צילום: אוראל כהן, עמית שעל
מנדלבליט בדיון בחסינות לחיים כץ: "פעולותיו היו מתוכננות וכללו הסתרה ומצג שווא"
בוועדת הכנסת, אשר דנה בבקשת ח"כ כץ לקבל חסינות מהותית מהגשת כתב האישום נגדו, צפוי רוב בעד מתן החסינות; היועמ"ש לוועדה: "המקרה הזה חריג, קיים סיכוי סביר להרשעה. העמדה לדין רק תחזק את אמון הציבור בעבודת הכנסת ובחבריה"; כץ התפרץ ואמר שמנדלבליט "עשה אותי רמאי"
ועדת הכנסת דנה היום (ה') בבקשתו של ח"כ חיים כץ לקבל מהכנסת חסינות מהותית - כלומר, חסינות קבועה - מהגשת כתב האישום נגדו בגין מרמה והפרת אמונים.
בוועדת הכנסת צפוי רוב בעד מתן החסינות לכץ, בתמיכת 14 ח"כים מגוש הימין, וכן חברי כנסת מישראל ביתנו והרשימה המשותפת. ההצבעה על החסינות צפויה ביום שלישי הקרוב.
קראו עוד בכלכליסט
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, המתנגד למתן החסינות לכץ, אמר לוועדה: "המעשים המפורטים בכתב האישום חריגים בנסיבות שלהם ואינם תורמים למה שמצופה מחברי הכנסת. הם כוללת הסתרה, מצג כוזב תוך ניגוד עניינים חריף באופן שיש בו גם עשיית רווח כספי, כאשר חבר הכנסת מצוי בניגוד עניינים. הדבר פסול ומגבש עבירה פלילית".
מנדלבליט אמר עוד: "אני מודע לעשייה הפרלמנטרית ולעבודת החקיקה של כץ. אני מכיר אותו הרבה שנים ומעריך את עבודתו. כתב האישום לא נועד להתערב בעבודה הסדירה של חברי הכנסת ולא לשנות מושכלות יסוד. יש לי מספיק עבודה, אני לא צריך להכנס חלילה לעבודת הכנסת מהצד המהותי.
"גיבוש כתב האישום נעשה מתוך הבנה שזירת חברי הכנסת היא מורכבת הרבה יותר ממה שמקובל בשירות הציבורי. הדבר השפיע על מידת הנוכחות של המעשה הפסול ועל יכולתו של כץ להבין בזמן אמת את הפסול במעשיו. מגיעות אלי לא מעט תלונות לגבי ח"כים, וכמעט כולן נסגרות בלי שאתם יודעים. אבל המקרה הזה הוא חריג. כתב האישום עוסק בפעולות מנהליות של כץ, שהיו מתוכננות וכללו הסתרה ומצג שווא. במובן זה, כתב האישום מתאר מסכת עובדתית בה חברי הכנסת מנצלים את הכוח המופקד בידיהם.
"כץ מואשם בעבירות מרמה והפרת אמונים – בניגוד לחובה לשמור על טוהר מידות, תקינות עבודת הכנסת ואימון הציבור במוסדות הכנסת. אין שום משמעות לשאלה האם הפעולה שביצע חבר הכנסת נועדה להיטיב עם ציבור. אני לא חושב שכץ ביקש לפגוע בציבור באמצעות התיקון לחוק, יצאתי מנקודת הנחה שהוא לא ראה את טובתו האישית אלא חשב באמונה שלמה שמדובר בחוק חשוב. אני בטוח שכל אחד מחברי הכנסת מבין שאסור לו להפעיל סמכויות בניגוד עניינים חריף ואסור לו להסתיר נתונים מהציבור ולהציג מצג שווא. אני בטוח שאתם מבינים שצריך לאכוף את הדין, זו החובה שלי כמשרת הציבור".
מנדלבליט סיכם ואמר כי "זוהי לא התנהגות רגילה ומקובלת של חבר כנסת. אני משוכנע שהעמדתו לדין של כץ לא תפגע בעבודת חברי הכנסת, הוועדות והמליאה, אלא ההיפך. העמדה לדין רק תחזק את אמון הציבור בעבודת הכנסת ובחבריה".
אשר למוטי בן ארי (חברו הקרוב של כץ ויועץ פיננסי לקבוצת חברות הגז והנפט הבורסאית אקוויטל של קובי מימון), המואשם אף הוא, אמר מנדלבליט: "מדובר באיש שוק מיומן, שמחזיק בתיק השקעות בשווי מיליוני שקלים. ההיכרות של בן ארי עם כץ נוצרה לפני מספר שנים, בעקבות המלצתו של קובי מימון. החקירה החלה לאחר שבמערכות הפיקוח ברשות ני"ע התגלה חשד שבין כץ לבן ארי, שהוא סוחר מיומן, בוצע מסחר בחברות נצב"א ויואל המבוסס על מידע פנים. כך נחשפה פעילות החקיקה שיזם בן ארי וכץ קידם כיו"ר ועדה בכנסת, תוך קידום כלכלי והסתרה של היחסים. מלכתחילה התגבש חשד שמדובר בעבירה של שוחד כי הוא ביצע פעולה במסגרת תפקידו ובן ארי סייע לרווח כלכלי. לאחר ששמעתי את באי כוחו של כץ במהלך השימוע שוכנעתי והגעתי למסקנה שיש יחסי חברות עמוקים בין השנים, וכי קיים ספק לגבי עבירת השוחד אך קיימות ראיות לעבירת מרמה והפרת אמונים".
מנדלביט הדגיש כי "דווקא קו הטיעון שחילץ את כץ מעבירת השוחד חיזק את הימצאותו בניגוד עניינים חריף, באופן שמקיים הפרת האמונים באופן מובהק. קיים סיכוי סביר להרשעה".
כץ, שהודיע שידבר רק בישיבה הבאה ביום שלישי, התפרץ במהלך הדיון ואמר: "שותים את דמי. הוא (מנדלבליט, צ"ז) עשה אותי רמאי".
ניסנקורן: "השיקול היחיד - האם עילות החסינות מתקיימות"
אישור החסינות טעון הצבעה ואישור גם במליאת הכנסת. מנדלבליט הודיע לכץ באוגוסט 2019 על הגשת כתב אישום נגדו בשל עבירות מרמה והפרת אמונים. אם כץ אכן יקבל חסינות מהותית, אזי רק היועץ המשפטי לממשלה או בית המשפט יוכלו לאשר שמדובר בחסינות מסוג זה שתעניק לו גם חסינות קבועה.
ח"כ אבי ניסנקורן, יו"ר הוועדה, אמר בפתח הדיון כי "אני מכיר את כץ שנים רבות, כשותף פוליטי בקואליציה בהסתדרות וכיו"ר ארגון התעשייה האווירית. אני מעריך את פועלו של כץ ואת עשייתו החברתית ותפקידיו השונים. אני בטוח שרבים מכם מכיר אותו שנים רבות ואני בטוח שאירוע הדיון בחסינותו לא פשוט לכם, כמו גם לי. עם זאת, אני חייב לציין כי חובה עלינו, כחברי ועדה, לעשות את תפקידנו תוך הפקדה על עקרונות החוק. השיקול היחיד הוא האם עילות החסינות מתקיימות".
היועצת המשפטית של הוועדה, ארבל אסטרחן, הסבירה כי חברי הכנסת החברים בוועדה מחויבים לשהות בה לפחות במשך מחצית מזמן דיוניה. כמו כן, במידה שחבר כנסת שייצא מהדיון, אזי מזכירות הוועדה תמדוד את משך הזמן שהוא נמצא מחוץ לאולם.
עו"ד נוית נגב באת כוחו של כץ אמרה לוועדה כי "הנושא הוא גורלי גם מבחינתו של כץ וגם מבחינת הכנסת וחברי הכנסת. מתקיימות כאן כל עילות החסינות שקבועות בחוק חסינות. זה לא מקרי: העילה המשמעותית היא החסינות המהותית כי מדובר בלב העשייה של חברי הכנסת. זה לא מקרי שגם העילות האחרות מתקיימות אך גם עומדות באופן עצמאי. המדובר בעילות חסינות מהותית. אפלייה וחוסר תום לב בהגדת כתב אישום, הנושא נדון בועדת האתיקה והפגיעה בהתנהלותה התקינה של חברי הכנסת. השאלות הנורמטיביות הם חלק מהותי מטענת החסינות המהותית. השאלה הנורמטיבית איך חבר הכנסת פועל ומהם גבולות פעילותו היא בסוגיית החסינות המהותית. זו פעם ראשונה שפעולה של חבר כנסת בהליך חקיקה עולה בכתב אישום בפני ועדת הכנסת".
עוד אמרה, כי "יש חוסר הבנה והתייחסות לנורמות של עבודת חבר הכנסת. כללי ניגוד העניינים של חברי הכנסת הם שונים מהותית מאלה החלים על עובדי ציבור. הנורמות לא קיימות במציאות ואין להן בסיס חוקי ונורמטיבי. עצם הפרתן וראייתן כעבירה פלילית אין להם מקום. אנו לא מבקשים פה מקלט".
נגב הוסיפה כי "כץ לא שקל ולא בחן שאלה של אינטרס אישי, לא נתן את הדעת. לא סבר שיש פה עניין אישי לאור מה שהוא ידע והכיר מכללי האתיקה והפרשנות שניתנת להם באמצעות ועדת האתיקה והייעוץ המשפטי של הכנסת. נניח שכץ שגה בשיקול הדעת וחשב שאין פה עניין אישי והיום היועץ המשפטי קובע שיש פה שיקולי אישי. האם זה לא במתחם הסיכון הטיבעי בהקשר של פעולות חקיקה?"
קידום אינטרסים
על פי כתב החשדות נגד כץ, בשנים 2010־2015 שימש מוטי בן ארי, חברו הקרוב של כץ, כיועץ פיננסי של אקוויטל, חברת החזקות ציבורית דומיננטית בישראל. בן ארי העניק לשר כץ טובות הנאה לאורך תקופה ממושכת, שהניבו לו מיליוני שקלים, והשר כץ מצידו קידם אינטרסים של בן ארי, תוך כדי ניצול תפקידו הציבורי.
מדובר בארבעה סוגים של טובות הנאה שקיבל כץ מבן ארי: עשרות עסקאות מתואמות בבורסה שהניבו לכץ רווחים מובטחים; קבלת טיפ עסיסי ושמן מבן ארי, שמקורו במידע פנים של אקוויטל, שעל בסיסו רכש כץ מניות לעצמו ולבניו יאיר ואמיר בהיקף כולל של 1.515 מיליון שקל, עסקה שהניבה לו בתוך חמישה ימים בלבד רווח של 206 אלף שקל במניות נצבא (תשואה של 22.3%); ניהול תיק ניירות ערך של כץ בחינם על ידי בן ארי, בעת שכיהן כחבר כנסת; וניהול חשבון הנאמנות של כץ על ידי בן ארי ללא תמורה, לאחר שמונה לשר.