שמעון שמואלי: "כדי להתפתח דרושה השתתפות של כולם: חרדים, ערבים ועולים חדשים - מדן ועד אילת"

"כאשר מדברים על ישראל מדברים על אומת הסטארט אפ, כולנו מכירים את זה וזה רווח בכל העולם - אך בפועל אותו סיפור הצלחה של הסטארט אפ ניישן הוא חלק קטן בכלכלה הישראלית"; כך הדגיש בדבריו היום (ד') שמעון שמואלי, מנהל קשרי ממשל ומדיניות ציבורית ב-Google ישראל, בשיחה עם רונן אביגדור, מנכ"ל אביגדור דוד, בוועידת הכלכלה והתעשייה של כלכליסט בשיתוף בזן.

לדברי שמואלי, "כולם מדברים על מדינת ישראל בהקשר של סטארט אפים וגם על חברות טכנולוגיה. בפועל לא כולם חשים בכך. זה לא סוד שרוב אומת הסטארט אפ שוכן במרכז המדינה הגאוגרפי - אבל אנו ב-Google מאמינים שזה לא כל הסיפור - אומת הסטארט אפ צריכה, אפילו חייבת, להיות בכל ישראל - כי חדשנות ויזמות מתאימים לכל עסק מכל סקטור בארץ. אנחנו מאמינים שכדי לגדול ולהתפתח דרושה השתתפות של כולם: חרדים, חרדיות, ערבים, עולים חדשים, מדן ועד אילת. זה חשוב בגלל הפיריון של מדינת ישראל. נתוני ה-OECD מורים כי אנו מפגרים מאחור בנתוני הפיריון - והסיבה לכך היא שהשימוש בחדשנות מאפיין רק עסקים בסקטור הטכנולוגיה".

שמואלי הסביר כי "ל-Google יש שותפים באוצר, התאחדות התעשיינים, חברת אלוויישן, אלה מאפשרים לנו לסייע למפעלים קטנים ותעשייה מסורתית באמצעות הטמעת שיטות ניהול מבוססות מידע, דאטא ונתונים. ללא מידע ונתונים, אנחנו לא נוכל לקבל החלטות איכותיות ויעילות. זה רלוונטי בכל תחום - אפילו בספורט. כיום יש ניטור של נתונים על גוף של ספורטאים כמו ערן זהבי, משדרים שמעבירים מידע, זה מאפשר שיפור ביצועים של הספורטאי. כך למשל תחום מסורתי כמו כדורגל משתמש בטכנולוגיה. ניתן לעשות זאת גם בתעשייה, לנו יש תכנית שנקראת 'טק פקטורי' שמאפשרת לנו לעבוד עם מפעלים ברחבי הארץ - אצלנו כל מפעל מקבל מנטור - יועץ שלנו, שמגיע למפעל ועובד עם ההנהלה וביחד מחליטים במה להתמקד - שיווק, פיננסים, כוח אדם ועוד. לאחר מכן המפעל בוחר שלושה עובדים שיוצאים להכשרות בניתוח נתונים, ניהול כוח אדם ושיווק מבוסס דאטא. כך הידע המקצועי לא רק נמצא במפעל אלא נגם נשאר במפעל עם סיום הפרויקט".

לדברי שמואלי, שעתיד להרחיב את התוכנית בעתיד גם לדרום אמריקה: "למשל, בעוטף עזה יש מפעל ששמו ישרא לייזר שעוסק בפיתוח לצרכים ביטחוניים. שם היה המון מידע, הרבה נתונים - אך את הנתונים היה קשה לעבד, במסגרת התוכנית הזו שפכו את כל המידע לתוך מערכות ממוחשבות אוטומטיות ושיפרו את היצור. במגדל העמק יש מפעל שנקרא מפעל תות -מפעל שמייצר ממתקים, במפעל תות פתרנו בעיה אחרת, של לדעת כמה מוצרים, כלומר ממתקים, הם יצרו. אי אפשר הרי לספור כל סוכריה, ולכן במפעל תות מיפינו את פס היצור, שמנו עמדות דיווח בנקורות אסטרטגיות וכיום מנהל המפעל רואה כמה מייצרים".

כדוגמה הביא שמואלי את חברת אביגדור דוד מיוקנעם, שנעזרה בשירותי Google. לדברי המנכ"ל ובנו של המייסד רונן אביגדור, "החברה שלנו הוקמה בשנת 1975 ואנו מספקים פתרונות בתחום המתכת לתעשיות בטחוניות, יש לנו כחמישים עובדים, אנו מייצרים סימולטורים וטכנולוגיות מכ”מ. אני חושב שיש לנו חיבור לטכנולוגיה ולחינוך הטכנולוגי. מכאן נוצר קשר עם משרד האוצר והציעו לנו להשתתף בפיילוט של התוכנית. אחרי פאנל שקיימנו עם המנטורית שלנו זיהינו בעיות ברצפת היצור ובחרנו להתמקד באיסוף נתונים. למשל - אנחנו מייצרים לוחות מחוונים, באמצעות המנטורית בלטנו מה רווחי, מה עובד. אנחנו יודעים כעת כמה זמן לוקח לנו לייצר חלק - אנו יכולים למדוד זמני תקן וכך לדעת האם משהו רווחי, ואם משהו רווחי, אנחנו יכולים לדעת האם לייצר אותו או לא. אבי היה זה שהקים את הכל והוא שייך לאסכולה הזו, שטכנולוגיה נשמעת לו כמשהו חייזרי, אך אני רואה בעיני את השורה התחתונה ויודע שגם הדור המייסד סומך עלינו הודות לעובדה שיש תוצאות. התעשייה המסורתית שלנו היא המנוע לצמיחה כלכלית".