס (רשת סופרמרקטים). היינו מקבלים את הצ'קים של המשכורת בסוף החודש, והיינו חייבים למהר לבנק להפקיד אותם כי רק הראשונים לא חוזרים. אף פעם לא חלמתי להיות בפרמיירליג, כל הקריירה שלי היתה 'סולמות ונחשים'. אתה עולה ועולה ואז מיד יורד".

ויילדר, שעדיין נקרא Sunday League Manager (מאמן של ליגות חצי מקצועיות/ חובבנים), נולד וגדל בשפילד, "עיר הפלדה", וכיום מאמן את הקבוצה שאהד בילדותו, באצטדיון שעל היציעים שלו גדל כאוהד, בריימל ליין. אולם הביוגרפיה שלו יותר מגוונת מזה. הוא עבר עם אביו ללונדון וגר תקופה בסאות'המפטון ושיחק ברחבי בריטניה. את חג המולד בדרך כלל היה מבלה בנוריס גרין שבליברפול. וכך יצא שבשנות השבעים היה מבלה גם ביציעי אנפילד, צופה בקבוצת הכדורגל הטובה בעולם בזמנו, ליברפול.

כריס ויילדר. לא נראה כמו האצולה של הפרמיירליג | צילום: רויטרס

ויילדר, שכאמור למרות התדמית והלוק תמיד מנסה לחדש טקטית, הגיע לפרמיירליג עם שיטה שנראית כאילו נלקחה מפנטזיה של ילד על ליברפול הגדולה. בלמים שתוקפים מהאגפים, שחקני התקפה שמפנים שטח לשחקני הגנה ברחבת היריב, לחץ גבוה שלא מאפיין קבוצות תחתית ומשחק מסירות מתוחכם. "מה שהם עושים הוא מדהים ומאוד מעניין", הסביר יורגן קלופ, מאמן ליברפול. "כל מה שהם עושים הם עושים היטב. יש להם מאמן אדיר".

מה שמפנייה מה?

אחרי המשחק הראשון בין השניים, ויילדר הגיש לקלופ שמפניה. קלופ, שגדל כמאמן בליגה השנייה בגרמניה, ישב איתו על בירה. "זה היה מרענן וניסיתי ללמוד על שיטות השיקום וההכנה הגופנית שלהם", אמר.

והנה עוד אלמנט מפתיע בוויילדר. האיש לא מפסיק ללמוד ולהתפתח כמאמן, אפילו בגיל 52.

"היינו מקבלים בליגה הרביעית קליפים ודיסקים ברמה שאני לא ראיתי בחיי", הסביר ל־BBC ג'יימס קונסטייבל על תקופתו באוקספורד טאון שאימן ויילדר. "הוא התמקד בפרטים שאנשים לא ראו ברמות האלה. קיבלנו תיקי יריבה, חמישה־שישה עמודים עם כל התרגילים שלנו ושלהם. דברים שאנחנו צריכים ללמוד ולחשוב עליהם, היתרונות והחסרונות שלהם. ביום שישי הוא דרש מאיתנו להתאמן כדי לראות אם למדנו את החומר ולעשות את הדברים שאנחנו מוכנים לעשות במשחק". האימונים מורכבים ממשחקונים שהשחקנים מצפים לנצח כדי להכין אותם מנטלית וטקטית למשחק.

ויילדר מצפה שהשחקנים שלו יעבדו קשה. הוא לא דורש את זה. אם שחקן לא עובד קשה, הוא פשוט לא אצלו בקבוצה. "הכלב שלי יכול לעבוד קשה אם אני שם אותו על המגרש, זה לא משהו שאני אגיד לכם לעשות", הסביר לשחקניו. "אני מצפה לאיכות וחשיבה מכם". שוב, לא משהו ששומעים מהרבה מאמנים בליגות הנמוכות.

וכמו קלופ, שמשלב גאונות טקטית ומתודולוגיה ברורה עם יכולות תקשורת ויחסי אנוש מרשימים, כך גם ויילדר. כל שחקניו לשעבר מדברים על איש אותנטי, שאף פעם לא משקר ותמיד אומר את מה שהוא חושב לשחקנים שלו – הרבה פעמים עם הומור וקריצה. הם יודעים שאם הם איתו הוא יגן וישמור עליהם, גם אם זה אומר שצריך לצאת נגד המועדון שלהם בפומבי בגלל הלנת שכר, והם יכולים להיות לגמרי איתו רק אם הם נותנים 100% מאמץ.

הסתכלו על כוס הבירה

הוא המאמן עם מספר הניצחונות הגבוה ביותר באנגליה מאז פברואר 2014, ובאותן שנים עלה מליגת החובבנים לליגה הרביעית, מהליגה הרביעית לשלישית, מהשלישית לשנייה ומהשנייה לפרמיירליג. לפני כן עלה ליגות מהליגה התשיעית ומעלה. שחקניו לשעבר טוענים ש"הוא תמיד יצר רוח צוות שלא

תיאמן שתמיד שירתה את המועדון, לא משנה באיזה מצב פיננסי הוא היה". הוא העלה לפחות שתי קבוצות ליגה בתקופה שבה השחקנים והצוות המקצועי לא קיבלו שכר.

בתחילת העונה כמעט כולם ציפו ששפילד יונייטד, עם סגל השחקנים הבינוניים שלה, לא תשרוד בליגה. דני מילס, שחקן לשעבר ופרשן בסקיי ספורטס, אמר שהקבוצה תשחק כדורגל הגנתי וישיר, כלומר ציפה ממנה להיות כמעט כמו כל עולה אחרת בהיסטוריה של הפרמיירליג. כיום הקבוצה מתחרה על מקום בליגה האירופית של אופ"א. כולם טעו בעיקר מפני שהם לא ראו את שפילד יונייטד משחקת, והיה להם מאוד "ברור" איך מאמן שנראה כמו ג'ו ממוצע מהרחוב בשפילד אמור לאמן. הסתכלו על כוס הבירה ולא ניסו לשתות את מה שבתוכה לפני שטענו שמדובר בבירה, כשהאמת היא שהוא כנראה משהו הרבה יותר מתוחכם מבירה. או כפי ששחקניו בשפילד יונייטד אומרים עליו: זה מאמן פריז סן ז'רמן הבא.