צילום: עמית שעל
היועמ"ש נגד בקשת החסינות של חיים כץ: "קידם חקיקה תוך שימוש במצגי שווא"
כתב האישום נגד כץ הוא על עבירות מרמה והפרת אמונים על קידום חוק שהטיב עם קבוצת אקוויט ויועצה מוטי בן ארי. כץ טוען שקידום החקיקה היה במסגרת תפקידו ובמסגרת עבודתו, ועל כן יש לתת לו חסינות מהעמדה לדין
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מבקש לדחות את בקשת החסינות שהגיש ח"כ חיים כץ, בעקבות החלטת הפרקליטות להגיש נגדו כתב אישום על עבירות מרמה והפרת אמונים לאור קשריו עם מוטי בן ארי - היועץ הפיננסי של קבוצת האנרגיה והנדל"ן הבורסאית אקוויטל.
קראו עוד בכלכליסט
בעמדה שמסר מנדלבליט ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, הוא כותב שלשיטתו לא מתקיימת לגבי כץ עילות הקיימות בחוק המצדיקות מתן חסינות. כץ טען כי עליו לקבל חסינות, משום שבכתב האישום נטען בין היתר שפעל לקדם את תיקון 44 לחוק ני"ע שהטיב גם עם מקורבו בן ארי. תיקון 44, קובע כי חברה שנקלעת לקשיים מצווה לפרוע את חובותיה למחזיקי אג"ח בקרב הציבור ורק לאחר מכן לבעלי השליטה. כץ טוען שקידום החקיקה היה במסגרת תפקידו ובמסגרת עבודתו, ועל כן יש לתת לו חסינות מהעמדה לדין.
על פי כתב כץ האישום בן ארי וקבוצת אקוויטל החזיקו אג"ח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים של חברות בקשיים, וכץ קידם חוק שהטיב עימם בעודו נמצא בניגוד עניינים חריף שאותו לא חשף בפני הכנסת. ניגוד העניינים נבע מכך שכץ נהנה מטיפים ומידע שקיבל בחינם מבן ארי ושהיה שווה לו מיליוני שקלים באופן אישי.
מנדלבליט כותב בהקשר זה כי: "המעשים המפורטים בכתב האישום בעניינו של ח"כ כץ הם חריגים ביותר בנסיבותיהם, ואינם תואמים את דרכי העבודה המקובלות בכנסת. על כן, קיים שוני משמעותי בין מקרה זה לבין מקרים אחרים של קידום חקיקה על ידי חברי כנסת.
היועמ"ש כותב כי חלק מחריגות מעשיו של ח"כ כץ, נובע מכך שהם כללו מצגי שווא מרמתיים, בין היתר כלפי ח"כ אחרים, באופן אשר היה בו כדי להשפיע על יכולתם של חברי כנסת להפעיל את שיקול דעתם באופן ענייני ועל בסיס מצע עובדתי נכון ומלא.
על פי הודעת הפרקליטות, בעמדתו כתב היועמ"ש, בין היתר, כי הוא אינו "מקל ראש ברגישות הרבה הגלומה בבחינת התנהלותו של ח"כ במסגרת הליכי חקיקה כעבירה פלילית". הוא הוסיף כי: "כתב האישום בעניינו של כץ לא נועד להתערב בעבודתם הסדירה של חברי הכנסת. אין בו כדי לשקף כל כוונה לקבוע נורמות חדשות בנוגע לעבודת חברי הכנסת".