מנכ"לית אקסלנס: "יש לשקול הגנות נגד הפסד לציבור המשקיעים בטווח הקצר והבינוני"

"שנת ההשקעות 2019, שנפתחה באווירה חשדנית בצל מלחמת הסחר וחששות להתקרבות מיתון גלובאלי התבררה כשנת עליות; המדדים השונים עלו ומרבית המניות הגלובאליות רשמו עלייה בשיעורים דו ספרתיים", כך פתחה את דבריה חנה הולנדר, מנכ"לית אקסלנס בית השקעות בכנס שוק ההון 'זירת ההשקעות' של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ו-etf.

לדבריה, "השאלה היא האם הציבור נהנה מכל העליות הללו? הדרך להסתכל על כך היא בין היתר לראות את הכסף הציבורי והמקום בו הוא מנוהל; 20% מהכספים, בסך 800 מיליארד שקל, מנוהלים בבתי ההשקעות השונים, 32% שהם 1.3 טריליון שקל מנוהלים בחברות הביטוח, 48% שהם 1.9 טריליון שקל מנוהלים בבנקים, כאשר 1.1 טריליון שקל מהם במזומן ו-800 מיליארד שקל בניירות ערך".

חנה הולנדר | צילום: יריב כץ

לפי הולנדר, הציבור מפסיד מהחזקות המזומן ואי כניסתו לקרנות, ולכן היא מציעה למדינה לאפשר הגנות מהפסד עבור השקעות הציבור, לאור גובה התשואות בעליות אל מול זה של הירידות.

"הצמיחה השנתית הממוצעת של תיק נכסי הציבור עמדה על 5.1%, כאשר 1.8 טריליון שקל - שהם 45% מהכספים ומנוהלים לטווח ארוך - השיגו תשואה שנתית של 8.4% בממוצע, ו-2.2 טריליון שקל - שהם 55% מהכספים ומנוהלים לטווח קצר - השיגו תשואה ממוצעת של 2.6% בשנה. יש כספים כמו כספי הפנסיה, הביטוח וההשתלמות שזוכים להטבות שונות ושם ניתן לראות את התשואות שהציבור מקבל, ואילו הכספים שהציבור מחזיק בטווח הקצר, בפיקדונות או במזומן, שהולך וגדל, לא צובר תשואה", אמרה.

"כך לדוגמא תשואה שנתית ממוצעת של מק"מ (מלווה קצר מועד) עמדה על 0.25% בשנתיים האחרונות ו-0.16% בחמש השנים האחרונות. לעומת זאת, תשואה שנתית ממוצעת בקרנות הנאמנות עמדו על 1.25% ו-2.2% לשנתיים וחמש השנים האחרונות בהתאמה, לקרנות אג"ח כללי ללא מניות, ועל 1.8% ו-2.6% בשנתיים והחמש השנים האחרונות בהתאמה לקרנות נאמנות שניהלו אג"ח כללי עם עד 10% מהתיק במניות.

"בחינת תיקי נכסי הציבור בין ארה"ב לישראל מראה שהציבור האמריקני ניהל 11.5% מהכסף בקרנות נאמנות ב-2018 לעומת 7.6% מהכספים שנוהלו על ידי ישראלים בקרנות, ובישראלי מחזיקים 19.2% מהכסף בפיקדונות ומזומן, בעוד שבארה"ב השיעור עומד על 13.2%. הסטה של אותם 4% לענף קרנות הנאמנות בישראל תגדיל את תעשיית הקרנות בכ-160 מיליארד שקל. 

"כדי לעשות זאת, יש לעודד השקעות וחיסכון גם בטווח הקצר והבינוני בשוק ההון. זה יביא ערך גבוה יותר הן עבור הציבור והן עבור המשק. יש צעדים שיוכלו לעודד את הנושא כדוגמת הקלות מס, הקלות רגולטוריות, הגדלת המודעות של הציבור לנושא ואפילו הקניית ביטחון לציבור המשקיעים נגד הפסד, שהרי בחינה של תשואות שנתקבלו לאורך זמן מראות שהתשואות החיוביות היו גבוהות יותר מאשר ההפסדים, ולכן המדינה ככל הנראה לא תיאלץ להוציא שקל".