אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה כמשל לכסף החם שלנו: נכנס אחרון, בורח ראשון - ומפסיד צילום: שאטרסטוק

הקורונה כמשל לכסף החם שלנו: נכנס אחרון, בורח ראשון - ומפסיד

עם הנץ המשבר הראשון של 2020, הציבור נמלט לחוף מבטחים: קרנות הנאמנות פדו 1.5 מיליארד שקל בימים שחלפו מאז נודע איום הקורונה

30.01.2020, 07:22 | רחלי בינדמן

1.3 מיליארד שקל תעשיית קרנות הנאמנות האקטיבית גייסה בשלושת השבועות הראשונים של ינואר 2020 - כשליש מהסכום שגייסה ב־2019 כולה. הציבור הרחב התבשם מהתשואות הגבוהות של 2019, שבהן כמעט ולא לקח חלק, ותיאבון הסיכון גבר על אפקט הפחד. אלא שלא בכדי כספי הציבור מוגדרים ככסף חם, שבורח ברגע שהשווקים נחלשים. אתמול עדכן בית ההשקעות מיטב דש כי תעשיית קרנות הנאמנות (קרנות אקטיביות ופאסיביות) פדתה 1.5 מיליארד שקל בימים הספורים שחלפו מאז נודע על התפשטות נגיף הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

מתעשיית קרנות הנאמנות המסורתית האקטיבית נפדו 600 מיליון שקל - סכום שכמותו לא יצא ביום אחד מאז דצמבר 2018, אז ירדו השווקים בחדות. זה כשליש מהסכום שנכנס לקרנות האקטיביות מתחילת ינואר ועד יום שני האחרון. עיקר הפדיונות התרכזו בדיוק בקטגוריות שגייסו לאחרונה - קרנות הנאמנות המנייתיות, שפדו 260 מיליון שקל; קרנות האג"ח הכללי, שלרובן רכיב מנייתי, שפדו 280 מיליון שקל; בנוסף נפדו סכומים קטנים יותר, למשל בקרנות אג"ח חברות, שפדו 40 מיליון שקל; וקרנות אג"ח מדינה, שפדו 20 מיליון שקל. קרנות הנאמנות הפסיביות, שעוקבות בעיקר אחר מדדי מניות, פדו יחד 800 מיליון שקל נוספים.

הכסף בורח, צילום: שאטרסטוק הכסף בורח | צילום: שאטרסטוק הכסף בורח, צילום: שאטרסטוק

היה זה מבחן בזק לתופעת העדר. בסוף 2018, כששוקי ההון רעדו, הציבור נבהל מירידות של יותר מ־10% במניות, ורץ לבונקר של הפיקדונות בבנקים. הוא נשאר בבונקר עד אוגוסט 2019, והחמיץ את התיקון המשמעותי בתקופה זו. רק לקראת סוף השנה, לאחד 7 חודשים רצופים של עליות חדות, אפקט הפחד החל להתפוגג והציבור החל חוזר בזהירות ובהדרגה לשוק ההון. זאת דרך מערך הייעוץ הבנקאי ורכישת קרנות נאמנות עם פרופיל סיכון גבוה יותר, כמו קרנות אג"ח כללי ומניות. בינואר 2020, רק לאחר שכותרות העיתונים בישרו על התוצאות המעולות של 2019 - תשואות של 10% אפילו בקרנות האג"ח ללא מניות וכ־30% בקרנות הנאמנות המנייתיות - הציבור נכנס לאפיקי הסיכון.

היועצים בבנקים שואלים לקוחות לגבי המסוגלות שלהם לספוג ירידות - עד 5%, עד 10% וכו' - בתיק ההשקעות. רק לקוחות שעונים כי ביכולתם לעמוד בירידות בטווח הקצר ומעוניינים באופק השקעה ארוך, מקבלים המלצה להשקעה בקרנות עם חשיפה למניות. והנה, עם הנץ המשבר הראשון של 2020, התפרץ נגיף הקורונה. שוקי המניות איבדו סביב 3% (עבור תיק עם חשיפה של 30% למניות מדובר בירידה של 0.9% בלבד) - ואותו ציבור, שהנהן ואמר ליועץ בבנק שהוא יכול לעמוד בירידות - נמלט לחוף מבטחים.

2020 תהיה מאתגרת למנהלי ההשקעות, אך במיוחד לחוסכים. התשואות באפיקים הסולידיים בדגש על אג"ח ממשלתיות אך גם קונצרניות, שואפות לאפס. תשואה שעולה על 2% בשנה ניתן לקבל היום רק בשוק המניות. במצב כזה, תיאבון הסיכון עולה, ועמו הנכונות להשקיע יותר במניות. אך כשהציבור לא מסוגל להתמודד עם המחיר של הסיכון, בטח בטווח הקצר, התוצאה ניכרת: כניסה בשיאים ומנוסה בירידות. הסיכוי שהציבור יחזור לשוק בתחתית - נמוך. הסיכוי שיחזור רק הרבה אחרי שהשווקים תיקנו כלפי מעלה גבוה בהרבה.

תגיות