צילום: שלו שלום
כץ למנדלבליט: "בנית סיפור דמיוני, אני אדם ישר. למה זה מגיע לי?"
זאת לאחר שהיועמ"ש אמר בדיון בוועדת הכנסת סביב הסרת חסינותו של השר לשעבר: "מדובר בהפרת אמונים ברף הגבוה ביותר. הוצגו מצגים כוזבים לחברי הוועדה ולמשתתפים בה"; יו"ר הוועדה הוציא את כץ מהדיון בעקבות התפרצותו; בוועדה צפוי רוב בעד מתן החסינות. דיווח שוטף
ועדת הכנסת מקיימת היום (ג') את ישיבתה השנייה בבקשתו לחסינות של ח"כ חיים כץ (ליכוד), המואשם במרמה והפרת אמונים.
בוועדה צפוי רוב בעד מתן החסינות לכץ בתמיכת ח"כים מהקואליציה היוצאת - הליכוד, ימינה, ש"ס, יהדות התורה וש"ס וכן ח"כים מהאופוזיציה: ישראל ביתנו, הרשימה הערבית וח"כים מכחול לבן. ההצבעה צפויה להיערך בשעות אחר הצהריים המאוחרות. אם תאושר בקשת כץ, תכונס המליאה בקרוב על מנת להצביע בעניין.
בישיבה משתתף היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ח"כ כץ מיוצג על ידי עו"ד נוית נגב. לפני ההצבעה יגיבו מנדלבליט על דברי הח"כים ועו"ד נגב. כץ ישא נאום אישי לפני ההצעה.
קראו עוד בכלכליסט
18:00 - כץ אמר בהתרגשות: "היוזמה של החוק היא שלי. זה הילד שאני יצרתי. התיקון הוא תמרור אזהרה, לא היתה שום כוונה שזה יהיה רטרואקטיבי. הלכתי לחקירה בלי עורך דין כי לא חשבתי שעברתי עבירה. אתה יודע כמה זה חשוב לחוקר לספר לחברים שלו שהוא תפר שר.
"לאחר שמוניתי לשר עצרתי את כל פעילותי בשוק ההון. בנובמבר 2016 הרשות לני"ע הורידה את האישום שלי על שימוש במידע פנים באקויטל. שאלו אותי על תיקון 44 ובכלל לא זכרתי מה זה, כי חוקקנו בוועדה 180 חוקים. התיקון הזה אומר לבעלי שליטה שמי שלקח כסף מהציבור באמצעות הנפקת אג"ח, יידע שהוא צריך להחזיר. מדובר בתיקון רחב שחל על כל אזרח. אף אחד במדינה לא יודע להגיד מה הוא הרוויח מהתיקון. התמרור הזה מנע תאונת דרכים, אני לא הרווחתי שקל. גם מוטי (בן ארי) לא הרוויח שקל. הוא לא צריך את החקיקה. אני אדם ישר. נכון שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, אבל אם הייתם רוצים לחקור את האמת הייתם חוקרים את מנהלת הוועדה דאז וילמה מאור, ושואלים איך הוזמנו האנשים. אני נתתי לה את הטלפון. לא חקרתם את חברי הכנסת שנכחו בישיבה".
כץ הוסיף ואמר: "באתי לחוק נקי כפיים. יצאתי נגד נתניהו בחוק ויסקונסין. במתווה הגז אמרתי לביבי, בפגישה איתו ועם איל ינון, שבעיתונות כתוב שאני מחזיק במניות ישראמקו, וגם אם תגיד שמותר לי להצביע אני לא אצביע. הוא היה צריך את הקול שלי". לאחר מכן קרא כץ למנדלבליט: "למה זה מגיע לי? על מה החקירה? עבדתי ביושר ובהגינות. יש מישהו שהתאהב בחקירה, אולי הוא רוצה לגדול".
"בתיקון 44 אני שלם עם עצמי לחלוטין", אמר כץ. "לא חושב שהייתי צריך לעבור את מה שעברתי. העונש, הגבלות על הבנק, לקחיחת הוויזה לארה"ב. 3.5 שנים אני נענש על משהו שלא עשיתי. קמה לי חסינות מהותית. אני מקווה שטעיתי שלא אמרתי שהוא היה חבר שלי, אולי לא הייתי בסדר, אני מצטער על כך. אני רואה מה עושים למוטי. אותו לא מעניין הכסף. המתח הזה. עבדתי לפי תקנון הכנסת".
כץ הדגשי שלא חרב מתקנות הכנסת, ואמר: "אם עשיתי משהו זה נעשה בשגגה. לא היתה לי שום כוונה שמוטי ירוויח שקל אחד מתיקון 44 ואני לא צריך לשלם לו. כשאני עברתי מעקפים מוטי, הילדים שלי ואשתי ישבו אצלי בתורנות. הוא לא מנטור שלי בשוק ההון. אבל מכאן ועד כתב אישום ועבירה פלילית, שנים כל כך רבות אחרי האירוע?. החוק חוקק אז ואמרו לי ב-2019 שהייתי עשוי להרוויח. רשות ני"ע יכולה לומר היום אם הרווחתי.
"באתי לבקש חסינות, כי אני בן 72 רוצה לתרום למערכת. משפט יימשך שלוש שנים. אין שום סיבה בעולם שימשיכו לתת לי את העונש הזה. לא מעניין מה כתבו בעיתון, אני עבדתי ביושר, אני מבקש לעצור את הסבל שאני סובל ולתת לי חסינות מהותית".
15:40 - כץ התפרץ לדברי מנדלבליט ואמר לו "בנית סיפור דמיוני. סיפור אלף ולילה דמיוני לעומת מה שאתה בונה פה. אני בסה"כ בן אדם כלום מעבר לכך. אני בן אדם ישר ולא שיקרתי בחיים שלי. המילה שלי זה מילה. עשו אותי רמאי ושקרן". ניסנקורן ביקש ממנו לצאת להירגע.
15:20 - היועץ המשפטי מנדלבליט אמר כי "מדובר בהפרת אמונים ברף הגבוה ביותר ולא במקרה שהוא אפור למרות שמדובר בפעילות שהיתה בכנסת. הוצגו מצגים כוזבים שהוצגו לחברי הוועדה ולמשתתפים בה".
בהתייחסו לפרמטר גודל הקבוצה, לפיו ככל שהקבוצה שתהנה מהחוק היא גדולה יותר אזי ההטבות שיכול להפיק הח"כ היא נמוכה יותר, הסביר מנדלבליט כי "בסופו של יום אחרי תהליך ארוך של חקיקה, יש חוק שעשוי וצפוי לסייע גם לציבור מסויים, אבל תחילתו במערכת של אינטרסים בין שני חברים מאוד טובים ושבתחילת החקירה הובן שמדובר במערכת אינטרסנטית כלכלית ובסיומה שוכנעתי שמדובר בחברות קרובה עד כדי משפחה ובמערכת יחסים כלכלית ואינטרסנטית".
לפי מנדלביט, כץ הסתיר את ניגוד העניינים שלו עם בן ארי, שהוצג לוועדה כמומחה (ולא כחבר קרוב של כץ). מדובר במערכת יחסים חיה שיש לה אינטרסים כלכליים או חבריים. גודל הקבוצה והשאלה אם טובה לכלל אינה רלבנטית".
11:15 - ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) שאלה את נגב: "השאלה המרכזית היא האם כץ הרוויח כסף או לא מהחוק הזה? מנדלבליט אמר שהוא היה עשוי להרוויח כסף. זו השאלה שאת כולנו מעניינת". ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "השאלה שלך היא הכי מדויקת והכי רלבנטית". ח"כ כץ אמר למלינובסקי :"תשאלי אותי".
נגב השיבה " הטענה שלנו היא לא. הוא לא הרוויח. אבל זו לא השאלה".
11:00 - ח"כ קארין אלהרר (כחול לבן) ביקשה מעורכת הדין של כץ, נוית נגב, הבהרות לגבי ההיכרות המוקדמת של כץ עם מוטי בן ארי, העובדה שהיו להם קשרים עיקיים והעבירו את הדיון בחוק לועדה הספציפית ועדת העבודה והרווחה בראשותו של כץ.
נגב השיבה: "גם אם הדברים נכונים כולם המסה הזו לא יכולה לייצר עניין אישי כשאין עניין אישי בגלל גודל הקבוצה. המבחן הוא גודל הקבוצה ובכתב
האישום יש התעלמות מוחלטת מהעניין הזה"
"חברי כנסת כיוון שפועלים לחוקק חוקים וזו ליבת העשייה שלהם מחייב משנה זהירות בהחלת נורמות שמגבילות אותן. חברי הכנסת מייצגים עמדות, מגזרים, ההכרעה בחקיקה היא פעמים רבות קולקטיבית ועם שיקולים פוליטיים. לאור המאפיינים נקבעו עקרונות מתי יש ניגוד עניינים. כללי האתיקה קובעים הגדרה של עניין אישי. לא יהיה לח"כ עניין אישי וניגוד עניינים. עניין אישי לפי ההגדרה- מצמצמת – הנאה חומרית ישירה או עקיפה של ח"כ, קרובו, לקוחו ועוד למעט עניין הנוגע לענף משקי".
משמעות דבריה של נגב, שלדעתה לא היה ניגוד עניינים בפעילותו של כץ.
אם ועדת הכנסת תחליט שמדובר בחסינות, אזי היועמ"ש או בית המשפט יחליטו אם מדובר בחסינות מהותית שהיא תמידית וקבועה או חסינות דיונית שחלה רק עד לסוף הקדנציה הנוכחית של הכנסת. לדעת מנדלבליט אין להעניק לכץ חסינות. לעומתו עו"ד נגב סבורה שעל ועדת הכנסת להעניק חסינות מהותית לכץ.
10:20 - נגב אמרה בתחילת הדיון: "היתה תחושה בדיון הקודם שבאו לצמצם מדי את שיקול הדעת שהוענק לחברי הכנסת לבחון את שאלת החסינות המהותית. הוצג לחברי הכנסת ששיקול הדעת שלהם מצומצם והם יכולים להחליט על חסינות דיונית ולא מהותית. אנו דנים בסוגייה של חסינות מהותית שניתנה לוועדת הכנסת. נאמרה האמירה (על ידי מנדלבליט) שאסר ליצור בכנסת עיר מקלט לעבריינים. גם כשאנו דנים בחסינות דיונית, בעילה של הפלייה ותום לב, זה לא מילה של 'נותנים עיר מקלט לעבריינים'. בכל פעם שהיועץ המשפטי אומר שצריך להעמיד לדין חבר כנסת - היועץ מביע עמדה שאין חסינות מהותית, אבל זה לא אומר שבית המשפט לא יקבע שמדובר בחסינות מהותית, ולא שולל את שיקול הדעת של חברי הכנסת לקבוע שחלה חסינות מהותית".
נגב הדגישה שמדובר בחסינות מהותית שיכולה לעמוד במבחן בג"ץ אם ידרש. "לא נכון להבהיר להם מסר שלא יעלה על הדעת שיקבלו החלטה שלא עולה בקנה אחד עם עמדת היועץ המשפטי", אמרה.
נגב הדגישה כי "לטענתנו הלכה למעשה ביסוד כתב האישום עומד כלל שונה השונה מהכללים המקובלים על חברי הכנסת והנהוגים. ביסוד כתב האישום עומד כלל השונה מהכללים המקובלים והנהוגים יש כאן התערבות בעבודת הכנסת. היתה התעלמות מהמבחן מהו עניין אישי מהשאלה מתי קם ניגוד עניינים, ומהשאלה מתי קמה חובת גילוי".
לנוכח דברים של ח"כים בישיבה הקודמת שהם מבולבלים מהכללים למניעת ניגודי עניינים אמרה נגב כי "הכללים הם ברורים, היעוץ המשפטי של הכנסת וועדת האתיקה של הכנסת חזרו שוב ושוב בהחלטותיהם והבהירו את הדברים. מה שקורה כאן שביסוד כתב האישום עומדת התעלמות מהכללים הללו".
נגב התייחסה לגודל הקבוצה - כלומר הקבוצה שהושפעה מהחוק. מנדלבליט לא התייחס לכך בישיבה האחרונה.
על כך אמרה נגב: "אי התייחסות לגודל הקבוצה זו שגיאה מהותית שמתייחסת למבחן של החסינות המהותית. הדבר לא נשקל במסגרת השיקולים של היועמ"ש להעמדה לדין".
נגב התייחסה לחסינות מהותית ואמרה ש"היא חגורת ביטחון של מעשים שמהווים עבירה, שמקיפים את המעשים החוקיים והלגיטימיים של חברי הכנסת. על מנת לאפשר להם חופש פעולה ושלא יפעלו ממורא ופחד בפעילותם ועל מנת שלא יצטרכו לבקש רשות אלא יוכלו לפעול במילוי תפקידם נקבעת להם חסינות מהותית. זו זכות יתר שקבועה בחוק יסוד, חלק מהאיזונים בין הרשויות. על ועדת הכנסת לקבוע מה כוללת אותה חגורת ביטחון. הפעולות בענייניו שמיוחסות לכץ על כך שפעל בניגוד עניינים, כאן חלה חסינות מהותית במסגרת מתחם הסיכון הטיבעי של ח"כ".
היא התייחסה לסוגיית עניין אישי של ח"כים בחקיקתם: "ח"כים תמיד מקדמים חקיקה כללית ורחבה ומטבע הדברים גם להם עשוי להיות עניין אישי בקידום החקיקה. כשמחוקקים חוק מיסוי זה חל על כך אחד ואחד מאיתנו. סביבת העבודה הטיבעית של ח"כ שקיימים בה אינטרסים אישיים, וניגודי עניינים הם רכיב שיגרתי בעבודתם וזה לא מונע מהם לקדם חקיקה. היעוץ המשפטי של הכנסת קבע שכשח"כ מקדם חקיקה רחבה הוא לא מצוי בניגוד עניינים גם כשיש לו אינטרס אישי בחקיקה למשל הצבעת הח"כים בחקיקת החוק למסוי הדירה השלישית. ברגע שמדובר בקבוצה גדולה אזי אין עניין אישי. ככל שמדובר בקבוצה גדולה יותר נקבע שלא יראו אותו נמצא בניגוד עניינים. רק במקרי קצה של ניגוד עניינים מובהק ופרטיקולרי יש מקום להטיל מגבלות על חברי הכנסת".
ח"כ גדעון סער שאל האם שאלו את כל חברי הכנסת להודיע ערב ההצבעות על החוק למסוי הדירה השלישית אם יש להם 3 דירות. נגב השיבה בשלילה. כץ הוסיף: "זה שלא היתה דרישה כזו, אומר דרשיני".