צילום: רויטרס
דו"ח טכנולוגי
למרות הדוח המעולה, פייסבוק לא ממש שיכנעה את המשקיעים
לא ברור למה המשקיעים היפנו כתף קרה לענקית האינטרנט, אך יכול מאוד להיות שזה בגלל אחת או כמה מהסיבות הבאות: האטה בצמיחה, גידול בהוצאות, הכנסות עתידיות, רגולציה קשוחה או פשוט מימוש רווחים; וויימו משיקה שירות משלוחים עם UPS וליפט מקצצת כדי להפוך לרווחית
אבל לא הפעם. כי למרות הדו"ח החיובי, העלייה בהכנסות, ברווחים ובמשתמשים, למרות שהציגה ביצועים טובים יותר מהתחזיות, השוק לא הגיב בחום ובמסחר המאוחר צנחה מניית פייסבוק בכמעט 7%. למה זה קורה? הנה חמישה הסברים אפשריים.
1. צומחים, אבל לאט יותרגידול של 25% בהכנסות נשמע מרשים, עד שזוכרים שבעבר רשמה פייסבוק צמיחה מרשימה הרבה יותר. ברבעון השלישי, למשל, צמחו ההכנסות ב-28% וברבעון המקביל בשנה שעברה הן צמחו ב-30%. למעשה, מדובר ברבעון הרביעי ברציפות שבו שיעור הצמיחה בהכנסות החברה היה נמוך מ-30% - לראשונה מאז הונפקה.
לא מדובר בהכרח במשהו מדאיג. פייסבוק היא כבר לא סטארט-אפ צעיר אלא חברה מבוססת בת 16, זה רק מתבקש שהיא לא תצליח לשמור על קצבי הצמיחה המרשימים של ימים עברו ותעבור למסלול של צמיחה מתונה יותר. ובסופו של יום, צמיחה רבעונית של 25% לחברה בשלב שבו נמצאת פייסבוק זה נתון הרבה יותר ממכובד. אבל משקיעים, כמו משקיעים, רגילים למספרים יפים יותר.
2. ההוצאות גדלות שורת הרווח הנקי מדאיגה מעט יותר, כי כאן ההיחלשות בצמיחה היתה משמעותית הרבה יותר מ-61% ברבעון המקביל ו-19% ברבעון הקודם ל-7% בלבד ברבעון הנוכחי. ובסיכום שנתי, הרווחים של פייסבוק דווקא ירדו ב-16% מ-22.11 מיליארד דולר ל-18.49 מיליארד דולר. חמישה מיליארד דולר מתוך הירידה יש ליחס לקנס ששילמה פייסבוק ל-FTC על מנת לסגור את פרשת קיימברידג' אנליטיקה בארה"ב. אבל אפילו אם נתעלם לרגע מהקנס הזה, עדיין היתה מסיימת פייסבוק את 2019 עם צמיחה של כ-6% בלבד ברווח הנקי, לעומת צמיחה של 39% ב-2018. ברור שיש כאן גורם נוסף שמשפיע על השורה התחתונה. והגורם הזה נמצא בשורת ההוצאות והעלויות של החברה. אלו גדלו ברבעון הרביעי של השנה ב-34% ל-12.22 מיליארד דולר, וזינקה בכל 2019 ב-51% ל-46.71 מיליארד דולר. גם כאן לא מדובר במשהו מפתיע. מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, כבר התריע בעבר שהוצאות החברה צפויות לטפס לאור השקעות משמעותיות יותר באבטחה ובבטיחות, חלק ממאמציה למנוע הישנות מקרים כמו קיימברידג' אנליטיקה ולהפחית ככל האפשר את ההתערבות הזרה במערכות בחירות דרך הפלטפורמה שלה ואת תפוצת הפייק ניוז (לא כולל פייק ניוז מסוג מסוים שאין לפייסבוק בעיה להפיץ). בהתחשב בעובדה שארה"ב נמצאת בשנת בחירות, ההשקעות האלו צפויות להיות משמעותיות במיוחד השנה.
בנוסף, כפי שפייסבוק עצמה ציינה, היא צפויה להתמודד עם הוצאות משפטיות גדולות יותר, בדמות התמודדות עם תביעות שונות שמוגשות נגדה מצד משתמשים ורגולטורים ועם פסקי דין או הסדרי טיעון שיחייבו אותו בתשלומים ניכרים. 5 מיליארד הדולר ששולמו בפרשת קיימברידג' אנליטיקה הם המקרה הבולט ביותר אבל לא היחיד. ממש אתמול, במקביל לפרסום הדו"חות, הודיעה פייסבוק שהגיע להסדר פשרה בתביעה ייצוגית באילינוי, שהוגשה בעקבות הפעלת טכנולוגיית זיהוי הפנים של החברה. במסגרת ההסדר תשלם פייסבוק 550 מיליון דולר, מבלי להודות שפעלה שלא כשורה (כאשר יש שיגידו שתשלום של יותר מחצי מיליארד דולר הוא כל ההודאה שצריך).
הסכום הזה כשלעצמו, אפילו 5 מיליארד הדולר לבדם, לא מייצגים איום משמעותי ארוך טווח על הביצועים הכספיים של החברה. היא יכולה לאכול אותם בלי מלח. אבל עוד קנס פה, עוד הסדר טיעון שם, וההוצאות האלו כבר הופכות לשגרה קבועה שמכבידה על הרווח הנקי. בהעדר צונאמי מפתיע של תביעות וקנסות אין כאן מספיק כדי לגרום לפייסבוק לשקוע מתחת למים, אבל בהחלט די כדי להכביד עליה בצורה קבועה. וביחד עם הגידול בהוצאות האחרות, אפשר להבין את החשש של המשקיעים.
3. אי ודאות לגבי מקורות הכנסת עתידיים פייסבוק היא חברת פרסום. זה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב בעולם: לאסוף עלינו כמויות מידע עצומות, להשתמש בהן ליצירת פרופיל אישי מפולח במיוחד, ואז למנף את המידע על מנת להציג לנו פרסומות ממוקדות ואטרקטיביות. זה הצליח בצורה יוצאת מגדר הרגיל, וכמה שהמשתמשים שונאים את החדירה הזו לפרטיות רובם המכריע לא שונא את זה מספיק על מנת להתנתק מפייסבוק. אבל התגברות הביקורת על החברה בשנתיים האחרונות הביאו אותו, באורח מפתיע, ללחוץ על הבלמים בנושא הפרסום. לא בשירותים המבוססים כמו הרשת החברתית ואינסטגרם שכבר הפכו למכונת כסף באמצעות המודל הזה, זו תהיה התאבדות, אלא בשירות הפופולרי ביותר של פייסבוק שלא מייצר לה הכנסות משמעותיות: ווטסאפ. לפני כשבועיים דווח שפייסבוק נסוגה מהתוכנית לשלב פרסומות באפליקציית המסרים המידיים ואף פירקה את הצוות שעסק בנושא. החברה עצמה לא התייחסה לכך רשמית, אך אחת ההערכות המרכזיות שעלו היתה שמדובר בתגובה לביקורת ההולכת וגוברת על החברה בסוגיית הפרטיות, ורצון לנסות ולפתח מודלים עסקיים אחרים שיהיו פחות חשופים לביקורת. בשיחה עם משקיעים אחרי פרסום הדו"חות התייחס צוקרברג לסוגיה ואמר שפייסבוק פועלת לפיתוח מקורות הכנסה חדשים, כשהוא מזכיר השקעות בטכנולוגיות כמו מציאות מדומה או שירותי תשלומים וסחר מקוון. סמנכ"לית התפעול, שריל סנדברג, אמרה שהחברה מתכננת לבנות כלים חדשים לעסקים קטנים, כמו תשתית לביצוע תשלומים בתוך פייסבוק, או יכולת העברת כספים בווטסאפ.
חלק מהשקעות אלו כבר נושא פרי. ב-25 בדצמבר, לדברי צוקרברג, משתמשים בקסדת המציאות המדומה אוקולוס קווסט הוציאו יותר מ-5 מיליון דולר על תוכן. ואולם, המספר רק מראה עד כמה מאמצים אלו נמצאים בראשית דרכם: הסכום מייצג שיא חריג - 25 בדצמבר הוא התאריך שבו מקבלים האמריקאים את מתנות חג המולד שלהם, ובהתאם רכישות התוכן למתנות שהתקבלו כמו אייפון או קסדת VR במקרה הזה גדולות משמעותית מבכל יום אחר – וסביר שכלל ההכנסות הרבעוניות בתחום זה מסתכם בכמה עשרות מיליוני דולרים. מדובר בסופו של דבר בשורה של מהלכים מורכבים שמצריכים שינוי תפיסה והשקעה נכבדה, ושיש אי-ודאות גדולה מאוד לגבי הצלחתם.
4. הרגולטורים קשרו לפייסבוק את הידיים המשקיעים של פייסבוק עקבו מקרוב אחרי הסאגה סביב חשיפת תוכניות ההשקה של ליברה, המטבע הדיגיטלי שפייסבוק מובילה את פיתוחו. ההכרזה המתוקשרת מהקיץ שעבר נתקלה בביקורת שלילית כמעט גורפת ממחוקקים, רגולטורים, משתמשים ופרשנים. בחודשים שחלפו צוקרברג ובכירים אחרים זומנו לשימוע בקונגרס, רגולטורים במדינות שונות התריעו שאל לפייסבוק לקדם את הפרויקט ושבמתכונתו הנוכחית הוא לא מוכן להשקה, ושותפות מרכזיות כמו מאסטרקארד ופייפאל פרשו ברגע האמת. מבחינת המשתמש והחברה האנושית בכלל אלו מהלכים מצוינים, שיסייעו למנוע מקרה נוסף שבו ענקית טכנולוגיה משיקה מוצר משמעותי מבלי שההשלכות של המהלך ברורות לחלוטין, במקרה הרע יוצרת גלי הדף עם תוצרים בלתי-צפויים, ובמקרה הרע האחר משתלט על תחום פעילות בתולי נוסף והופכת למונופול גם בו. אבל מבחינת פייסבוק עצמה זה כמובן רע מאוד: מדובר במשקולת שמקשה על פעילות מהירה בתחום זה, ושמאיימת להכביד על החברה גם במיזמים שאפתניים אחרים שנמצאים אצלה בקנה. אם כל רעיון מהפכני של החברה יתקל בתגובה חריפה כמו זו שלה זכה ליברה, פייסבוק תתקשה להגיב במהירות ולהשיק מוצרים חדשים שיאפשרו לה לשמר את עמדת ההובלה שלה ולתפוס מקום מרכזי בשווקים חדשים. מבחינת המשתמש זה לא בהכרח רע (כי למעשה, זה מנטרל את היכולת של פייסבוק "לנוע מהר ולשבור דברים", כפי שמכריז המוטו הידוע שלה), אך בכל הנוגע לחברה עצמה, וליכולת שלה להגדיל את ההכנסות ולשמר את מעמדה, זה חדשות גרועות מאוד. בהחלט סיבה טובה למשקיעים להיות זהירים יותר. 5. מימוש רווחים לכל הגורמים שלמעלה מצטרפת העובדה שמניית פייסבוק נסגרה לפני פרסום הדו"ח על שיא כל הזמנים שלה. וזאת, אחרי שביולי 2018 היא רשמה צניחה משמעותית (על רקע קיימברידג' אנליטיקה ודו"ח מאכזב במיוחד) ופתחה בתקופה ארוכה של ירידה שהסתיימה רק בדצמבר אותה שנה. מאז החלה המנייה לזחול בקביעות כלפי מעלה, עד שמוקדם יותר החודש סגרה את הנפילה שנרשמה לפני שנה וחצי. ייתכן שהגעת המניה לשיא, ביחד עם הגורמים האחרים, התגבשו לכדי הזדמנות למשקיעים לממש רווחים מהשנה האחרונה. קצרצרים 1. עוד משהו קטן על הקשיים של פייסבוק: צוקרברג צפוי לצאת בפברואר לביקור באירופה וייפגש עם בכירים באיחוד האירופי בבריסל. זאת, כחלק ממאמצי הלובינג של החברה להדוף חקירות בנושא הגבלים עסקיים ופרטיות שמופנות נגדה. "צוקרברג ייפגש עם מקבלי החלטות בבריסל כדי לדון במסגרת לכללים ורגולציה חדשים על האינטרנט", אישרו בחברה לבלומברג. 2. וויימו, חברת הרכב האוטונומי של אלפבית, מרחיבה את הפעילות המסחרית שלה: החל ממרץ יתחילו רכבי החברה לשאת חבילות של חברת המשלוחים UBS באריזונה. הרכבים יעביר את החבילות מסניפי החברה בפיניקס והסביבה למרכז הלוגיסטי שלה בטמפה – מרחק נסיעה סמלי של פחות מ-20 ק"מ. ואף שהרכבים ינסעו עצמונית, בכל אחד מהם יהיה אדם שינטר את הנסיעה ויוכל להתערב במקרה הצורך. 3. ליפט, המתחרה הגדולה של אובר בארה"ב, הודיעה אתמול על קיצוץ של 90 משרות, בערך 2% מכוח העבודה בחברה. זאת, במטרה לעבור לרווחיות עד סוף 2021. "הערכנו בזהירות את המשאבים שדרושים לנו על מנת לעמוד ביעדים העסקיים ל-2020, והארגון מחדש של חלק מהצוותים משקף את זה", נמסר מהחברה. מנגד, מתכננת ליפט לשכור יותר מאלף עובדים השנה.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה