אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

ענת גואטה: "כשהשוק נוהג כעיוור לאיתותים, התערבות רגולטורית מגיעה, ובדרך כלל היא כואבת"

יו"ר רשות ניירות ערך הדגישה בכנס שוק ההון של כלכליסט, כי החברות הציבוריות צריכות לאמץ את תחום ה-ESG למרכיב הדומיננטי בשיקוליהן. עוד אמרה, כי על המוסדיים לנצל כוחם לקדם זאת

03.02.2020, 10:55 | צלי גרינברג

"יש גידול קרנות ויש גיוון קרנות. מסלול בו הרשות קובעת את המסלולים זה פתרון קיצוני. אני בעד מנהלי השקעות איכותיים. מערכות היחסים בין הקרנות לבין מערכות ההפצה שמרוכזות בבנקים צריכים שינוי. בין היתר על ידי ייצור מערכות הפצה עוקפים", כך לדברי ענת גואטה, יו"ר רשות לניירות ערך, בכנס שוק ההון זירת ההשקעות של כלכליסט בשיתוף קסם קרנות ו-ETF.

גואטה התייחסה גם לנושא ה-ESG (ראשי תיבות של Environment, Social, Governance) ובמסגרת זו היא דורשת מהמוסדיים הישראלים לקחת אחריות ולהפוך את תחום ה-ESG למרכיב דומיננטי במכלול השיקולים שעומדים כיום בפני החברות הציבוריות.

ענת גואטה , צילום: יריב כץ ענת גואטה | צילום: יריב כץ ענת גואטה , צילום: יריב כץ

"שינויי האקלים הקיצוניים המתרחשים כיום בעולם", אמרה גואטה, "גרמו לרגולטור הבריטי האחראי על שוק ההון (FCA) להודיע, כי בשל ההשלכות המשמעותיות של שינויי האקלים על הכלכלה הבריטית נשקלת האפשרות לחייב חברות לתת גילויים בנושא. מחובתי לאותת לשוק מהי הדרך הרצויה והמועילה המשרתת את טובת המשקיעים", אמרה גואטה,  "אבל כמו בכל תחום, כשהשוק נוקט בהתעלמות ונוהג כעיוור לאיתותים כאלה, התערבות רגולטורית מגיעה, ובדרך כלל היא פחות נעימה וכואבת".

גואטה אמרה עוד, כי "מוסדיים בישראל, כמנהלי כספי ציבור, צריכים ויכולים לנצל את כוחם הרב להשפעה חיובית ומיטיבה ציבורית בכל מישור שרלוונטי לטובת ציבור החוסכים. הסיבה שאני מדברת על תפקידם של המוסדיים בהקשר זה קשורה לתחום אחד בעולם ניהול ההשקעות אשר נוכחותו בשוק אינה מורגשת, שלא לומר שאינה קיימת כלל – תחום ה- ESG, אשר בשוקי העולם הפך מרכיב דומיננטי במכלול שיקולים שעומדים בפני חברות, משקיעים מוסדיים ודירקטוריונים.

"כשוק, אנו מאוד חזקים ב- Governance, לאחר שבעשור האחרון התחוללה בישראל לא פחות ממהפכת ממשל תאגידי, שהייתי חלק בלתי נפרד ממוביליה, שגרם לשוק ההון הישראלי מאז ועד היום לשנות פניו ללא הכר, כאשר איכות הממשל התאגידי בשוק הציבורי הישראלי נחשבת אחת הגבוהות בעולם".

"מדינת ישראל לו הייתה מודדת את ערכה במונחי Environmental הייתה גם יכולה להתגאות בהישגיה כמדינה במונחים אלה; יעדי משק האנרגיה לשנת 2030 מנחים להפחית שימוש במוצרי דלק מזהמים ולהפסקת השימוש בפחם והשימוש בתזקיקי נפט. בתחומי התעשייה הקלה היעד הוא להגיע עד מיצוי של 80% מפוטנציאל הצריכה בגז טבעי. כך, שחברות עסקיות הנשענות על צריכת אנרגיה מסוג זה יכולות היו לתת פומבי למידע בדבר תרומתן להפחתת זיהום הסביבה. נכון להיום מדובר על שיעור של כ 10% מסך הפוטנציאל – כך שיש עוד כברת דרך ארוכה לעשות.

"בתחום ה- Social הדבר המשמעותי ביותר שניתן לציין שישראל חזקה בו הוא פרסום יחס השכר בין העובד הבכיר ביותר שקיים בחברה לבין השכר הממוצע והחציוני בדיווח של חברות ציבוריות משנת 2013, כך שהיינו חלוצים בתחום. מידע זה מתחיל להיות מדווח על ידי תאגידים ציבוריים באירופה ובארה"ב רק לאחרונה. מעבר לזה השוק הציבורי הישראלי בתחום ה - S חלש באופן יחסי לעולם. יש כברת דרך בנושאים בקטגוריה הזו שאינם זוכים עדיין להתייחסות נאותה והם: גיוון מגדרי, זכויות עובדים, זכויות האדם, הגנת צרכנים, רווחת בעלי חיים, יחס לשחיתות ועוד.

"זהו הנושא החם ביותר בעולם היום בקרב משקיעים, ששמים בראש סדר העדיפויות שלהם חברות שמצייתות ומדווחות על פעילותן בתחום ה- ESG. רק בחודש שעבר, בלאקרוק הודיעו שעד אמצע 2020 יחסלו בתיק ההשקעות שלהם את האחזקה בחברות אשר מייצרות יותר מ-25% מהכנסותיהן מייצור באמצעות פחם תרמי. גם גולדמן זאקס הצהירו כי ישקיעו 750 מיליון דולר עד 2030 במימון יוזמות לפתרון בעיית האקלים. רק לפני שבוע גולדמן זאקס יצאו עם הבשורה המדהימה שלהם – מחודש יולי השנה אם אין אישה אז אין הנפקה. בנוסף, משנת 2021 ינפיקו רק חברות שבדירקטוריון שלהן יש לפחות שתי נשים וכל זה מעבר לשורת צעדים נוספים בנושא שוויון מגדרי שבית ההשקעות קיבל על עצמו באופן מחייב ומיידי. גופי ההשקעה בעולם שנושאים את דגל ה-ESG אינם יפי נפש, או אלטרואיסטים, אלא פשוט מבינים שהמשקיעים שינו את הכללים והם מצייתים לכללי השוק החדשים. גופים בעולם שרוצים לגייס כסף בשוק הציבורי ואינם יכולים לענות בפשטות ובבהירות על השאלה מה דירוג או איכות ה- ESG שלך, לא יוכלו בעתיד הקרוב ליהנות מזרמי השקעות משמעותיים, אלא אם ישנו את האופן בו הם מתייחסים לנושאים האלה שחשובים למשקיעים. זוהי למעשה הסיבה היחידה מדוע מנהלי הנכסים הגדולים בעולם מוכנים 'להפסיד' במירכאות בטווח הקצר פעילות של חברות שלא עומדות בסטנדרט הזה כדי להגן על נתח השוק שלהם והקיימות שלהם בטווח הארוך כמנהלי כספי אחרים.

"כמות החברות הנסחרות בבורסה בתל אביב שמפרסמות דוח אחריות תאגידית מפורט אינה רבה. סך הכל מנינו כ-35 חברות. אבל החברות האלה מצליחות לזכות באהדה רבה מצד משקיעים זרים. במחקר שפורסם על ידינו לפני כשלושה חודשים הראינו באופן מובהק שחברות ישראליות שמצליחות לקבל ביקוש ממשקיעים זרים, מצליחות גם לייצר תשואה עודפת לכלל המשקיעים בהן – כך שיש כאן סיבה כלכלית חזקה נוספת לדירקטוריונים של חברות ישראליות לפעול לטובת החברה ולאמץ סטנדרטים שמשקיעים בעולם מבקשים לראות. גם חברות הדרוג הגדולות בעולם כבר מבינות את זה. ל -S&P יש מוצר כזה, Fitch הודיעו לפני שנה שהם משלבים שיקולי ESG בדירוג החוב שלהם ו - Moody's רכשו בשנה שעברה חברה בתחום דרוג ESG.

"הדרך הטובה לעשות זאת היא אימוץ וולונטרי של הגילוי על ידי החברות. שווקי הון מתקדמים בעולם בעיקר בהובלה של משקיעים מוסדיים או באמצעות בורסות מקומיות שדרשו את סטנדרט הגילוי הזה כתנאי לרישום, הצליחו לייצר סטנדרט גילוי שאינו מחויב מנדטורית אבל נדרש על ידי משקיעים ומשכך חברות נעתרות לפרסמו מה שתרם ליצירת תרבות גילוי המיטיבה עם החברה ובהיזון חוזר עם משקיעיה. בישראל קיימת אדישות לנושא הזה, שהיא בעוכריהן של החברות ושל המשקיעים. לו הייתה קמה ועדת חמדני שתיים היום, אין לי ספק שהיא הייתה ממליצה על מעורבות של משקיעים מוסדיים בשוק ההון לא רק בתחום הממשל התאגידי – ה-G אלא גם ב-E וב-S. כי מאז כוחם של המוסדיים רק גדל, ועם הכוח תמיד באה אחריות גדולה.

"הדרך הפחות טובה לעשות זאת היא בהוראות רגולטוריות. רשות שוק ההון פרסמה בינואר 2017 חוזר שמבהיר את הצורך בהתייחסות משקיעים מוסדיים לנושא בכל מקום שיש להם שיקולים כאלה – כאמור, הנושא מיושם באופן טכני ומינורי והשפעתו לא ניכרת על השוק. המצב החוקי כיום בישראל, הוא שאין עיגון בדין, לדרישה קונקרטית על גילוי ESG נרחב. עם זאת, קיימות דרישות גילוי ספציפיות במסגרת הדו"ח התקופתי של חברה ציבורית בנוגע לסיכונים סביבתיים להם היא חשופה.

לאור שינויי אקלים קיצוניים בעולם, רגולטורים שוקלים מחדש בשנה האחרונה את תפקידם ואחריותם בנושא הזה ובעוד שעד כה לא הייתה הוראה מפורשת מצד רגולטורים בתחום ניירות ערך בנושא גילוי ESG, מצב זה צפוי להשתנות בקרוב. אנו עוקבים מקרוב אחרי המגמות העולמיות בתחום ושוקלים את צעדינו. מחובתי, לאותת לשוק מהי הדרך הרצויה והמועילה המשרתת בצורה הנעלה ביותר את טובתם של משקיעים. אבל כמו בכל תחום, כשהשוק נוקט בהתעלמות ונוהג כעיוור לאיתותים כאלה, התערבות רגולטורית מגיעה, ובדרך כלל היא פחות נעימה וכואבת. יש לנו ניסיון רב בזה ולכן אנו מעדיפים לדבוק בדרך הטובה בשלב זה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות