ראש עיריית ראשל"צ: "הממשלה הנחיתה מכת מוות על פתיחת חופי רחצה לציבור"

ראשון לציון היא בעלת רצועת חוף שאורכה 8 ק"מ, אלא שהשטח המוכרז לרחצה הוא בן 1 ק"מ בלבד, ועל כל יתר השטח חולש מתקן של משרד הביטחון הידוע כ"מטווח 24". עד לאחרונה הוגדר ייעוד הקרקע ל"תכנון עתידי", מה שהיה יכול לסייע לתמרץ את משרד הביטחון לפנות את המחנה, כלומר לתת לו פיצוי כספי מהתמורה שתתקבל משיווק הקרקע ליזמים.

אלא שלפני שבוע נכנסה לתוקף תוכנית המתאר הארצית תמ"א 1, שבין היתר שינתה את ייעוד הקרקע שעליה פועל מטווח 24 ל"שטח פתוח". כלומר לא תתאפשר בנייה באזור, ולעירייה ולמדינה לא יהיה מקור כספי לשלם על פינוי המתקן.

לדברי ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך, אישורה של תמ"א 1 היא מכת מוות לפינוי רצועת החוף: "במשך השנים היו לנו מגעים עם משרד הביטחון, שהביע נכונות לפנות רצועת חוף של 3.5 ק"מ, אבל הוא הבהיר שעלות הפינוי היא למעלה ממיליארד שקל. הדרך היחידה לתמרץ את המשרד לפנות את השטח היא לאפשר פיתוח של החוף. אמרתי שאני מוכן לאשר הקמת מלונות בשטח המחנה המפונה, אבל אז מינהל התכנון אישר את תמ"א 1, שמונעת כל בנייה בשטח. אנחנו ניאבק בתמ"א 1 כדי שנוכל לפתוח את החוף לציבור. לא ייתכן שהממשלה תצפה מרשות מקומית לממן פינוי מחנה צבאי במיליארד שקל".

המתקן הביטחוני בחוף הים של ראשון לציון. עלות הפינוי עוברת את המיליארד שקל | צילום: אבי מועלם

בראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, 270 אלף תושבים, ועל פי תוכנית המתאר לעיר ל־2030, יתווספו לה עוד 100 אלף תושבים. "בשנים האחרונות ישנן 1,300 התחלות בנייה בראשון לציון בכל שנה, וזה לא כולל את הבנייה שצפויה בצריפין", אומר מהנדס העירייה קיריל קוזיול. "גם מבחינה אורבנית אין היגיון תכנוני להשאיר 1,300 דונם שטחים פתוחים, כאשר מזרחית מהם מצוי מתחם האלף, ואין רצף תכנוני ממנו מערבה. צריך להבין שאין היתכנות ריאלית שהמתקן הזה יפונה ללא תכנון אורבני של השטח, שיממן את פינוי המתקן. הציבור יישאר עם גישה חסומה לים ורצועת חוף צרה".

"המקרה בראשון לציון הוא דוגמה לכך שהצורך העצום של הציבור בחופי רחצה מוכרזים נדחק מול צורכי מערכת הביטחון", אומרת ראש תחום תכנון בעמותת אדם טבע ודין, יעל דורי.

יעל דורי, ראש תחום התכנון באדם טבע ודין | צילום: יח"צ

הצפיפות בחופים אינה מורגשת בראשון לציון בלבד, ופורום רשויות החוף בישראל, הכולל 21 רשויות מקומיות שבתחומן חופי ים, דורש להגדיל במאה את מספר החופים המוכרזים בישראל ולהקצות לכך תקציב מיוחד. משרד הפנים תומך בדרישה, ואף פרסם קול קורא לרשויות להגיש בקשות לפיתוח חופים נוספים, אך הרשויות לא ממהרות לגשת אליו בשל חוסר תקציב.

"מספר החופים המוכרזים כיום מתאים אולי למדינה עם 4 או 5 מיליון תושבים, בעוד אנחנו עומדים על כמעט 9 מיליון", אומר מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן. "הבעיה היא שלרשויות המקומיות אין מוטיבציה לפיתוח חופים בגלל העלויות של פיתוח חופים, המוערכות ב־3 מיליון שקל לפיתוח חוף מוכרז; ותחזוקה שוטפת שמוערכת ב־1.5 מיליון שקל לשנה".

רז קינסטליך, ראש עיריית ראשל"צ | צילום: גיא קרן

בכנס רשויות חוף שקיימו המרכז לשלטון מקומי ועמותת אדם טבע ודין בשבוע שעבר באילת אמר מנהל פורום רשויות החוף ושר הפנים לשעבר אופיר פינס: "עד היום מימון חופים שפתוחים לציבור ממומן באופן מוחלט על ידי רשויות המקומיות ומגיע למיליון וחצי שקל לשנה לחוף אחד. כתוצאה מכך הציבור מפסיד פעמיים: גם מצטופף בחופים המוכרזים המעטים שקיימים, וגם מבקר בחופים לא מוכרזים ומסכן את עצמו בטביעה. הפתרון נמצא בידיים של משרד האוצר באמצעות תקציב ייעודי לפיתוח ותחזוקת חופים חדשים.

"משרד הפנים פרסם קול קורא לפיתוח חופים חדשים ברשויות המקומיות, והודענו לו שלא נוכל לפתוח חופים חדשים בלי שהממשלה תסייע במימון והתוכנית הוקפאה".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "במסגרת בניית תקציב המדינה ל־2020, אשר צפוי להתבצע לאחר הקמת הממשלה, ייבחן הצורך בתקצוב הנושא וזאת כחלק מקביעת סדר העדיפויות הכולל של הממשלה".

ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון רואה חשיבות רבה בשמירה על חופי הים ופועל לפי עקרון שחוף הים הינו נחלת הכלל. לאור בקשת עיריית ראשון לציון באשר לפיתוח חוף הים החליט מינהל התכנון לאשר את הרחבת רצועת החוף על מנת לתת מענה לתושבי הרבים המגיעים לחוף".

ממשרד הביטחון נמסר: "משרד הביטחון הביע, לא אחת, את נכונותו לבחון פינוי חלקי של מחנה "מטווח 24". זאת בכפוף להחלטות הממשלה, שקבעו כי פינוי מחנות צה"ל ממרכזי הערים יתבצע, אך ורק, על-פי כדאיות כלכלית, כאשר שיווק הקרקע מממן, במלואו, את עלויות העתקת המחנה. משרד הביטחון ממתין להשלמת היערכותה של עיריית ראשל״צ למימוש המהלך. ולאחר מכן ניתן יהיה לקיים דיונים מפורטים יותר באשר לעלויות הנדרשות למימוש הפינוי וההעתקה".