אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדד המגדר: רק אחת מכל שישה מנכ"לים היא אשה צילום: אביגיל עוזי

מדד המגדר: רק אחת מכל שישה מנכ"לים היא אשה

לפי מדד הפערים המגדריים של מכון ון ליר, קיים שיפור איטי בתחום צמצום הפערים בין נשים לגברים. מספר המנכ"ליות עלה באופן משמעותי, אך הפערים בתחום העוצמה הפוליטית והכלכלית עדיין גבוהים

29.01.2020, 06:53 | שחר אילן

הפערים המגדריים מצטמצמים לאט, כך עולה ממדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים.

קראו עוד בכלכליסט

המדד מתפרסם זו הפעם השביעית במטרה להוות כלי לעיצוב וקידום מדיניות, ומציג תמונה מפורטת של מצב האי־שוויון בתחומי חיים שונים - עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית ועוד.

הגברים ממשיכים לשלוט במשרות הבכירות הגברים ממשיכים לשלוט במשרות הבכירות הגברים ממשיכים לשלוט במשרות הבכירות

כך לדוגמה, לפי המדד שהציגו שוות, מדד הפער בעוצמה הפוליטית והכלכלית הצטמצם מעט בהשוואה לשנים קודמות, אבל עדיין גבוה ועומד על 64%. לעומת זאת בתחום המשפחה הפערים הצטמטמו משום שחלה עליה בשיעור הגברים שנושאים בנטל.

המצב בכנסת כבר השתפר המצב בכנסת כבר השתפר המצב בכנסת כבר השתפר

המדד בודק את הפערים בין גברים לנשים באמצעות 90 מדדים שונים שמשוקללים לציון אחד. ב־2004 עמד המדד על ציון הבסיס 1, ב־2010 המדד הגיע לשיא חריג של 1.14 - אולי בגלל המשבר הכלכלי של סוף העשור הקודם. מאז יש ירידה איטית עד ל־0.88 במדד 2018 שהתייחס לנתוני 2016, ו־0.84 במדד 2019, המתייחס לנתוני 2017. בסך הכל רמת האי שוויון המגדרית ירדה ב־4% בשנה האחרונה.

עד כמה השיפור איטי ורחוק להיות מספק אפשר ללמוד כשבודקים את הפער בתחום העוצמה הפוליטית והכלכלית, שבו אי השוויון גדול במיוחד. מדד הפער בתחום זה ירד מ־70% ל־64% - אבל גם זו רמה גבוהה ביותר.

יותר נשים מקימות חברות

השיפור המשמעותי ביותר חל לכאורה ב־2017 במספר המנכ"ליות: זה זינק מ־5,400 ל־8,700 מתוך כ־50 אלף מנכ"לים ומנכ"ליות בסך הכל. כשבוחנים את שיעור העליה באחוזים, מדובר בעלייה מ־12% ל־17% תוך שנה - כלומר גם אחרי השיפור רק אחת מכל שישה מנכ"לים היא אישה.

התעשיינית והח"כ לשעבר איילת נחמיאס ורבין מעריכה שלא חל שיפור גדול בשיעור המנכ"ליות בחברות הציבוריות. לדבריה, השיפור בנתונים חל בין היתר בשל נשים שהקימו חברות קטנות והגדירו את עצמן כמנכ"ליות.

בתחום הפוליטי, אחרי מספר שנים בהן מספר חברות הכנסת עמד על 34 (שהיוו 28% מחברי וחברות הכנסת), הובילה מערכת הבחירות האחרונה לכך שהמספר צני ועומד עתה על 29 חברות כנסת, שהן 24% מבית הנבחרים הישראלי.

חברות כנסת בכנסת ה־20. עם השנים חל שיפור במספר חברות הכנסת - עד השנה, אז צנח מספרן, צילום: אביגיל עוזי חברות כנסת בכנסת ה־20. עם השנים חל שיפור במספר חברות הכנסת - עד השנה, אז צנח מספרן | צילום: אביגיל עוזי חברות כנסת בכנסת ה־20. עם השנים חל שיפור במספר חברות הכנסת - עד השנה, אז צנח מספרן, צילום: אביגיל עוזי

לעומת זאת ברשויות המקומיות ב־2018 חלה דווקא התפתחות חיובית ומספר ראשות הערים וראשות המועצות הוכפל מ־7 ל־14. למרבה הצער נתון זה מהווה רק 5% מראשי המועצה בארץ.

לפעמים שיפורים במדד נובעים לא בשל שיפור במצבן של הנשים אלא משום שגברים מצטרפים לנשיאה בנטל. דוגמה לכך היא מדד המצב המשפחתי שאי השוויון בו ירד. בין היתר תרמה לכך העובדה ששיעור הנשים החד־הוריות ירד מ־88.5% ל־86%. ירידה זו התרחשה בשל עלייה של 4,500 במספר האבות החד־הוריים.

משכילות יותר

התחום השוויוני ביותר הוא השכלה, שם, החל משנת 2010, עומד המדד על 5% בלבד. נשים מובילות בנושאים כמו זכאות לבגרות ואף תארים ראשון ושני. אלא שהשוויון עדין רחוק כשמדובר בסגל בכיר: אחוז הפרופסורים מן המניין עלה מ־28% ב־2010 ל־32% ב־2018, כלומר פרופסורית אחת על כל שני פרופסורים.

גם באקדמיה הנוכחות הגברית דומיננטית גם באקדמיה הנוכחות הגברית דומיננטית גם באקדמיה הנוכחות הגברית דומיננטית

עוד התפתחות חיובית היא הירידה במספר הנשים הישראליות שנרצחו ע"י בני זוגן: מ־27 ב־2018 ל־13 ב־2019 - יותר מחצי. אולי תרמה לכך תוכנית החומש הקמצנית של הממשלה, ואולי המאבק שנוהל בסוף 2018 חיזק את המודעות.

המדד החדש ישמש כמאגר המידע המקיף הראשון של מרכז ידע נשים ומגדר החדש "יודעת" שהוקם לאחרונה ביוזמת משרד המדע והטכנולוגיה, בשיתוף מכון ון ליר, מוסד שמואל נאמן בטכניון והסדנה לידע ציבורי.

מנהלת יודעת הדס בן אליהו, מעורכות המדד, אומרת שאחד הדברים שמעכבים את סגירת הפערים הוא העובדה שישראל אינה קובעת יעדי שוויון מגדרי. היא גם קוראת לערוך בארץ סקר קבוע של השקעת הזמן שיאפשר להעריך את התועלת הכלכלית של עבודת הנשים בבית.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות