מיכל הלפרין: "צמצום סמכויותינו במתווה הגז - אירוע מצער"

"אם חברות התקשורת חושבות שהן יצליחו לשכנע את הממונה שטוב למנוע את התחרות הייתי מציעה להן לחשוב אחרת", כך אמרה הממונה על התחרות, מיכל הלפרין בוועידת הכלכלה והתעשייה של כלכליסט בשיתוף בזן. את הלפרין ראיין על במת הוועידה כתב כלכליסט אדריאן פילוט.

הלפרין התייחסה למתווה הגז ואמרה: "זה אירוע שנרשם בספרי ההיסטוריה כאירוע הראשון מסוגו הו הממשלה ושר הכלכלה צמצמו את הסמכויות של הממונה על התחרות, אני מקווה שבפעם האחרונה. זה אירוע מצער עבור הרשות".

בנוגע לעסקת הוט-פרטנר שנחפשה לראשונה בכלכליסט ושבמסגרתה הציעה HOT לרכוש את חברת הסלולר ב-3 מיליארד שקל, אמרה הלפרין כי: "עדיין אין עסקה והיא בוודאי לא הוגשה לי ולא התחלנו בבדיקה של העסקה ולכן זה יהיה חוסר אחריות להתייחס לנושא. אבל כן אתייחס לטענה שבגלל התחרות המוגברת אין לחברות משאבים להשקיע בתשתיות ולכן נותרנו בפיגור מאחור - מי שחושב שפגיעה בתחרות תביא ליותר השקעה בתשתיות טועה. מה שמביא להשקעה בתשתיות זו בראש ובראשונה התחרות. חברות הסלולר לא העלו על דעתן להיכנס לטלוויזיה רב ערוצית ולאינטרנט עד שהתחילה התחרות בשוק הסלולר והן הבינו שצריך להביא תחרות בתחום אחר.

איך נראה משק הגז היום, חמש שנים מאז חתימת המתווה?

"אנחנו עדיין חיים תחת המתווה עם כל המגבלות שהוטלו על הרשות במסגרתו. לצד זה שזה אירוע מצער לרשות צריך לזכור שיש הרבה יתרונות להסכם הגז. פותח הגז מלווייתן והוא זורם לישראל, ירדן ומצרים ואנחנו אפילו מתחילים לראות ניצנים של תחרות והוזלות מחירים בשוק הגז. במאמץ הזה היו גם יתרונות וצריך לשמור עליהם. גם היום תחת כל המגבלות שלנו אחנו מחפשים כל דרך להגביר את התחרות ובימים אלה בודקים תלונה בנושא כדי להביא לשיפור התחרות.

בתחום הבנקאות - בית המשפט אישר את עסקת מזרחי איגוד בניגוד לעמדת הרשות ואת ביקשת החרגה לגבי יהלומים ובסופו של דבר הבנקים פנו שוב למערכת המשפטית.

"הרשות התנגדה למיזוג אבל בית הדין חשב שהוא לא משפיע מספיק על התחרות והפך את ההחלטה שלנו. למרות זאת, גם בית הדין הסכים שהמיזוג יוצר בעיה בשוק היהלומים והחזיר לפתחי את הסוגיה. אני הורתי שכתנאי לביצוע העסקה אחד מהבנקים צריך למכור את תיק היהלומים שלו לצד שלישי לפני שייחתם המיזוג. זו עמדה קבועה שלנו. קודם לתקן את הבעיה התחרותית ורק אחר כך להתמזג. העמדה הזו הביאה לשינוי דרמטי בטיפול שלנו במיזוגים, הפסקנו לרדוף אחרי חברות, זה תנאי שחשוב לנו".

במקרה של קוקה קולה, הרשות הטילה על החברה קנס לא קטן אבל בסוף מה שזוכרים זה שהרשות עשתה הנחות והתפשרה על הסכום המקורי.

"על קוקה קולה הוטל בסוף דצמבר של כמעט 40 מיליון שקל. זה קנס מנהלי חסר תקדים שמוטל על חברה בישראל, הגבוה ביותר אי פעם. הקנס הזה הולך עם שורה ארוכה של הליכי אכיפה שאנחנו עושים נגד מונופולים כמו בזק, תנובה, חברת חשמל ועוד. אין לי שום דבר נגד מונופולים וחברות גדולות אבל אנחנו פועלים נגדם כאשר הם מנסים לפגוע ולחסום את התחרות. לא עשינו לקוקה קולה הנחות, אבל אנחנו כן מקשיבים למה יש לגורמים להגיד במהלך השימוע ואם אנחנו משתכנעים שיש טענה מוצדקת נקבל אותה. חשוב שגם החברות ידעו שזה הליך צודק, ראוי וקשוב שנעשה כהלכה".

לאחרונה אנחנו עדים למחלוקת על הטלת פיקוח מחירים בשוק הקנאביס. הרשות הגישה עמדה קצרה בנושא שאפשר לומר בעדינות שעולה ממנה תשובה מתחמקת ועמדת הרשות לא ברורה עם נטיה קלה להתנגדות לפיקוח רפואי למרות שמדובר בתכשיר רפואי, שהם כידוע מוצרים תחת פיקוח מחירים.

"הרשות באופן מסורתי מתנגדת לפיקוח על מחירים. בכל מקום שאפשר להביא מחירים נמוכים באמצעות תחרות אנחנו מעדיפים את זה. לא בדקנו את שוק הקנאביס באופן ספציפי ולא נכנסנו לעומק הסוגיה ולכן תגובתנו הייתה כללית. כאשר מתקבלת החלטה להטיל פיקוח לפני בדיקה נוצר עיוות שוק שקשה להתגבר עליו ויהיה קשה לעבור בהמשך למתווה תחרותי. עמדתנו היתה כללית אלב מסוייגת מפיקוח על מחירים".