אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיחות הפלרטוט בין כחלון לשופטת הגיעו לנוה בזמן צילומים: אתר בתי המשפט, עידן מילמן , דנה קופל

ניתוח כלכליסט

שיחות הפלרטוט בין כחלון לשופטת הגיעו לנוה בזמן

האם ראש לשכת עוה"ד לשעבר יטען ל"אכיפה בררנית" כלפיו, לאחר שהמשטרה לא חקרה באזהרה את שר האוצר משה כחלון על מעורבותו במינוי השופטת אתי כרייף. גם אם כרייף תזוכה במסלול הפלילי, המסרונים מבססים התנהגות שלא הולמת שופטת

05.02.2020, 07:13 | משה גורלי

האם שיחות הפלרטוט בין משה כחלון לשופטת אתי כרייף, שנחשפו שלשום (ב') ב"מקום הכי חם בגיהנום" ובערוץ 13, מזמנות לאפי נוה שוב את טענת ה"אכיפה בררנית"? כמו בפרשת גניבת הגבול בנתב"ג שבה טען ראש לשכת עורכי הדין לשעבר לאכיפה בררנית ביחס למורשי יציאה/כניסה אחרים לישראל שלא חוטפים כמוהו כתב אישום. האם יכניס הפעם למיטת ה"מין תמורת מינוי" את שר האוצר וחבר הוועדה לבחירת שופטים כחלון?

המשטרה, לאחר ששחזרה את המסרונים שהוחלפו בין כחלון לכרייף – שבהם בין היתר כתבה כרייף לכחלון "אני לבד הערב וממש רוצה לראותך" – החליטה שאין אפילו מקום לחקור את כחלון באזהרה. המסרונים הוחלפו שנתיים לאחר מינוי כרייף לשופטת, וההסבר מדוע העלה כחלון את מועמדותה של כרייף בוועדה השתלב באג'נדה שלו במינוי שופטים – מוצא מזרחי ומוצא גיאוגרפי, קרבה לחיפה ולצפון. אלו היו הקריטריונים המרכזיים לגיוס תמיכתו של כחלון. והיה עוד אחד שהוא עצמו אמר לחוקרים – תמיכת השופטים במועמד. לכאורה לגיטימי – לתמוך במועמדים נתמכי שופטים, מזרחיים, מהצפון, ובמקרה הזה גם אשה. כל האפליות המתקנות מתגלמות בסל אחד, ובגברת אחת.

קראו עוד בכלכליסט

משה כחלון ואתי כרייף, צילומים: חיים צח, מתוך אתר בתי המשפט משה כחלון ואתי כרייף | צילומים: חיים צח, מתוך אתר בתי המשפט משה כחלון ואתי כרייף, צילומים: חיים צח, מתוך אתר בתי המשפט

ועכשיו, המסרונים הלוהטים האלה מטילים צל גדול: האם גם קשר אינטימי פסול הסתנן לתוך שיקוליו של השר חבר הוועדה כחלון. לפחות אצל כרייף אנחנו כבר יודעים שהיא לא היתה בררנית במיוחד באמצעי שנקטה לגיוס תמיכה במועמדותה. ואם נקשרה לבעל השפעה אחד, נוה, מדוע שלא תנצל הזדמנות ללכוד בעל השפעה נוסף, כחלון במקרה זה.

מאבקי הכוחות בוועדה

וזו השאלה הגדולה – האם כחלון ונוה נרתמו לסייע לכרייף ותמכו בה מהסיבות הנכונות או הפסולות? המסרונים שאותרו ונחשפו בטלפונים הניידים הפילו את נוה לצד הפלילי ופטרו לגמרי את כחלון. זה הופך את נוה כבעל עניין בהדלפה הדרמטית, אבל כמובן שלא מוכיח שעשה זאת. האם הגיוני שנוה, או מי מאנשיו, ישתף פעולה דווקא עם אויבתו בנפש, העיתונאית מ"הגיהנום" שרון שפורר? תתפלאו, לפעמים ככה זה עובד. כמו בומרנג. ככל שזורקים רחוק יותר את החשד, ככה הוא נוטה להידבק אליך בחזרה.

נסיבות מינויה של כרייף נטועות בוועדה לבחירת שופטים ששרת המשפטים איילת שקד עמדה בראשה, כחלון נמנה עם חבריה ונוה שלט בשני נציגי הלשכה שבה. קודם כראש לשכה ואחר כך כחבר הוועדה בעצמו. בעת המינוי נוה לא היה חבר בוועדה, אבל הוא לא חסך ממנה את עמדותיו ביחס למועמדים.

הוועדה נשלטה בידי הציר שקד־נוה. לפחות בנוגע למינויים לערכאות הנמוכות. לעליון נגיע בהמשך. כחלון היה בן ברית שקשוב למינויים שתאמו לאג'נדה שלו, כמו במועמדות יוסף אלרון לעליון. נוה תמך בשופט שסייע לו כראש ועדת הבחינות של הלשכה לדלל את כמות הנכנסים למקצוע, וכחלון רצה בו כמזרחי וחיפאי. אבל לפני שנחיל את הסיטואציה הזו על כרייף, קצת רקע על תוכנת ההפעלה של הוועדה החשובה הזו, שתשעה חברים בה – שלושה שופטי בית המשפט העליון, ארבעה פוליטיקאים (שרת המשפטים, שר נוסף ושני חברי כנסת) ושני נציגי לשכת עורכי הדין.

בעבר שלט בית המשפט העליון בוועדה כי לשלושת השופטים נוספו שני קולות מובטחים – חבר כנסת מהאופוזיציה, ונציג לשכה מהאופוזיציה. שקד ונוה ביטלו את האופוזיציה ובנו גוש של שישה מול שלושה – הפוליטיקאים ועורכי הדין נגד השופטים – שאותו ניצלו לקידום יעדיהם. שקד הודתה במפורש שמטרתה להרבות שופטים בעלי זיקה שמרנית־דתית־לאומית. ונוה – יעדיו היו רב־תכליתיים. הוא גם הלך עם שקד, מקצועית ופוליטית, כשסייע לפקוד עורכי דין לבית היהודי; הוא גם קידם שופטים מהברנז'ה המקצועית שלו, הנזיקיסטים, כפי שעולה מההתכתבות שלו עם נשיא המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין; והוא גם סייע לקדם את כרייף, שלא ממש נכללה בשתי קטגוריות התמיכה הקודמות ובהחלט יצרה קטגוריה חדשה.

ברית שקד־נוה נחלה הצלחה במינויים לשלום ולמחוזי. המינויים לעליון הם סיפור שונה בגלל החוק שדורש שבעה קולות (מתוך התשעה) בבחירת שופט, ואז יש לשלושת נציגי העליון כוח להטיל וטו באמצעות בלוק חוסם לששת חברי בלוק שקד־נוה. אבל הווטו הוא שברירי. שקד כיו"ר הוועדה יכולה, בלי העליונים, להרבות מינויים לשלום ולמחוזי, ולהקפיא מינויים לעליון בהיעדר הסכמות. לכן השופטים מוגבלים מלממש את הבלוק החוסם, במיוחד כשהנשיאה הקודמת מרים נאור בחרה שלא להיאבק בקואליציית שקד־נוה, אלא לעתים אפילו להצטרף אליה.

לכן תמיכת שמונה מתשעת חברי הוועדה במינוי כרייף לא אמורה להפתיע. גם אם ציוניה בקורס המועמדים לא היו גבוהים וגם אם מדובר במינוי כבר במועמדות הראשונה כשמרבית המועמדים לא צולחים אותה (במיוחד כשלא הבריקו בקורס). מצד שני, מועמדת שמגיעה מהמשטרה חשודה פחות ככרוכה בקומבינה פסולה מאשר מועמדת מהשוק הפרטי.

פרקליטיה של כרייף עוה"ד נתי שמחוני ואופיר סטרשנוב מכחישים כמובן כל קשר פסול עם כחלון: "הקשר החברי ביניהם התפתח רק לאחר המינוי, דבר שאין בו כל פסול מחד, ויש בו כדי להעיד על היעדר כל קשר למינוי מאידך". אז מה בכל זאת היה כאן? 

ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, צילום: עידן מילמן ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה | צילום: עידן מילמן ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה, צילום: עידן מילמן

השפה והטקסטים שבמסרונים במסלול כחלון־כרייף מתעתעים. ניתן להסיק מהם קשר אינטימי פסול, וניתן ללמוד מהם על שפה משוחררת, פרובוקטיבית, על סלנג חופשי שרוכב על היכרות ארוכת טווח. אנו יודעים רק על מפגש קצר אחד בין השניים לפני המינוי, אבל אולי היו יותר שאיננו יודעים עליהם. ההדלפה נועדה לעורר ספקות שבכוחם לסגור תיק פלילי, אבל גם להעצימם במחיר רמיסת פרטיות, שיימינג, פגיעה במשפחות ופלישה לסוד שיחם של מבוגרים. וגם כדי להדביק את כחלון בחשד ל"מין תמורת מינוי", לספר לנו שבמיטה הזו לא השתוללו שניים אלא שלושה.

הסבר נוסף למסרונים של השופטת יכול להיות כצופה פני עתיד ולא פני עבר. חיזוק ידידות עם פוליטיקאי בכיר יכול להיות מתגמל: החל מסתם יוקרה אישית ועד להשקעה בקידום עתידי. כרייף השקיעה בשתי מניות, נוה וכחלון, שהניבו תשואה נאה כבחירה לשיפוט. אבל כמו מניית טבע שנראתה בטוחה לשעתה, גם ההשקעה הזו קרסה ברעם אדיר. גם נוה וגם כחלון התאדו ממעגלי ההשפעה, וההשקעה של כרייף ירדה לטמיון. ונדמה שירדה לשם גם הקריירה שלה.

מקרה קיצון ביזארי

גם אם כרייף תזוכה במסלול הפלילי שעליו הוטענה ביחד עם נוה, המסרונים עם כחלון מבססים התנהגות שלא הולמת שופט. גם אחרי שמנכים צדקנות יתר וסובלנות יתר לשיח משוחרר והומוריסטי, שופט לא אמור להתערבל כך עם שר. ולא מדובר רק בצורך לשמור על הפרדת הרשויות, אלא את אמון הציבור המידרדר ברשות השופטת, אמון שסופג כאן מכה אנושה לנוכח החשד למעורבות חריגה, מוזרה ומפוקפקת של ראש לשכה ושר אוצר במינוי שופטת.

ומצד שני, מותר להאמין שמדובר כאן במקרה קיצון ביזארי שאינו מאפיין בחירת שופטים בישראל. השיטה הישראלית הייחודית של ועדה המשלבת מקצועי ופוליטי, משלבת שופטים, עורכי דין ונציגי ציבור, היא טובה אף שאינה נקייה מפגמים. אין בה, כמו שאין בכל השיטות האחרות המוכרות בעולם, ערובה נגד תקלות. תקלה שבמקרה הנוכחי מלמדת גם את אלה שמאשימים את השופטים והמשפטנים בגניבת משילות וב"חבר מביא חבר" שגם נבחרי ונציגי ציבור – כיו"ר הלשכה ושר האוצר – יודעים לגנוב מינויים וחברים, ובדרכים הרבה יותר ססגוניות ומדהימות.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות