אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קספר הונפקה בחצי מהשווי שלפיו גייסה לפני שנה צילום: איי פי, בלומברג

קספר הונפקה בחצי מהשווי שלפיו גייסה לפני שנה

אחרי שגייסה לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר לפני שנה, בתום יום המסחר השני במנייתה ירדה יצרנית המזרנים לשווי של 438 מיליון דולר בלבד. לאונרדו דיקפריו ואשטון קוצ'ר מופסדים על ההשקעה, יצחק מירילשווילי דווקא מורווח

08.02.2020, 18:35 | סופי שולמן

המזרנים של קספר נופחו מדי בכסף פרטי שנדחף לתוכם. זה המסר ששלחו המשקיעים בנאסד"ק בשבוע האחרון ליצרנית המזרנים האמריקאית קספר. זו ניסתה בכל כוחה לשכנע את הציבור שיש דבר כזה "כלכלת שינה", והובילה את הדיסרפשן בשוק הזה - כלומר את שיבוש הסביבה התחרותית. המשקיעים הפרטיים השתכנעו בכך ואף העריכו את קספר ב־1.1 מיליארד דולר בסבב הגיוס האחרון שלה. אולם בנאסד"ק שלחו שוב את המסר הברור שקיבלו ב־2019 מרבית היוניקורנים שהגיעו מנופחים מכספי סיליקון ואלי - צמיחה זה יופי, אבל צריך גם רווח.

קראו עוד בכלכליסט

 שוק ההנפקות צונן כלפי היוניקורנים מאז הנפילות של אובר וליפט וכישלון ההנפקה של WEWORK. בקספר הבינו שלא ניתן יהיה לקבל שווי גבוה יותר מהסבב האחרון, אך קיוו לפחות להישאר באזור החיוג של מיליארד דולר. באמצע השבוע קיבלו החתמים איתותים שליליים משוק ההון, והנמיכו את טווח המחיר בהנפקה מ־19-17 דולר ל־13-12 דולר. ביום חמישי הם הצליחו לסגור את העסקה בקצה התחתון של הטווח המעודכן והחברה גייסה 100 מיליון דולר. אלא שהשמחה, שלוותה בקפיצה ראשונית של 20%, היתה קצרת מועד, וביום שישי התרסקה המניה ב־18%. כעת, לאחר הופעת הבכורה המאכזבת, היא נמוכה ב־8% ממחיר ההנפקה. מחיר זה משקף לה שווי שוק של 438 מיליון דולר בלבד, פחות מחצי מהשווי שהוענק לה בסבב הפרטי האחרון.

יש מי שיצא מורווח

אלא שיש מי שבכל זאת מורווח על ההשקעה בקספר, והוא אפילו ישראלי. קרן ויזרע של יצחק מירילשווילי, הצעיר שהקים את פייסבוק הרוסית ומכר את מניותיו בה בכמיליארד דולר, היה בין המשקיעים הראשונים בקספר עם הקמתה ב־2014. בתשקיף ההנפקה הוא נמנה עם בעלי המניות שמחזיקים ביותר מ־5% בחברה. מניותיו נרכשו, על פי הערכות, בסבב שנערך לפי שווי של 10 מיליון דולר בלבד. 

מנכ"ל קספר פיליפ קרים ובנו בהנפקה בשבוע שעבר, צילום: רויטרס מנכ"ל קספר פיליפ קרים ובנו בהנפקה בשבוע שעבר | צילום: רויטרס מנכ"ל קספר פיליפ קרים ובנו בהנפקה בשבוע שעבר, צילום: רויטרס

ליאונרדו דיקפריו, הראפר 50 סנט ואשטון קוצ ליאונרדו דיקפריו, הראפר 50 סנט ואשטון קוצ'ר. קידמו את קספר ברשתות החברתיות | צילום: איי פי, בלומברג ליאונרדו דיקפריו, הראפר 50 סנט ואשטון קוצ

מירילשווילי ממש לא המשקיע המפורסם ביותר של קספר. בסבבי הגיוס המאוחרים יותר שלה השתתפה ענקית הקמעונאות האמריקאית טרגט, שלא רצתה לפספס את הטרנד ושמה 80 מיליון דולר, ששווים כעת קרוב ל־30 מיליון דולר בלבד. על פי פרסומים בארה"ב, לפני ההשקעה טרגט הציעה לקנות את קספר תמורת מיליארד דולר, אך נדחתה.

בגיוסים של החברה השתתפו גם סלבס מהשורה הראשונה, בהם קווין ספייסי, לאונרדו דיקפריו, הראפר 50 סנט ואשטון קוצ'ר, שגם קידמו את מוצרי קספר ברשתות החברתיות, אחד מכלי השיווק המרכזיים שלה. לצד מי שהשתתף בסבב האחרון, לפני שנה בדיוק, גם משקיעים בסבב שקדם לו מ־2017 מופסדים. כבר אז היא נשקה לשווי של מיליארד דולר, וגייסה 170 מיליון דולר. בסך הכל מאז הקמתה גייסה קספר 350 מיליון דולר, רובם הושקעו בשיווק אגרסיבי של מוצריה.

הצמיחה ירדה ל־20%

מה כל כך מיוחד בקספר, שהצית את דמיונם של הסלבריטאים האמריקאיים ושל טרגט? קספר הוקמה ב־2014 על ידי קבוצת חברים צעירים ובראשם פיליפ קרים, עד היום מנכ"ל החברה. קספר פנתה בעיקר למילניאלס עם מזרנים שממותגים כהייטק, פיתוח מתוחכם שמשפר את איכות השינה ומגיע ארוז בקופסה קטנה. המזרנים ומוצרים נלווים, ממיטות ועד כריות ופיג'מות, התחילו להימכר ב־2016. מאז ועד היום השקיעה קספר 422 מיליון דולר בשיווקם. לרשת יש 60 חנויות פיזיות בלבד במספר קטן של מדינות. מרבית המכירות שלה הן בשיווק ישיר, דרך האתר שלה או רשתות שותפות.  

ההצלחה היתה גדולה והצמיחה מהירה: בתשעת החודשים הראשונים של 2019 מכרה החברה ב־312 מיליון דולר, כפול מהמכירות ב־2016. אלא שקצב הצמיחה הואט מ־45% בשנים קודמות ל־20% ב־2019, וזה היה אחד הדגלים האדומים עבור וול סטריט. הדגל האדום השני היה, כמו ביתר היוניקורנים שנחתו בבורסה האמריקאית השנה, ההפסדים המתמשכים. ב־2019 העמיק ההפסד של קספר ל־67 מיליון דולר, לעומת 64 מיליון דולר בשנה שלפני כן. בסך הכל היא צברה הפסדים של יותר מ־200 מיליון דולר.

הסיבה המרכזית להפסדים טמונה בתחרות העזה בנישה של קספר, לא רק מצד יצרניות המזרנים הוותיקות, אלא גם מחברות צעירות שהעתיקו את הקונספט המצליח מדי של קספר. על פי אתר השוואת מזרנים אמריקאי GOODBED, במדינה פועלות כיום 175 חברות בשוק זה. ובעוד המשקיעים לא השתכנעו שיש דבר כזה "סליפ־טק" ותמחרו את קספר כמו חברת מזרנים בינונית לכל דבר, המתחרים דווקא חשבו אחרת, והתוצאה - השווי המכווץ.

חרף האכזבה עבור משקיעי קספר, החברה יכולה לראות בהנפקה הזו הישג. היא קיבלה לקופתה 100 מיליון דולר ונכנסה למועדון החברות הציבוריות, גם אם במחיר מאכזב. עבור קרנות הון סיכון וחברות טכנולוגיה שלוטשות עין להנפקה, המסר ברור: וול סטריט עדיין לא התאוששה מאובר ומ־WEWORK. מי שירצה להנפיק בשנה הקרובה ולשמור על שווי גבוה, יצטרך לגבות את הצמיחה המהירה ברווחים, או להישאר פרטי - כדי שהאוויר לא ייצא ממנו במכה אחת.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות