נתניהו מזגזג כל הדרך לקלפי

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוכיח אתמול שוב שהוא אינו מהסס לתעתע במערכת הציבורית ובציבור למען האינטרס האישי שלו. הוא הצהיר שלא יבקש חסינות (מרץ 2019), חזר בו וביקש חסינות (1 בינואר 2020) ואתמול שוב חזר בו ומשך את הבקשה.

המניע המרכזי של נתניהו למשיכת בקשת החסינות היה למנוע מצב בו דיוני ועדת הכנסת יככבו בקמפיין הבחירות של כחול לבן, בזמן שברור כי הוא לא יזכה בחסינות הנכספת בהיעדר רוב בוועדה. נתניהו ידע זאת מראש אבל בעצם הגשתה של בקשת החסינות הוא קנה לעצמו זמן, וייתכן גם שחשב שהדיון בבקשה יידחה עד לאחר הבחירות.

מימין: בנימין נתניהו ובני גנץ | אבי מועלם

הנחה זו קרסה בעקבות שתי חוות דעת שפרסם היועץ המשפטי של הכנסת איל ינון. נתניהו ומקורביו הבינו כי עורכי דינו ימצאו עצמם מתגוננים בוועדה מהאש של נציגי כחול לבן (אם אלה אכן היו מצליחים להפיק כזו). וסיטואציה כזאת לא היתה משרתת את נתניהו, בלשון המעטה.

ייתכן שההחלטה על משיכת בקשת החסינות נעשה הרבה יותר קלה לנתניהו לאחר שהוזמן לבית הלבן להצגת תוכנית השלום של דונלד טראמפ. כך תפס נתניהו שתי ציפורים במכה: גם נפטר מתמונות דיוני החסינות וגם קיבל צילומים בבית הלבן לצד נשיא ארה"ב. והיה גם בונוס: מתווה לסיום הסכסוך הישראלי פלסטיני שהוא הקרוב ביותר לעמדת ישראל שהוצע אי פעם על ידי נשיא אמריקאי.

אבל מחיר הוויתור על החסינות היה ששעות מעטות אחרי משיכת הבקשה על ידי נתניהו הוגש כתב האישום נגדו לבית המשפט המחוזי בירושלים. מעבר לעובדה שנתניהו הפך אתמול בצהריים לראש הממשלה המכהן הראשון אי פעם שהוגש נגדו כתב אישום, הוא יצטרך כעת לנווט את דרכו לא רק בקמפיין הבחירות אלא גם בזירה המשפטית.

יכול להמשיך להתמודד

גם תחת כתב אישום, נתניהו יכול להמשיך בהתמודדות בבחירות בראשות הליכוד. השאלה ששבה ועולה בחודשים האחרונים היא האם ניתן יהיה להעניק לו את המנדט להרכבת הממשלה לאחר הבחירות. בג"ץ מחק באחרונה עתירה שביקשה לדון בכך, בטענה שהיא שאלה עתידית. אבל אתמול היא הפכה למוחשית בהרבה. גם אם הדיון יידחה לאחר הבחירות - הוא בוא יבוא.

תלוי בבוחר, בבג"ץ ובריבלין

עד להכרעה משפטית בשאלה — של היועץ המשפטי או של בג"ץ, מעמדו של נתניהו במהלך ההתייעצויות שיקיים נשיא המדינה ראובן ריבלין לאחר הבחירות עם הסיעות השונות על זהותו של מקבל המנדט להרכבת הממשלה, הוא של חבר כנסת. הנשיא, מצדו, מוסמך להעניק את המנדט ל"כל אחד מחברי הכנסת" – על פי החוק.

ישלול או לא ישלול

בהקשר זה יש לפחות שני תרחישים אפשריים. הראשון: בג"ץ ישלול האפשרות להענקת המנדט לנתניהו. בתרחיש כזה, אם ריבלין ירצה להטיל את מלאכת ההרכבה על הליכוד ולא על כחול לבן, יצטרך הליכוד להציג מועמד חלופי בתוך זמן קצר – ייתכן שאחרי עריכת פריימריז־בזק לראשות התנועה. לחלופין ריבלין יכול להחליט בעצמו על מי תוטל ההרכבה, אולם בליכוד יבקשו להימנע ממצב שבו הנשיא קובע את זהות ראש המפלגה הבא.

התרחיש השני: בג"ץ לא ישלול מנתניהו את קבלת המנדט. כך עשוי להיווצר מצב שנאשם במשפט פלילי מרכיב את הממשלה הבאה. במקרה כזה ייאלץ נתניהו להופיע כנאשם בבית המשפט בבוקר, ואחר הצהריים ינהל מגעים קואליציוניים ואת ענייני המדינה השוטפים בהיותו ראש ממשלת המעבר – מצב חסר תקדים ובלתי מתקבל על הדעת.

אם נתניהו יצליח להרכיב "קואליציית חסינות" של 61 חברי כנסת, ייתכן שיפעל לחקיקת חוק שיקפיא את ההליכים המשפטיים נגדו עד תום הכהונה. חוק כזה יסייע גם לח"כ דוד ביטן ולח"כ חיים כץ שהוחלט להגיש נגדם כתבי אישום.