עובדיה עלי: ״גם החמקן הכי טוב לא יטוס בלי דלק סילוני. ישראל חייבת עצמאות אנרגטית״

"במקורות היהודיים כתוב שמדי פעם יש אמיתות שצריך להגיד לציבור שיהיה מודע. וכנראה שמדי פעם צריך להזכיר על חשיבות התעשייה. אנחנו חיים בסביבה בעייתית ומאתגרת, ואני ולא מכיר טייס, ויהיה הכי טוב שיש, שיכול להטיס בלי דלק סילוני, או נהג הטנק בלי הסולר שאנחנו מייצרים. ולכן לגבי חשיבות בית הזיקוק אי אפשר להתבסס על יבוא תזקיקים, ואסור שמישהו יתבשם מהשקר הזה".

כך אמר היום (ד) יו"ר בתי הזיקוק עובדיה עלי. הדברים נאמרו במסגרת ועידת הכלכלה והתעשיה של כלכליסט ובז"ן שנערכה בתל אביב.

לדבריו, התעשייה היא אבן הראשה של המדינה. "13 אחוז מהתל"ג בא מהתעשייה. 50 אחוז מהיצוא גם מגיע מתעשייה ובהיקף של 50 מיליארד דולר. השכר ממוצע בתעשייה גבוה ב-33% משאר המשק. אני יכול להמשיך לספר ולהבהיר את החשיבות, אבל מה שחשוב הוא שיותר שלא יכולים להתבסס בשכונה שלנו רק על יבוא", אמר.

בהתייחסו לבתי הזיקוק טען שהחברה וחברות הבנות תורמים 6.6 מיליארד שקל מדי שנה לכלכלה. "זה חצי אחוז מהתמ"ג. פריון העבודה מהגבוהים במשק עם תרומה של 480 אלף דולר לעובד. כמה יכולים להתהדר בזה? הפעילות שלנו תורמת למדינה גם בשגרה וגם בחירום, ונושא החשיבות האסטרטגית חייב לעמוד בראש מעייננו", אמר.

בהתייחסו לטענות של הארגונים הירוקים אמר עלי שהוא מכיר את הטענות ואת הביקורת על הפגיעה של החברה באיכות הסביבה. "יש לי רק בקשה צנועה - שכל הויכוח חייב להתבסס על עובדות, מספרים ועובדות. חייבים לתת כבוד לאמת. יש עלינו רגולציה שהיא אחת המחמירה בעולם. לפי המשרד להגנת הסביבה אנחנו עומדים בשורה אחת עם בתי הזיקוק במערב אירופה. אנחנו מחוייבים לסביבה וקשובים לציבור, ומקבלים בהכנעה כל תקנה ורואים בה גורם חשוב ולכן אי אפשר להטיף לנו מוסר. ולכן אבקש לפנות לציבור המנהיגים של השלטון המקומי - כולם מודעים לחדשנות אבל היא לא נקבעת בהבל פה ויש להיערך לתקופה עם שת"פ של הידברות ויחד נרים את הכפפה", הבטיח.

עלי נתן שתי דוגמאות להתאמה של החברה לעידן החדש. "כולם זוכרים את קודאק ונוקיה או מרכבות הסוסים ברחובות מנהטן ומי שלא ידע להשתנות לא יתקיים וחייבים להכיר במציאות. קחו למשל את תחום הספנות עם תקן גופרית חדש לאוניות. נתפסנו לחרדה והפתרון היה להקים מתקן במיליארד שקל, וזה בלי לספר שלהשיג היתרים פה זה קשה. אבל המוח יהודי מוצא פיתרונות ובשינוי תמהיל חומר הגלם אין לנו משבר אלא הגדלת מרווחים.

"דוגמה שניה היא השיפור במתקנים בתחום הבינה המלאכותית עם צפי לחזות תקלות במתקנים השונים, מה שמשפיע על הסביבה ועל תחזוקת המתקן ורווחי החברה. ולכן יש מי שרואה בזה משבר אני רואה בזה הזדמנות ולהתאים את המוצרים לאנרגיה של מחר", סיכם.